הפנים שמאחורי הנתונים העגומים: נשים רבות חוששות להגיש תלונה על הטרדה מינית ואונס בשל החשש שהתיק ייסגר מחוסר ראיות. הנתונים היבשים מצדיקים את החשש: 88% מהתיקים הללו נסגרו בשנת 2016. בשנים האחרונות רק 3% מהערעורים שהוגשו התקבלו ובחקירות מסוימות יש גם עדויות על כך שהחקירה לא מוצתה עד תומה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
דנה היא אחת מהנשים שהגישה תלונה על אונס אך התיק נסגר לאחר מכן בפרקליטות. למרות שהציגה בפני החוקרים שיחה מוקלטת בינה לבין החשוד בתקיפה, שבה הודה כי אנס אותה, התיק נסגר בשל הבעייתיות להוכחת המקרה. "תמיד שומעים שתיקים על אונס נסגרים וזה מקומם", שחזרה בבכי.
בגלל שהיא לא רצתה להגיע למצב הבעייתי של של "מילה נגד מילה" בבית המשפט, היא החליטה להתקשר לתוקף שלה במטרה להקליט אותו מודה במעשה – וזה בדיוק מה שהוא עשה:
דנה: "אתה פאקינג אנסת אותי! זה המצב הזה..."
התוקף: "אני מצטער.. אני לא התכוונתי... אני לא יודע מה השתלט עליי. אני לא שולט בעצמי במצבים כאלה"
דנה: "זה אתה עשית את זה!"
התוקף: "אני עשיתי את זה. אני מצטער שעשיתי את זה... אני לוקח אחריות".
אלא שאפילו שיחת הטלפון עם ההודאה המפורשת הזו בה התוקף לקח אחריות לא הספיקה כדי להרשיע אותו. היא מסרה את ההקלטות וההתכתבויות בינה לבינו למשטרה – אך בפרקליטות החליטו לסגור את התיק שלה מחוסר ראיות. "הפרקליטה בעצם באה ואמרה לי: 'דנה תקשיבי, יש מספיק ראיות שהוא אנס אבל בגלל שהוא היה שיכור כשהוא עשה את זה אז תהיה בעיה בבית המשפט להוכיח שהוא התכוון לאנוס'", שחזרה.
ערכת בדיקת האונס נלקחה בביה"ח - וכלל לא הועברה למשטרה
גם תיק האונס של שרון נסגר בפרקליטות מאותה הסיבה של "חוסר ראיות". היא התלוננה במשטרה על אונס שעברה בידי בחור שנהגה לפגוש במסיבות בעיר, ואף העבירה למשטרה כוס שהשאיר בביתה ובה אבקה לבנה. היא ביקשה לבדוק אם היא סוממה לפני שנאנסה. המשטרה שלחה אותה לבדיקה גופנית מקיפה בבית החולים, אך חודש לאחר מכן התבשרה על סגירת התיק לאחר שבכוס שהעבירה לא נמצאו סמים.
שרון ההמומה עדיין לא מתגברת על כך שהתיק בעניינה נסגר: "אני רואה אותו במועדון, אני לא יכולה לישון אחר כך בלילה כי אני לא יודעת מה הוא עושה עכשיו את מי הוא לקח ומי תקום בבוקר ולא תבין מה קרה לה". חודש לאחר סגירתו, קיבלה שרון הודעה כי התיק נפתח מחדש, אך כשנה לאחר מכן קיבלה טלפון מהפרקליט המטפל ששאל אותה האם היא נבדקה בבית החולים לאחר שנשלחה לשם בידי המשטרה.
לכן התקשרה שרון לרופאה שבדקה אותה בבית החולים לפני יותר משנה. אלא שאז היא גילתה כי ערכת האונס שכוללת את כל הבדיקות שעברה לא נאספה מעולם: "הרופאה אומרת לי: 'אני בשוק, זה עדיין כאן. אף אחד לא אסף את זה. אוספים את זה בדרך כלל יום אחרי, איך אפשר לסגור תיק אם לא אספת את הראיות?"
"אלה שכן הולכות למשטרה ופונות למערכת אכיפת החוק נתקלות בדברים מזעזעים", הבהירה עו"ר כרמית קלר מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. "יש לנו ציפייה, כבני אדם, שאם יקרה לי משהו נלך למשטרה והמדינה, שאחראית על הביטחון שלי ועל שלום הציבור תטפל בדבר הזה – אבל זה לא ככה".
בעקבות הנתונים הבלתי נתפסים על סגירה כמעט מוחלטת של תיקי עבירות המין תקיים בשבוע הבא ח"כ מיכל רוזין דיון מיוחד בתופעת סגירת התיקים בפרקליטות במטרה לקדם הקמת מערכת משפט ייעודית לפגיעות מיניות.
מהפרקליטות נמסר בתגובה למקרה של דנה: "לנוכח קשיים ראייתיים הוחלט לגנוז את התיק מֶחוסר ראיות מספיקות. ערר שהוגש נדחה ע"י המשנה לפרקליט המדינה לאחר שנמצא כי אין בתיק די ראיות להוכחת העבירה".
בנוגע למקרה של שרון מסרה הפרקליטות: "לאחר בדיקת מכלול הראיות, הגיעה הפרקליטות למסקנה כי לא ניתן להוכיח שהיחסים נעשו בהשפעת סם כלשהו. בנוגע לערכת האונס היא לא הועברה למשטרה, אך המידע אודות הממצאים כן הועברו".