מאות שעות חקירה, אלפי עמודים, ושתיקה אחת ארוכה. במשך שבעה עשר ימים, עמירם בן אוליאל, הנאשם ברצח בני משפחת דוובשא בדומא, לא הוציא משפט אחד מהפה. חודש לאחר כתב האישום שהוגש נגד בן אוליאל, נחשפים כעת תמלולי החקירה בהם סיפר על מה שאירע בליל הרצח.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ראשית החקירה בתחילת חודש דצמבר. החוקרים מנסים לייצר שיחה עם החשוד אך הוא נשאר בשלו. "הנדון שינן בקול רם מזמורי תהילים ושירי קודש... מקפיד לעצום את עיניו לכל אורך הדרך" כותב החוקר א'. "כל ניסיון לפתוח בשיחה - כשל". הניסיונות לגרום לו לדבר "מעלים חרס" כפי שמסכמים החוקרים.
מגמה זו נמשכה גם בימים שלאחר מכן. ביום השני לחקירה, בשב"כ מתחילים להטיח בבן אוליאל האשמות: "הוסבר לנדון כי חומר הראיות כנגדו הינו כזה אשר אין לנו ספק אודות מעורבותו בפיגוע הרצח בכפר דומא הם כותבים. "נאמר לנדון כי הוא מותיר עלינו רושם שלילי של אדם קיצוני, מסוכן ומטורף... הנדון נותר בשתיקתו". החוקרים אף מטיחים בו שהוא מזלזל בהם, וביום שמלמחרת ניכר שהטונים עולים. "נאמר לנדון כי האלימות שלו היא קיצונית ואכזרית - שריפת משפחה כולל תינוק קטן בביתם. הנדון לא הגיב".
כך, כמעט עשרה ימי חקירה אינטנסיביים מתסיימים בשתיקה. בן אוליאל עובר מספר מתקנים, והחוקר מחליט לשנות קו: "הסברנו לנדון כי מפגעי ארגוני הטרור הערבי מודים בחקירה בגאווה במעשיהם מתוך אמונה שדרכם צודקת... אמרנו לנחקר כי הוא השתתף ברצח בדומא ועליו להודות בחלקו ברצח".
בחקירה הזו שולפים החוקרים קלף, הודאה של הקטין שנאשם ביחד עם בן אוליאל בתכנון הרצח. הודאה שבסופו של דבר נדחתה על ידי השב"כ ולא נכללה בכתב האישום, אך גם היא - לא שברה אותו.
"אני רוצה לספר הכול"
נקודת המפנה מגיעה ב-17 בדצמבר, כשהיועץ המשפטי לממשלה אישר להפעיל את מה שמכונה חקירת צורך. משמעות הדבר היא הפעלת אלימות פיזית בחדרי החקירות, שמותרת בדיעבד במקרים של "פצצות מתקתקות".
בשלב זה מוצג השינוי במזכר החקירה: "נאמר לנדון כי הינו חלק מתשתית אשר שמה לעצמה לבצע פיגועים והוכיחה את יכולתה בפיגוע בדומא... וביכולתה לבצע פיגועים נוספים בעתיד אותם אנו רוצים למנוע על מנת למנוע שפיכות דמים".
בשלושת הסעיפים הבאים במיזכר מציין החוקר כי "הנדון שתק". אולם ב-17 בדצמבר כבר כותב החוקר את הדברים הבאים: "הנדון שתק כמה שניות ולאחר מכן אמר כי הוא רוצה לספר הכל". וכך מפרט החוקר על פי עדותו של עמירם: "הלכתי מהמערה בישוב הדעת לכפר דומא. התחלתי ללכת לכיוון ציר אלון, חציתי את הכביש ולאחר מכן פניתי שמאלה".
בהמשך הוסיף אוליאל: "הגעתי למטע זיתים ולאחריו ירדתי אל הוואדי. עליתי לצידו השני ופניתי ימינה לתוך היישוב דומא. נכנסתי לעומק הכפר עד שהגעתי לבית שהיה מוקף עם חומה, קפצתי מעל החומה וראיתי שני בתים - אחד קטן ואחד גדול. בחנתי את הבתים ואת החלונות שלהם וראיתי כי ניתן לפתוח את אחד החלונות".
בשלב זה, על פי כתב האישום, הודה בן אוליאל כיצד השליך בקבוקי תבערה לבית הראשון ולאחר מכן פנה לביתם של סעד וריהם דוובשה, והשליך פנימה בקבוקי תבערה, שגרמו למותו של בנם הפעוט עלי, ולאחר מכן למותם של הוריו.
לאחר ההודאה: בן אוליאל חוזר בו
ההודאה המדוברת נגבתה ביום חמישי, יומיים לאחר מכן הוא גם שיחזר את הרצח בדומא. בשעת לילה מאוחרת פירט בפני החוקרים כל צעד שעשה בכפר, אותם פרטים מוכמנים שבמערכת הביטחון ובפקליטות טוענים - רק מי שהיה שם יכול לדעת.
לאורך כל הדרך לא האמינו במערכת הביטחון שבן אוליאל ביצע את הרצח לבדו אך בסופו של דבר מחוסר ראיות או הודאות אחרות התיישרו עם גרסתו בכתב האישום. גרסה שנוגדת גם חלק מהעדויות שמסרו תושבים שככל הנראה ראו אותו נמלט מהכפר.
לאחר ההודאה והשיחזור, בן אוליאל חוזר בו. "פתאום מרשי באותו יום במקרה אומר 'אני רוצה לספר לכם הכל'?", אמר אז עורך הדין איתמר בן גביר, פרקליטו של בן אוליאל. "יש כאן התנהלות פסולה של שירות הביטחון הכללי. אנחנו דורשים לקבל את כל החומרים שמתעדים את אותם עינויים שעבר מרשי בחקירה".
אולם למרות הדברים הללו, ימים ספורים לפני הגשת כתב האישום החוקרים מעמתים את בן אוליאל עם ההודאה שהוא עצמו מסר:
חוקר: במהלך השחזור מסרת פרטים מדויקים ומוכמנים, שלא יכולים להימסר על ידי מי שלא היה במקום וביצע את המעשה. איך אתה מסביר את הדיוק שלך, עד הפרט הקטן, בכל מהלך השחזור. תראה, זה מאוד פשוט - אתה מסרת דברים שאם לא היית במקום, לא חווית את זה על הבשר שלך, אין מצב שאתה יודע.
בן אוליאל: אלה היו פרטים שהבנתי מהחוקרים ופרטים שכמו כולם, שמעתי מהתקשורת.
חוקר: בשחזור שביצעת ציינת שבדרך למקום ההצתה היו עיזים וכבשים. איך אתה יודע את זה?
בן אוליאל: ראיתי את זה בתכניות הטלוויזיה.
תמלולי ההתרחשויות חושפים מעט מאחת החקירות הסבוכות שניהלה מערכת הביטחון. הם אומנם נעדרי קול ותמונה, אך הם מלמדים הרבה, ומצליחים לשקף כנראה באופן חלקי את מה שהיה שם בחקירה או בליל הרצח. ועדיין, גם אחרי כל זה, חלקים בפאזל המורכב כל כך שנקרא תיק דומא - עדיין חסרים.