עונש חמור על סחר באיברים ועבירות מס: בית משפט השלום בת"א גזר היום (חמישי) 6 שנות מאסר בפועל ומיליון שקל קנס על יעקב דיין, מתווך השתלות כליות שהורשע בעבירות מס בהיקף 120 מיליון שקלים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
הרשעתו של דיין סובבת סביב רשת תיווך בינלאומית להשתלת איברים שמקור "תרומתם" אינו ידוע, שהפעיל באמצעות חברת עד-על אחזקות שבשליטתו, וסביב שורה של עבירות מס שביצע במסגרת זו. דיין עסק בארגון חבילות טיסה לרחבי העולם, מדרום אפריקה ועד לפיליפינים, לצורך השתלות איברים פרטיות דחופות, בעיקר של כליות.
במרכז הרשעתו עמדה "אנטומיה" של קבוצת חברות זרות, שיוסדו בין היתר בקפריסין ובפיליפינים, שנועדו כנראה להוות חיץ בין פעילות החברות לבין דיין וחברת עד-על, לשם ניתוב הכנסות לקופת אותן חברות והעלמת הכנסות. בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי מערך החברות נועד לשרת "מצג שקרי ובדוי".
דיין, נקבע, היה מאכער שסידר איברים לחולים שיכלו לשלם, תוך הקמת מערך חברות פיקטיבי שנועד לשרת העלמות מס. תמורת סכומי כסף, הוא ידע לסדר השתלות בדרום אפריקה, בטורקיה ובפיליפינים. השירות שלו כלל הכול: מהסעה משדה התעופה ועד לאיתור תורם האיבר.
לקוחותיו של דיין נחלקו לשתי קבוצות: מטופלים שמומנו על-ידי משרד הביטחון ומטופלים פרטיים, שהסתייעו לעתים בחברות ביטוח, קופות-חולים ועמותות למימון הטיפול. בסך-הכול, דיין גרף מלקוחות משרד הביטחון כ-47 מיליון שקל בין השנים 1999 ל-2007. מהלקוחות הפרטיים הוא הפיק הכנסות של יותר מ-70 מיליון שקל באותה תקופה.
דיין נקשר לצורך פעילותו עם שורה של חברות זרות, שלטענתו הוא היה נציגן בישראל. בין היתר התקשר עם קבוצת חברות בשם אף.טי ומנטיס, שלטענתו היו מומחיות עולמיות רבות-מוניטין בתחום ההשתלות הפרטיות. דיין אפילו ציין שמות של אזרחים זרים שהיו לכאורה בעלי השליטה בחברות הללו, אך אלה לא הגיעו להעיד מטעמו בבית המשפט.
השופטת לימור מרגולין-יחידי מבית משפט השלום בתל-אביב קבעה בהכרעת הדין כי "צבר הראיות שנסקרו, ביחד עם הראיות החסרות שהיה מצופה שיוצגו, ויש להיעדרן משמעות ראיתית, מבססים את המסקנה שאף.טי. ומנטיס, שהן למעשה חברה אחת, הן גופים שאמנם קיימים בעולם המשפטי, אך אין כל ראיה שיש להן משאבים כלכליים כלשהם או מוניטין בתחום השתלת הכליות, ואף אין להן פעילות בתחום זה".
סימן-שאלה מסקרן שנותר בלתי פתור במסכת העובדתית בתיק, נוגע למעורבותו של דיין במהלך איתור הכליה המושתלת. נקבע כי החולים אשר פנו לדיין, ידעו כי התשלום שהם מעבירים כולל את איתורה של הכליה הנתרמת, אך לא הוכח מיהו הגורם אשר איתר את האיבר בפועל.
בפסק הדין צוין כי "מעדויות המטופלים עולה כי התשלום היה עבור התהליך בכללותו, והם לא נדרשו לשאת בשום הוצאה נוספת. התהליך בכללותו כלל גם את ההיבט של איתור כליה וקצירתה, על כל הכרוך בכך, לרבות הטסת התורם ליעד הניתוח, ככל שלא היה מדובר בגורם מקומי".
בפרקליטות מחוז תל אביב בירכו על ההחלטה" "בגזר הדין שולח בית המשפט מסר מרתיע לעברייני מס שיטתיים, לפיו לא ניתן לחמוק מן הדין בעזרת מבנים תאגידיים מתוחכמים, חברות קש ומקלטי מס ברחבי העולם. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי העונש הראוי בגין עבירות אלה הינו מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח".