הממשלה נגד בג"ץ? במשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה נידונות מספר אפשרות להגבלת כוחו של בית המשפט העליון - בהן "פסקת ההתגברות". בשבוע שעבר אישר נתניהו שבכוונתו "להשיב את האיזון הדרוש" - וזכה לביקורת רבה מצד בכירים בעולם המשפט. היום (חמישי) נשיאי העליון לשעבר אהרן ברק דורית ובייניש נושאו דברים בדיון על מגבלות שינויים חוקתיים בבינתחומי בהרצליה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במהלך דבריה אמרה בייניש כי צריכים להיות הגבלות אפילו לגוף החוקתי. אך למרות זאת הוסיפה: "אני מאמינה שיש כללים בסיסיים שעומדים בקיום הבסיסי שלנו כחברה וכמדינה". בייניש הוסיפה כי גבולות בחוקה הם הכרחיים "כדי למנוע ניצול לרעה של כוח הרוב".
בייניש סיפרה על חוות דעת משפטית שהיא כתבה בעבר, בעקבות מאמר שעוסק בתיקונים בלתי חוקתיים: "במקרה של שינוי בחוקה - בית המשפט ייקרא להחליט האם הכנסת היא ראשות מחוקקת ובעלת ערכים בסיסיים של מדינה - כמדינה יהודית ודמוקרטית".
נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אמרה כי היא חייבת לומר שכשהיא כתבה את אותם דברים, היא חשבה שזה עניין תיאורטי בלבד, שיהיה טוב לדבר עליו מבחינה אקדמית, אבל בחיים לא חשבה "שזאת תהיה הבעיה שלנו". בייניש הוסיפה: "באמת האמנתי בזה, ואני כבר לא בטוחה בזה יותר - הסיטואציה הקיצונית פתאום הפכה למציאות".
השופטת בדימוס אמרה כי זה נהיה עניין רציני שמדברים עליו בישראל. "אני תוהה אם אנחנו צריכים לצפות שבזמנים החדשים האלה עכשיו - יהיו חוקים בסיסיים חדשים, כדי להתחמק מהבקרה המסורתית". עוד הוסיפה: "אם אנשים מאמינים שהם לא יכול לגעת בשום חוק בסיסי, אז הדבר הכי טוב שאפשר לעשות נגד זה הוא להכניס עוד חוקים בסיסיים. זה משהו מפחיד שאנחנו צריכים לחשוש ממנו".
ביניש שוחחה הבוקר עם תמר אלמוג ומוטי גילת בתוכנית הרדיו שלהם בכאן רשת ב' והתייחס לחוק החסינות המתגבש ולפסקת ההתגברות. "היזהרו לפני שאתם מנסים להרוס מפעל מרשים. לא עושים רפורמות בלי שיקול ובדיקה ענייניים. מקרה של צורך להימלטות מהדין לא יכול לגרום לרפורמה רחבה כזאת", אמרה. "שלטון שאין עליו בקרה מתדרדר".
היא הוסיפה: "יש דברים שצריך לבדוק, אבל לא על פי אינטרס אישי. לא להרוס ולא לשפוך את התינוק עם האמבטיה. לא להרוס במלחמה לא עניינית". בנוגע לחוק החסינות היא סיפרה: "הכרתי את רה"מ ועבדתי איתו לא פעם. על פי השקפתו, הוא לא אדם שרדף את מערכת המשפט, אבל בגלל אינטרס אישי התהפך הגלגל. יש פה מניעים פסולים אישיים".
בייניש מתחה ביקרות חריפה על דבריו של ח"כ מיקי זוהר ואמרה: "תקופה ארוכה שאני שומעת דברים מזעזעים – לומר שמערכת אכיפת החוק מסמנת מטרות מטעמים פוליטיים - הבל ושקר".
