שרת המשפטים איילת שקד נלחמה במשך תקופה ארוכה למנות לבית המשפט העליון את הפרופסור אלכס שטיין. הסיבה למינוי דמות אלמונית יחסית בישראל, שופט שלא חי בארץ במשך שנים, הוסברה על רקע העובדה שהוא שמרן עם אידיאולוגיה משפטית הקרובה לעמדותיה של שקד. אלא שפוסטים שפרסם בעבר בעמוד הפייסבוק שלו, שהורד כשבוע לפני מינויו, חושפים עד כמה דמותו קרובה לתפישותיה של שקד, ומדוע החברים האחרים בוועדה לבחירת שופטים כל כך התנגדו לו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"האקטיביזם השיפוטי הישראלי שובר שיאים: אין דרישה אמתית לזכות עמידה, והכל שפיט (אין דוקטרינה שמשאירה בחוץ זוגיות פוליטיות)", כתב שטיין ב-2015, הרבה לפני שחשב שימונה אי פעם לעליון בישראל. "אמנם נדיר שבית המשפט העליון פוסל חוקים של הכנסת, אבל הרטוריקה שלו שתלטנית. הוא דורש סמכויות במסווה של איזונים ובלמים".
את הדברים הללו כתב שטיין באחת התגובות בשרשור לפוסט שהעלה. בפוסט המקורי הוא ציטט את השופט האמריקני המנוח אנטונין סקאליה: "אני קורא פסיקות של בית המשפט העליון בישראל..כשאני רוצה להיות ממש בהלם, כשאני רוצה להיווכח שבית המשפט שלי לא כזה גרוע אחרי הכל".
שטיין כאמור לא גר בישראל ב-15 השנים האחרונות, אבל בזמן צוק איתן העלה הפרופסור שורה של פוסטים שבהם דן במדיניות צה"ל. "בגלל שישראל איננה כובשת בעזה, היא מחויבת אך ורק למזער את הנזק לאזרחים שם, כשהיא מגינה על עצמה מהרקטות", כתב שטיין. "מאותה סיבה, ישראל אינה מחויבת לספק חשמל לרצועה, גם אם היא בוחרת לעשות זאת מסיבות הומניטריות".
בהמשך תקף שטיין את עיקרון המידתיות, וטען שצה"ל לא צריך להגיב באופן מידתי כלפי חמאס, אלא להתחשב בעיקרון של מי התוקפן. "עקרון הפרופורציונליות שמכתיב הדין הבינלאומי צריך להתיישב גם עם מציאות המלחמה המודרנית וההיגיון הבריא. הפרשנות שמאפשרת למדינות גדולות לתקוף מדינות קטנות תוך שהן מתבקשות לשמור על איזון במספר הקורבנות מגוחכת ולא מקובלת. לא חושב שזו כוונת החוק".
הנהלת בתי המשפט בחרה שלא להתייחס לדברים.