ההרשעה, ההסתה - והבקשה לחנינה: היום (רביעי) הוחלט להצמיד אבטחה לשלושת השופטים הצבאיים - אל"מ מאיה הלר, סא"ל כרמי ווהבי וסא"ל ירון סיטבון - שהרשיעו את סמל אלאור אזריה בהריגה, מחשש שינסו לפגוע בהם. ברשת כבר פורסמו תמונות מסיתות, בעיקר כלפי נשיאת בית הדין הלר. גם חלק מהמפגינים מחוץ לבית המשפט הצבאי צעקו לה: "את לא מישראל את מחיזבאללה". בצה"ל סירבו להתייחס לסוגייה: "לא נפרט אודות ענייני אבטחה". במקביל, במערכת הפוליטית ממשיכים לפעול למען מתן חנינה לאזריה - ושרת התרבות והספורט מירי רגב הגישה פנייה רשמית לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בבקשה לחון את אזריה - והנשיא הבהיר כי ידון בפניות "לאחר קבלת המלצת כל הגורמים הרלוונטיים".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מדוברות בית הנשיא ביקשו להבהיר לאור ריבוי הפניות בנושא כי "על פי הנוהל המקובל ביחס לכל בקשות החנינה לגבי נדון כזה או אחר, בקשת חנינה מטופלת כאשר היא מוגשת על ידי הנדון בעצמו, בא כוחו או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה, לאחר מתן פסק דין חלוט. לאור האמור, גם בעניינו של החייל אלאור אזריה, בהינתן מצב בו תוגש בקשת חנינה, היא תידון על ידי הנשיא על פי הנוהל המקובל לאחר קבלת המלצת כל הגורמים הרלוונטיים".
בפנייה של השרה רגב לריבלין נכתב כי "היינו עדים הבוקר, כולנו, לטלטלה הרגשית שעבר העם בישראל עם הרשעתו של החייל הלוחם בבית הדין הצבאי ברשות כב' השופטת הלר - כנבחרת ציבור, אין לי אלא לקבל את הכרעתו של בית הדין, חרף הביקורת הציבורית הנוקבת שהועלתה בהליך".
"המשך ההליך יביא יותר נזק מתועלת"
השרה הוסיפה: "דומני כי אירוע מעין זה, קשה ככל שיהיה, היה צריך להיפתר בתוך מסדרונות צה"ל בתחקיר מקיף ובדין משמעתי. אני סבורה כי גורמים בעלי השפעה פעלו לקיומו של משפט שדה עוד בטרם ההכרעה. לא תהיה זו גוזמה לומר כי יתכן שהשפעה זו אף נכנסה בדלתות בית הדין. עמדתי קיבלה אישוש לנוכח דבריו הקשים של הרמטכ"ל איזנקוט, שאך יממה בטרם מתן הכרעת הדין בחר לתת מראש רוח גבית להכרעת הדין בכך שבחר לומר כי החייל אינו 'הבן של כולנו'. זוהי התבטאות לא ראויה למי שעומד בראש פירמידת צבא העם".
רגב הזהירה מקרע באמון בין העם לצבא: "למותר לציין, כי גם אם החייל שגה, והוא אכן שגה על פי הכרעת בית הדין מהיום, הרי שיש לתת לו גיבוי מלא לנוכח העובדה הפשוטה: אנחנו שלחנו אותו למשימה - ואנחנו נהיה ערבים לו. גם בן להורים ששוגה ונענש. הוא עדיין הבן של הוריו: אני קשובה לרחשי הציבור ולמשמעויות הציבוריות והחברתיות של הכרעת הדין ואני סבורה כי רב הנזק מהתועלת בהכרעת הדין. קיים בי החשש שהציבור הישראלי יאבד את אמונו בצה"ל".
"בנתונים המונחים בפניי, הרי שכבר עתה קיימת ירידה חדה באחוזי הגיוס ליחידות קרביות. זהו נתון מסוכן עבור מדינה מוקפת אויבים כמו ישראל. האם לשם אנו חותרים? מיטב בנינו המועמדים לגיוס, דרוכים כדי לבחון האם המערכת תיתן להם גיבוי ביום פקודה. לפיכך, אני סבורה כי זוהי שעתך בהתאם לסמכותך לפי חוק היסוד. חרף העובדה שמדובר בהליך שטרם הסתיים כליל, הרי שמצאתי הקבלה מסוימת לפרשת קו 300 בה הנשיא המנוח, חיים הרצוג, העניק חנינה ללוחמי השב"כ אף בטרם משפט", הוסיפה השרה.
מנדלבליט: "להוקיע את האמירות נגד השופטים"
לסיכום, קראה רגב לנשיא להתחשב בסבל שעבר אזריה: "דומני כי המסר הנדרש עבר היום לאלה אשר מבקשים להחמיר: אמות מידה שיפוטיות מטעם בית הדין שבחר שלא לקבל את גרסת החייל. ומן העבר השני עומדת לנגד עיניי - אמון הציבור במערכת הצבאית. בנוסף, בל לנו לשכוח את ימיו של החייל כלוחם בצה"ל וכן את ימיו הארוכים במעצר שארכו תשעה חודשים. צה"ל הינו כור ההיתוך של כולנו, חיילי צה"ל הינם בנינו, הפוסל בערכים אלו - במומו פוסל.
אשר על כן, אבקשך להפעיל את סמכותך ולתת חנינה לחייל עוד בטרם מתן גזר הדין. המשכו של ההליך יביא יותר נזק מתועלת. זהו בהחלט מקרה ציבורי יוצא דופן ועל כן אבקשך לייחס לו חשיבות בראיה מרחבית".
לדבריה של רגב בדבר חנינה, עוד לפני סיום הקראת הכרעת הדין, הצטרפה במפתיע חברת הכנסת מהמחנה הציוני שלי יחימוביץ'. "הרשעתו של אלאור אזריה מוצדקת, ומי שמשתלחים כעת בבית המשפט פוגעים בליבת הממלכתיות הישראלית", אמרה יחימוביץ'. "ואולם, בתום הליכי המשפט יהיה נכון לשקול חנינה לאזריה, כפי שקיבלו אנשי השב"כ בפרשת קו 300. כתפיו צרות מכדי לשאת עליהן את כל השסע המעמיק בחברה הישראלית. בית המשפט הוא שטח סטרילי שבו מדברות הראיות, אך החברה הישראלית היא זירה גועשת ונפיצה, ויש לעשות מאמצים כבירים למתנה, בוודאי כשהדבר משפיע ישירות על חוסנו של צה"ל".
גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שבר את שתיקתו בנושא ופרסם התייחסות להכרעה: "ביממה האחרונה הושמעו למרבה הצער התבטאויות שונות ביחס למערכת אכיפת החוק בישראל – הן ביחס להכרעת בית הדין הצבאי בעניינו של החייל אלאור אזריה, והן ביחס לאגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל. אני מבקש להדגיש את המובן מאליו: מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל, ובכללה מערכת המשפט הצבאית, ממלאות את תפקידן באופן עצמאי, ללא מורא וללא משוא פנים, ומתוך שיקולים משפטיים ענייניים ומקצועיים בלבד".
מנדלבליט הוסיף כי "כיבוד שלטון החוק המדינה וההכרעות השיפוטיות הוא אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית - טענות לפיהן גורמי אכיפת החוק פועלים כביכול מתוך שיקולים זרים, הן טענות חסרות יסוד, חסרות אחריות ויש להוקיען בכל תוקף".