היסטוריית ההסתבכויות בפרשות פליליות של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עשירה כמעט כמו היסטוריית פעילותו הפוליטית. במרוצת הקריירה הפוליטית הענפה של אולמרט, שהחלה כשנבחר כחבר כנסת מטעם הליכוד בשנת 1973, נקשר שמו של הפוליטיקאי כחשוד בשמונה פרשות שונות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בשיא הסתבכותו בפלילים נחקר אולמרט במקביל בלא פחות משלוש פרשיות שונות. למרות שאת רוב כהונתו כראש ממשלה ביצע אולמרט כשחשכת עננים פליליים מרחפת מעל לראשו, ברוב המקרים יצא אולמרט כשידו על העליונה - רק ארבע משמונת הפרשיות בגינן נחקר אולמרט התגבשו לכדי כתב אישום. עם זאת, בחודש מרס בשנה שעברה, הורשע אולמרט בקבלת שוחד בפרשת הולילנד, שעדיין תלויה ועומדת בבית המשפט העליון. לקראת הכרעת הדין בפרשת טלנסקי, שנפתחה מחדש, ריכזנו את החשדות שעלו נגד אולמרט במרוצת השנים.
פרשת מעטפות הכסף
ההחלטה: זיכוי ב-2012, פתיחת התיק מחדש ב-2014
פרשת מעטפות הכסף, אשר נודעה גם בשם פרשת טלנסקי, התפוצצה בשנת 2008. בחודש מאי של אותה השנה נחקר אולמרט בחשד כי בזמן ששימש כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת קיבל מאיש העסקים האמריקאי משה טלנסקי מעטפות שהכילו כסף מזומן. בכתב האישום שהוגש נגד אולמרט נטען כי הממון הועבר לאולמרט בין השנים 1993 ל-2002 באמצעות מקורבו ושותפו לשעבר עורך דין אורי מסר וראש לשכתו לשעבר שולה זקן. הפרקליטות ייחסה לאולמרט עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, מרמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
ביולי 2012 זיכה בית המשפט המחוזי את אולמרט מהחשדות שיוחסו לו בפרשה, אך התיק נפתח מחדש לדיון בעקבות ראיות חדשות שהציגה זקן לבית המשפט, שכללו הקלטות של שיחות בינה לבין אולמרט. ההכרעה בתיק צפויה להתקבל הבוקר.
פרשת הולילנד
במרכז פרשת הולילנד עומד פרויקט מגורים רחב היקף שמשתרע על שטח של כ-121 דונם בדרום מערב ירושלים. החל משנות התשעים ביקשו בעלי האדמה להשביחה ולהרחיב את זכויות הבנייה. לפני ההליכים עמד באותו מקום מלון הולילנד, שכלל כ-100 חדרי אירוח.
הפרשה הפכה לגלויה ב-6 באפריל 2010, עם מעצרם של חמישה מעורבים, בהם היזם הלל צ'רני, מהנדס העיר אורי שטרית ואורי מסר. לאחר הפרסום פתחה היחידה הארצית לחקירות הונאה בחקירה סמויה, שהתפרסמה לאחר המעצרים הראשונים. ההתקדמות המהותית בחקירה נבעה מגיוסו של שמואל דכנר לעד מדינה. כתב האישום, שהוגש בינואר 2012, כלל 16 נאשמים - 13 בני אדם ושלוש חברות.
בתיק זה הורשע אולמרט בחודש מרס 2014, ונשלח לשש שנות מאסר. בכך הפך לראש הממשלה הראשון בתולדות המדינה שנגזר עליו עונש מאסר. שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, גזר על אולמרט שמונה שנות מאסר, מתוכן שש לריצוי בפועל. זאת לאחר שהורשע בשני אישומים של נטילת שוחד.
על הנאשמים האחרים בפרשה הוטלו העונשים הבאים: על מהנדס עיריית ירושלים לשעבר אורי שטרית נגזר העונש החמור ביותר: שבע שנות מאסר בפועל. על היזם הלל צ'רני נגזרו שלוש וחצי שנות מאסר, מתווך הנדל"ן מאיר רבין ירצה עונש של חמש שנים בבית הסוהר, סגן ראש העיר ירושלים לשעבר אליעזר שמחיוף ייכלא לחמש שנים. כמוהו גם יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, עליו הוטל עונש דומה. על היזם אביגדור קלנר הוטלו שלוש שנות מאסר.
אך מבחינת אולמרט ושבעה מורשעים נוספים בפרשה אין זו המילה האחרונה. בחודש דצמבר הם הגישו ערעור לבית המשפט העליון, וזה אישר את דחיית עונשם עד הינתן ההכרעה בנושא.
פרשת החשבוניות הפיקטיביות
ההחלטה: "התנהגות לא ראויה אך לא חורגת לתחום הפלילי"
אולמרט הועמד לדין לראשונה במרס 1996 באשמת עבירות על חוק מימון מפלגות, בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת החשבוניות הפיקטיביות". על פי כתב האישום ממנו זוכה, בזמן שהיה גזבר תנועת הליכוד ניפק אולמרט חשבוניות מס פיקטיביות לתורמים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב זיכה ב-1997 את אולמרט מהחשדות נגדו, אך מתח ביקורת על התנהלותו של גיזבר הליכוד דאז. את התנהגותו של אולמרט כינה השופט עודד מודריק כ"מאוד לא ראויה, אך לא כזו החורגת אל התחום הפלילי". הפרקליטות לא ערערה על הזיכוי.
