שעה בלבד אחרי שהסתיים הדיון אתמול (רביעי) בדבר בקשת נתניהו לדחות את עדותו, פרסמו השופטים את החלטתם - ודחו את הבקשה. נדמה שמהירות התגובה של הרכב השופטים, לאחר שבמהלך החודשים האחרונים נתנו שורת החלטות פרוצדורליות לטובת נתניהו, מעידה על כך שהם איבדו את סבלנותם. כעת בפני נתניהו עומדות מספר אפשרויות כדי בכל זאת לנסות לדחות את העדות, אלא שאת כולן יהיה לו קשה להשיג.

לקריאת ההחלטה המלאה של השופטים - לחצו כאן

  1. עתירה לבג"ץ: על החלטות מהסוג שהתקבל אתמול (דחיית בקשת נתניהו), הקרויות "החלטות ביניים", לא ניתן לערער לבית המשפט העליון. האפשרות שכן עומדת בפני נתניהו היא עתירה לבג"ץ. הבעיה מבחינת ראש הממשלה היא שמדובר בצעד חריג שבחריגים, והסיכוי של העתירה להתקבל הוא מאוד נמוך משום שבסוף מקובל להתייחס לבקשות כאלה כנתונות לשיקול הדעת של הרכב השופטים שדן בתיק. 
    בג"ץ דן בעתירות נגד בדיקת המבקר את מחדלי 7.10 (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
    הסבירות שעתירה לבג"ץ תוביל לדחיית העדות נמוכה. בית המשפט העליון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
  2. לא להעיד: עוד אפשרות שעדיין עומדת בפני נתניהו היא להחליט שלא להעיד למרות החלטתו המקורית שכן לעשות זאת. אלא שעל פי החוק, לפי סעיף 162 לסדר הדין הפלילי, אם נאשם בוחר שלא להעיד - זה מחזק את ראיות התביעה. זה עלול לסבך אותו מאוד מבחינה משפטית.
  3. לבקש לשנות את סדר העדים: לנתניהו שמורה גם הזכות לבקש שנאשמים אחרים יעידו לפניו, כלומר לבקש שינוי בסדר העדים. אבל גם במקרה הזה, הוא צריך לקבל את תגובת התביעה, ועל פי כל ההערכות הפרקליטות תתנגד משום שהם מתכוננים לעדות נתניהו ולחקירה הנגדית כבר חודשים. לא סביר שבית המשפט יסכים להודיע להם היום שבעוד שלושה שבועות בעצם נאשם אחר יעיד. 

כך צפויה להיראות עדות נתניהו, והחשש בפרקליטות

עדות נתניהו צפויה להתחיל ב-2 בדצמבר. לפי ההערכות, הוא צפוי להעיד שלוש פעמים בשבוע, בכל יום למשך מספר שעות מהבוקר עד שעות הצוהריים. הדיונים שבהם יעיד צפויים להימשך חודשיים-שלושה. בצמרת הפרקליטות יש שסבורים שנתניהו עלול לבחור במעין אופציית ביניים, כלומר לבקש כל מיני בקשות במהלך עדותו או לפניה, ובכך לעכב את העדות, ולמשוך אותה על פני יותר זמן.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון , לע"מ)
האם ינסה שוב לדחות את עדותו? נתניהו | צילום: קובי גדעון , לע"מ

בהחלטתם, הסבירו אתמול הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, כי "נקודת המוצא לדיון היא כי בהחלטתנו מיום 9.7.2024, בה קבענו כי פרשת ההגנה תחל ביום 2.12.2024, נתנו דעתנו לכלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם מצב המלחמה", אמרו. "אף כי במלחמה קרו אירועים אשר חלקם מפורט בבקשה שלפנינו, חלקם היה ידוע בעת מתן ההחלטה, ולא שוכנענו כי חל שינוי מהותי בנסיבות, העשוי להצדיק את שינוי המועד שנקבע בהחלטה".