השופט מנחם מזרחי, נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, התיר היום (רביעי)  לפרסם את פרטי פרשת ירי נורי התאורה לעבר בית ראש הממשלה בקיסריה. לדברי בכיר בלהב 433, מהחקירה עולה כי מדובר באירוע מתוכנן ומדוקדק, שאופיין במאפיינים צבאיים ושילב איסוף מודיעין, הכנות לוגיסטיות מורכבות, וביצוע מבצעי מדויק.

תכנון המבצע

כשלושה שבועות לפני האירוע, החשודים ביצעו סיורים ואיסוף מודיעין בסביבת היעד. הם זיהו את מיקום מצלמות האבטחה באזור קיסריה ותכננו מסלולים שלא יחשפו אותם לעיני המצלמות.

אחד מראשי החוליה, תא"ל במיל' עופר דורון פעל להשגת הציוד המבצעי - נורי תאורה שפג תוקפם שנאספו ממכולת ציוד פירוטכני. על פי החקירה, דורון שמר את הציוד, כאשר חלקו אף חולק בין פעילי מחאה אחריםהחשודים הנוספים הם אמיר שדה ואיתי יפה, ואדם נוסף ששמו לא הותר לפרסום.

תא"ל במיל' עופר דורון ואמיר שדה
תא"ל במיל' עופר דורון ואמיר שדה, חשודים בשימוש בנורי תאורה לעבר בית רה"מ

בליל האירוע ביום שבת האחרון ארבעת החשודים, שפעלו תחת הנהגתו של דורון, נסעו ברכבים לאזור קיסריה. הם החנו את הרכבים ברחוב צדדי והחלו בצעידה "מבצעית" לעבר היעד, תוך שהם מתקדמים בתנועות שפופות על מנת להימנע מחשיפה.

מהחקירה עלה כי ארבעת פעילי המחאה הם התמקמו כ-200 מטרים מאחורי בית ראש הממשלה, עם גבם לים, ודורון הנחה את החוליה לירות את הנורים בזווית של 60 מעלות. הפעולה בוצעה על ידי שני חברים אחרים בחוליה, בעוד שדורון ואחרים תיעדו את הירי בטלפונים הניידים שלהם. הנורים נורו לכיוון הבית ונחתו בשטח בנוי, כולל בחצר הקדמית של בית ראש הממשלה.

שלב ההתפצלות והמחסה

לאחר ביצוע הירי, החוליה החלה ב"ניתוק מגע", חזרה לרכבים וניסתה לעזוב את קיסריה. במהלך הנסיעה זיהו החשודים ניידת משטרה שבמקרה חלפה בקיסריה, שלא הייתה קשורה לאירוע, והחליטו להתפצל לשתי קבוצות. כל קבוצה מצאה מחסה אצל משפחה מקומית, אשר לטענת החשודים ידעה על מטרת המבצע. המשפחות, מנגד, הכחישו כל קשר לאירוע. דבר חקירתן באזהרה של המשפחות פורסם לראשונה השבוע ב-N12.

לדברי הבכיר בלהב 433, חקירת האירוע החלה עוד באותו לילה, בשיתוף פעולה הדוק עם שירות הביטחון הכללי. "השב"כ סיפק כלים טכנולוגיים שאפשרו לנו להתחקות אחר החשודים", סיפר הבכיר. בין היתר, אותרו עקבותיהם של החשודים, כולל צילומים ותיעוד מזירת האירוע, וכן ראיות פורנזיות נוספות.

איתי יפה
איתי יפה, פעיל מחאה החשוד בשימוש בנורי התאורה ליד בית רה"מ

המשטרה והשב"כ המשיכו בפעולות חקירה נוספות לאחר מעצר החשודים, כולל איסוף עדויות מזירת האירוע ובדיקות פורנזיות. שעות בודדות לאחר האירוע "נקטפו" החשודים מבתיהם על ידי בלשי להב 433. במהלך החקירה שיתפו החשודים פעולה ואף שחזרו את האירועים. בשלב מוקדם של החקירה התברר לחוקרי להב 433 שמדובר באירוע מאורגן היטב, אך החשודים טענו כי לא ידעו היכן ינחתו הנורים.

למרות ניסיונותיהם להרחיק את עצמם מאחריות ישירה לתוצאה, החקירה התמקדה בעובדה שהירי כוון לעבר שטח בנוי - פעולה המסכנת חיי אדם באופן חמור. "נור תאורה שמופעל בים בלב ים הוא כלי מוגבל, אבל כאן מדובר בסכנה ברורה ומיידית", אמר הבכיר מלהב 433.

הבכיר סיכם: "זה אירוע שאנחנו מצפים שפרקליטות המדינה תטפל בו בהליך מעצר עד תום ההליכים. מדובר בפעולה החריגה ביותר נגד סמל שלטון מאז רצח רבין. אם האירוע לא יטופל במלוא החומרה, הוא עלול לשדר מסר מסוכן לציבור".

פצצות תאורה נורו לכיוון בית ראש הממשלה בקיסריה
נורי התאורה שנורו לכיוון בית ראש הממשלה בקיסריה

גרסת החשודים לאירוע לדברי מקורביהם היא שהם הגיעו לקיסריה מתוך מטרה לקיים "טקס סיום" להפגנות שהתקיימו במקום במשך תקופה ארוכה, מתוך ההבנה שראש הממשלה לא הגיע זמן רב לביתו בקיסריה. "הם הבינו שאין טעם להמשיך להפגין בקיסריה", הסבירו המקורבים. "הם רצו לסיים את המחאה עם אירוע סמלי - לא יותר מזה".

"הם בדקו הכול ושיגרו את הזיקוקים תוך מחשבה שאין סכנה", אמר אחד המקורבים השבוע. "המזל שיחק נגדם. כנראה שהרוח גרמה לזיקוק אחד להיסחף לכיוון הבית. זה היה מעשה שטן, ובסופו של דבר, אחד הזיקוקים, שכבר היה כבוי חלקית, נפל בחצר של נתניהו. הם לא התכוונו לזה".

 "הם שמעו על הפגיעה בבית רק מהחדשות". סיפר אחד המקורבים. "זה היה רגע של הלם עבורם. אף אחד מהם לא האמין שזה מה שקרה". לדברי המקורב, הם הביעו צער וחרטה עמוקה על כך והבינו בדיעבד את הפרופורציות שניתנו למעשה, שאותו הם תופסים כ"מעשה טיפשי ומיותר".

תיק החקירה צפוי לעבור לעיון הפרקליטות בימים הקרובים, עם דרישה להגיש כתבי אישום ובקשות למעצרים ממושכים כנגד החשודים. "אסור לאפשר התארגנויות מהסוג הזה להפוך לנורמה", הדגיש הבכיר.