פרשת האי היווני
ההחלטה: "היעדר ראיות מספיקות"
פרשת הפלילים השנייה בה נחשד אולמרט במעשים פליליים הייתה פרשת האי היווני. אולמרט, שגם באותה עת כיהן כראש עיריית ירושלים, נחשד כי יחד עם שר התשתיות דאז, אריאל שרון, סייע לאיש העסקים דוד אפל לקדם את תכניותיו להקים כפר נופש גרנדיוזי באחד מאיי יוון. על פי החשד אולמרט ושרון ניסו להשפיע על השלטונות היווניים לאשר את הקמת הפרויקט השאפתני. ב-2004 החליט היועץ המשפטי מני מזוז לסגור את התיק נגד אולמרט ושרון עקב היעדר ראיות מספיקות. בהחלטה על סגירת התיק ציין מזוז כי "פעילים שהיו מקורבים לאפל נטלו חלק בפעילות מטה אולמרט, אך כיוון שמדובר בדמויות המעורבות במערכת הפוליטית של הליכוד שנים ארוכות, קשה לסתור את הטענה לפיה הם פעלו בשם עצמם ולא בשם אפל".
הבית ברחוב כרמיה
ההחלטה: התיק נסגר בהיעדר ראיות מספיקות
בשנת 2007 נפתחה נגד אולמרט חקירה בטענה כי מתוקף תפקידו כשר התמ"ת קידם שלא כדין פרויקט ברחוב כרמיה בירושלים. על פי החשד בתמורה להנחה, ששוויה הוערך בכ-320 אלף דולר, האיץ אולמרט את הפרויקט בוועדות התכנון. בשנת 2009 סגר היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז את התיק הפלילי. מזוז סבר כי למרות שישנם ממצאים המצביעים על טיפול חריג של העירייה בפרויקט ברחוב כרמיה, לא נמצאו ראיות מספיקות הקושרות את אולמרט לכך.
פרשת בנק לאומי - חשד להטיית מכרז עבור מיליארדר אוסטרלי
ההחלטה: התיק נסגר בהיעדר ראיות מספיקות
ב-2007, בעת שהיה ראש ממשלה, נחקר אולמרט בחשד להטיית מכרז להפרטת בנק לאומי. היחידה הארצית לחקירות הונאה חקרה חשד לפיו אולמרט פעל לטובת מקורבו, המיליארדר האוסטרלי פרנק לואי, בזמן שכיהן כממלא מקום שר האוצר בממשלתו של שרון. אולמרט נחשד כי פעל להקל את תנאי המכרז כדי להטיב עם מקורבו, איל הנדל"ן. גם התיק הזה נסגר מחוסר ראיות מספיקות, וגם ערעור נגד ההחלטה נדחה. עם זאת, בפסק הדין העבירו שופטי בית המשפט העליון ביקורת על התנהלותו של ראש הממשלה לשעבר באומרם כי "התמונה המצטיירת מהראיות מדאיגה" וכי "התנהלותו של אולמרט איננה תקינה".
פרשת מרכז ההשקעות
ההחלטה: הרשעה בהפרת אמונים
ב-2007 נחקר ראש הממשלה לשעבר בחשד שפעל תוך ניגוד עניינים בזמן שכיהן כשר התמ"ת בין השנים 2003-2006. במסגרת הפרשה, שזכתה לכינוי "פרשת מרכז ההשקעות", נחשד אולמרט כי התערב בהחלטות מרכז ההשקעות של המשרד שבראשו עמד לטובת ארבע חברות שייצג שותפו לשעבר וחברו הקרוב, עו"ד אורי מסר. בעקבות כתב האישום שהוגש בפרשה זו נאלץ אולמרט להתפטר מראשות הממשלה. בית המשפט הרשיע אותו בסעיף הפרת אמונים ודן אותו לשנת מאסר על תנאי ולקנס של 75 אלף שקלים. על ההחלטה הזו ערערה הפרקליטות, וההחלטה טרם התקבלה בבית המשפט העליון.
פרשת "ראשונטורס" - מימון טיסות פרטיות על ידי גופים ציבוריים
ההחלטה: זיכוי מחמת הספק
ב-2008 החלה המשטרה בחקירת חשד לפיו אולמרט ובני משפחתו טסו עשרות פעמים לחו"ל על חשבון קופת הנסיעות שניהל ראש הממשלה לשעבר בסוכנות הנסיעות "ראשונטורס". כתב האישום שהוגש נגד אולמרט בגין חשדות אלו ייחס לו קבלה במרמה של סכומי כסף בהיקף של כ-85 אלף דולר.
בכתב האישום טענה המדינה כי אולמרט, באמצעות משרד הנסיעות "ראשונטורס", שלח לגופים ציבוריים שמימנו את לשליחויותיו לחו"ל חשבוניות עם נתונים פיקטיביים. בית המשפט המחוזי זיכה את אולמרט מחמת הספק מהאישומים שיוחסו לו בפרשה. בהכרעת הדין פסקו השופטים כי הפרקליטות לא הוכיחה מעבר לספק סביר כי אולמרט היה מודע לקבלת הכספים העודפים. "לא נמצאה הנחיה מפורשת של אולמרט לגבות כספים עודפים. הנאשם היה בתקופה הרלוונטית עסוק ביותר ואין לשלול כי לא היה מודע", נכתב.
בניגוד לאולמרט, ראש לשכתו ואשת סודו, שולה זקן, הורשעה בפרשה. בית המשפט המחוזי קבע כי זקן ביצעה עבירות של קבלת דבר במרמה והפרת אמונים בהתנהלותה מול סוכנות הנסיעות. זקן נדונה לתשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 40 אלף שקלים.