בשבוע שעבר התייחס נתניהו לפרסומים על "רפורמה משפטית" ואמר: "המדיניות שלי תמיד הייתה לשמור על בית משפט חזק ועצמאי - אך אין זה אומר בית משפט שהוא כל-יכול. בתקשורת מתפרסמות הדלפות מגמתיות ופרשנויות מעוותות שכוללות הצעות לא נכונות. כל זה נעשה כדי לזרוע פחד ולמנוע שינויים כלשהם, במטרה לבלום את השבת האיזון הדרוש בין הרשויות בישראל". עוד אמר נתניהו: "האיזון הזה דרוש כדי להעביר חוקים שנפסלו או עוכבו בעבר. אלה חוקים שהציבור מצפה מאיתנו להעביר: גירוש משפחות מחבלים, עונש מוות למחבלים וחוק להוצאת מסתננים. אני נחוש לפעול ללא מורא למענכם, אזרחי ישראל. זאת הסיבה שבחרתם בי".
בצל הדיווחים על חקיקה שתפגע במעמד בית המשפט ותאפשר לכנסת "להתגבר" על פסקי דין של בג"ץ, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה בשבוע שעבר כי "העצמאות השיפוטית היא מאבני היסוד בכל משטר דמוקרטי וערובה לכך שתישאר בידי הפרט כתובת לפנות אליה לצורך הגנה על זכויותיו". בנאום שנשאה חיות בכנס השנתי של עמותת המשפטנים ישראל-גרמניה בנירנברג, דיברה חיות על "כבוד האדם ותפקידם של בתי משפט עליונים בדמוקרטיה" וטענה כי אחד הלקחים האוניברסליים שראוי ללמוד מההיסטוריה הוא החשיבות בשמירה על עצמאות שיפוטית ואי תלות של שופטים ברמה המוסדית וברמה האישית על מנת להבטיח את הדמוקרטיה.
"הבחירה לקיים את הכנס הזה באולם 600 של היכל הצדק בנירנברג היא מרגשת ובעלת משמעות סמלית עמוקה", פתחה חיות. "זאת משום שבשנות ה-30 של המאה הקודמת בנירנברג הידרדרו החוק והמשפט לאחד מרגעי השפל הקשים בהיסטוריה האנושית. אך כאן בנירנברג, באותו המקום שבו נחקקו בשנת 1935 חוקי הגזע ובו התנהלו משפטי ראווה בבית המשפט המיוחד שהקים השלטון הנאצי, שבו בעלות הברית ורתמו את החוק והמשפט למטרה שלשמה נועד מלכתחילה - עשיית צדק - והעמידו לדין את פושעי המלחמה תוך ביסוס רעיונות חדשניים וחשובים בחשיבה המשפטית".
חיות הזהירה בדבריה כי תנועות טוטליטריות כבר השתמשו בעבר בזכויות אזרח על מנת לקדם את האידיאולוגיה הקיצונית שלהן: "בישראל, רבים מדור המייסדים של הרשות השופטת היו משפטנים גרמנים שגורשו או ברחו מגרמניה. אחד מהם, השופט אלפרד ויתקון, ד"ר למשפטים מאוניברסיטת פרייבורג, ציין בפסק דין שכתב לעניין התאגדות אשר שמה לה למטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, כי לא פעם קרה בהיסטוריה של מדינות בעלות משטר דמוקרטי תקין, שקמו עליהן תנועות פשיסטיות וטוטליטריות למיניהן, והשתמשו בכל אותן הזכויות של חופש הדיבור, העתונות וההתאגדות, שהמדינה מעניקה להן, כדי לנהל את פעולתן ההרסנית בחסותן".
נשיאת העליון הוסיפה: "רובכם, בני הדור הצעיר, נולדתם למציאות חדשה, עשרות שנים לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה. נולדתם למדינות שחרטו על דגלן ערכים של דמוקרטיה מהותית והגנה על זכויות אדם. יש להניח כי אתם נוטים להאמין שהמוסדות המגנים על הדמוקרטיה יעמדו לנצח ויישרדו כל מתקפה. אך גם מוסדות קיימים יכולים להיות מנושלים מכוחם וחיוניותם.
"ההיסטוריה מלמדת כי הטמעת הערך של כבוד האדם בקווי המתאר של כל חברה אנושית, אינה יכולה להישען על טקסט משפטי בלבד. היא מותנית במהות היחסים המתקיימים בין הפרט לשלטון. היא מותנית ביחסים שמקיימים הפרטים בחברה בינם ובין עצמם מתוך מחויבות עמוקה ועקבית לכבודו של כל אדם באשר הוא אדם. ולא פחות מכך, היא מותנית בדרך שבה ניתן לאכוף את זכויות האדם בחברה".