נשיא ביהמ"ש השלום בראשון לציון התיר לפרסם היום (ראשון) פרטים נוספים על פרשת המסמכים המסווגים שנוהלה על ידי השב"כ והמשטרה תחת צו איסור פרסום במשך שלושה שבועות. מהחשדות שפורסמו מתבררת דרך ההדלפה של המסמך הסודי והרגיש לבילד הגרמני, באמצעות יועצו של נתניהו וחיילי צה"ל. לפי השופט, המניע היה ניסיון להסיט את השיח מרצח 6 החטופים. נגד פלדשטיין ואיש מילואים יוגש כתב אישום ביום חמישי, מעצרם הוארך עד אז.
הסיפור מתחיל כשב-6 בספטמבר פורסמה כתבה בבילד הגרמני שבה הוצגו עמדות חמאס במו"מ לשחרור החטופים, מתוך מסמך שעליו לכאורה חתום סינוואר באביב 2024. בכתבה הזו הופיעו חומרים ומסמכים מסווגים שנלקחו שלא כדין מתוך מערכת המודיעין של צה"ל, כך לפי החשד.
בחקירה התגלתה השיטה - מאחורי ההדלפה עומד נגד במילואים שהחליט על דעתו האישית להוציא מסמך המסווג כסודי ביותר מרשות צה"ל שלא כדין במטרה להעבירו לדרג המדיני.
לפי החשד, בחודש יוני 2024 העביר נגד במילואים שעוסק במודיעין עותק של אותו מסמך מסווג לפלדשטיין דרך הרשתות החברתיות. פלדשטיין שמר את החומרים עד לחודש ספטמבר, אז החליט להפיץ אותם לגורמי תקשורת בישראל, כדי שיפרסמו את תוכנם במטרה להשפיע על דעת הקהל בישראל בנושא המו"מ המתנהל בעניין החטופים, ובפרט בעניין סוגיית תרומת ההפגנות לחיזוק החמאס.
פלדשטיין פנה עם המידע למספר גורמי תקשורת בישראל אבל הצנזורה פסלה את הפרסום, וזאת בעקבות התוכן ומקור המידע הרגיש. על פי החקירה, בשלב הזה פלדשטיין החליט לעקוף את הצנזורה הצבאית ע"י פרסום המסמך בתקשורת הזרה, שלא כפופה לה. לשם כך נעזר בגורם נוסף לטובת פרסום הידיעה בכלי תקשורת זר.
מדובר בימים ספורים אחרי רצח 6 החטופים ברצועת עזה, שאחריו התקיימו הפגנות סוערות נגד הממשלה. על פי ממצאי החקירה, הפרסום בבילד בא כחלק מהרצון לשנות את השיח הציבורי ולהפנות אצבע מאשימה כלפי יחיא סינוואר, כך לפי השופט.
פלדשטיין לא הסתפק בפרסום המידע בעיתון הגרמני לבדו, ועדכן מספר גורמי תקשורת בישראל על הכתבה שצפויה להתפרסם בחו"ל וביקש מהם לבצע פולואו-אפ מיד אחרי פרסומה.
עם הפרסום בכלי התקשורת בישראל, עלו שאלות רבות לגבי האותנטיות של המסמך שעליו התבססה הכתבה בבילד. פלדשטיין, כדי להוכיח שמדובר במסמך אותנטי, פנה שוב לאותו נגד במילואים, וביקש ממנו לקבל את המסמך המקורי - כך על פי החשד. הנגד ופלדשטיין נפגשו - והנגד מסר לו עותק פיזי, ובאותו מעמד הוסיף לו גם שני מסמכים נוספים המסווגים כסודי ביותר.
בנוסף, בחודש ספטמבר, לאחר פרסום הידיעה בבילד, העביר הנגד לפלדשטיין גם עותק פיזי של המסמך המקורי, בנוסף לשני מסמכים נוספים בסיווג סודי ביותר שהועברו גם כן באופן פיזי לפלדשטיין. על פי החשד, המידע הזה הוצא מרשות צה"ל לגורם שאינו מוסמך ואינו רשאי להחזיק בו. בסה"כ הנגד העביר לפלדשטיין שלושה מסמכים מסווגים.
עינב צנגאוקר, אימא של החטוף מתן, הגיבה: "בזמן שמתן שלי ושאר החטופים נמקים במנהרות, הכנופיה של נתניהו ניהלה מבצע תודעה עברייני נגד עסקת חטופים ונגדנו המשפחות, בתוך סיוע לאויב ופגיעה בביטחון המדינה. זה בלתי נתפס ובלתי נסלח, תקיעת סכין בגב החטופים. היום כבר ברור שבמקום לסיים את המלחמה ולהציל את מי שמופקרים בידו יותר משנה, נתניהו מקריב אותם משיקולים אישיים פושעים, בתוך שהוא ואנשיו פועלים נגדנו המשפחות ונגד הציבור הישראלי".
איך נולדה החקירה
כשבצה"ל ראו את הפרסום בבילד, הבינו שמדובר בדלף של מסמך "סודי ביותר" ורגיש. לטענתם, חשיפתו עלולה לפגוע בהשגת אחת ממטרות המלחמה - שחרור החטופים, וכן בפעילות של צה"ל והשב"כ בעזה נגד חמאס. בעקבות כך, במערכת ביטחון המידע בצה"ל פתחו בחקירה וניסו להתחקות אחר מקור ההדלפה.
בצה"ל הבינו שהחקירה חייבת לעבור לשב"כ. הרמטכ"ל פנה בנושא לראש השב"כ, ובעקבות הפנייה - בשב"כ פתחו בחקירה סמויה במטרה לעלות על הגורמים שהדליפו את המסמכים.
בשלב הזה השב"כ פנה למשטרת ישראל, ושני הגורמים החלו בחקירה בניסיון לאתר את מקור ההדלפה, בשלב הראשוני מתוך צה"ל בלבד. צה"ל העביר לשב"כ ולמשטרה רשימה של גורמים שבתוך הארגון נחשפו למסמך הזה.
אחרי שאספו חומרים, הוחלט לעצור נגד במילואים, שני קצינים במילואים ונגד בקבע וגם את אלי פלדשטיין - שאותו מגדיר בית המשפט "אזרח יועץ תקשורת, המועסק במערך ההסברה הלאומי שתחת משרד ראש הממשלה".
על פי החשד מדובר בדלף מסווג ורגיש ביותר אשר לטענת חוקרי השב"כ מהווה פוטנציאל לנזק ביטחוני חמור למערכת הביטחון ומדינת ישראל. השופט אומר: החקירה שנוהלה בשיתוף פעולה מלא של כל הגורמים גילתה את ציר הדלף ונמנעה הרחבת הפגיעה בביטחון המדינה.