א', סוכן ביטוח לשעבר מתל אביב הלך לעולמו והשאיר אחריו צוואה יקרה, ללא יורשים. הוא חי את כל חייו לבדו, מעולם לא התחתן ולא הביא ילדים לעולם. מי שזמם לנצל זאת, היה עבריין סדרתי שהוא ובני משפחתו ביקשו לממש את צוואתו של א', שנה אחרי שנפטר – מבלי שפגשו בו מעולם. במהלך הדיונים בבית המשפט הוכח כי העבריין ניסה לזכות בעיזבון באמצעות השתלה של חתימת המנוח על מסמך צוואה מזויף. בית המשפט קבע כי העבריין הסדרתי זייף צוואות כדי לממן את ההתמכרות שלו לסמים.

איה שוחט, מומחית להשוואת כתבי יד שמונתה ע"י בית המשפט, ערכה בדיקה מיקרוסקופית לצוואה וקבעה נחרצות בחוות דעתה כי חתימת הצוואה כפי שהעבריין הציג אותה היא איננה מקורית וכי החתימה הודבקה לשם בצילום ולא בכתיבה על גבי נייר. העבריין אפילו טען כי היה בן זוגו של המנוח, במטרה להיחשב כ"ידוע בציבור" שלו - ולזכות בעיזבונו. הטענה הזו נפסלה על הסף, לאחר שבית המשפט קבע שאין ראיות שמצביעות על קיום קשר זוגי כזה. כמו כן, הוכח כי היה בקשר זוגי בתקופה המדוברת עם אישה, בעלתה דירה שבה חי.

בנוסף, התברר בבית המשפט כי העבריין שיתף פעולה עם עדי שקר בעלי עבר פלילי ורקורד של עבירות זיוף והונאה. אלו הוצגו כ"עדים" של אותה צוואה מומצאת. בחקירה שערך בית המשפט, אותם עדים סתרו את עצמם ואחד את השני מספר פעמים, כאשר אחד העדים אפילו הודה כי לא הכיר את המנוח.

בית המשפט הוסיף כי הגשת הצוואה באיחור ניכר, שנה וחצי לאחר מותו של המנוח, הייתה עוד נקודה מחשידה, וכי היא חיזקה את המסקנה שהמסמך אינו אמיתי​. העבריין ניסה לנמק את העיכוב בגרסתו השקרית: הוא טען כי קיבל את מסמך הצוואה במעטפה כחודש לפני פטירת המנוח, אך הדבר "לא עניין אותו בכלל" והוא לא פתח את המסמך, אלא רק כאשר בעלת הבית שלו (שבהמשך התבררה כזוגתו) רצתה לערוך שיפוץ בדירתה ולזרוק דברים.

ככלל, דבריו של העבריין אופיינו לא רק בחוסר אמינות וסתירות פנימיות אלא בחוסר אינהרנטיות, כאשר אותו עבריין שהוגדר בפסק הדין כנרקומן, התקשה להיחקר בביהמ"ש עקב מצבו הבריאותי והפיזי. זמן קצר לאחר הגשת הסיכומים, הוא הלך לעולמו. בית המשפט דחה לחלוטין את הבקשה לקיום הצוואה השקרית.

"מקרי הזיוף התדירים, הם לרוב באותם מקרים בהם מדובר באדם ערירי", מסביר עו"ד בעז קראוס ששימש בא כוחם של היורשים החוקיים. "כאשר נוכל מגיש לקיום צוואה מזויפת, הוא מניח שהיורשים החוקיים רחוקים, שלעיתים כלל אינם בקשר עמו ואפילו אינם ערים לפטירתו – לא יהיו ערים להגשת הבקשה לקיום צוואה מזויפת", הוסיף. "במקרים אלו, האפוטרופוס הכללי המגן על הציבור הרחב עומד על איתורם של אותם יורשים רחוקים, ודבר זה מאפשר הגשת התנגדות לצוואה שכזו".

עו"ד בעז קראוס (צילום: משה טסלר)
הנאשמים "היו קשורים לעבירות פליליות רבות". עו"ד בעז קראוס | צילום: משה טסלר

לפי פסק הדין, הנאשמים "היו קשורים לעבירות פליליות רבות, כולל עבירות הונאה כלפי קשישים". פסק הדין אף מעיד כי אותו עבריין "הינו נרקומן שמכור לסמים קשים, אשר מצב בריאותו קשה ביותר". במהלך הדיונים, העבריין לא הצליח אפילו לדבר מרוב שהיה מסומם ולאחר זמן מה גם נפטר. 

בשנים האחרונות נרשמים יותר ויותר מקרים של זיוף צוואות של קשישים שלא הותירו אחריהם יורשים. בשאיפה לעשות כסף קל עבריינים רבים מנסים לזייף את צוואותיהם של אותם קשישים בכדי לזכות בעיזבונם. במקרה הנ"ל, העבריין ניסה להוציא לפועל את ההונאה במספר דרכים.