"לא חשבתי שהמטען יתפוצץ עליי כי לא ראיתי על זה משהו דליק" - כך אמר בחקירתו הנער בן ה-14 שהואשם בטמנת מטען חבלה בגן ציבורי בבת ים. לידי חדשות 2 Online הגיעו תמלילי חקירתו במרחב איילון במחוז ת"א של המשטרה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בתחילת החודש הוגש נגד הנער שהיה בן 13 במהלך האירוע כתב אישום חמור. הוא הואשם בהטמנת מטען חבלה שנועד במקור לפגוע בעבריין שהסתכסך עם אחיו השפוט למאסר עולם.
בחקירתו הוא משחזר את האירוע, מבקש לחזור לשגרה, ללימודים ולבית הוריו, תוך שהוא מדגיש שמדובר באירוע חד פעמי. "אני מאוד מצטער, אני מקווה שהשופטת תעזור לי לחזור למוטב, לבית ספר, לחיים הרגילים שלי, אני מבקש לצאת למעצר בית", אמר לחוקריו. "אני לא יכול להתמודד עם הכלא. זה לא מתאים לי, זה לא המקום שלי, המקום שלי זה לימודים, ללכת לצבא, לקרבי, לשייטת, לגולני, אני לא רוצה בגלל שטות שייעצרו לי החיים".
במהלך החקירה, פירט הנער לפרטי פרטים את אירועי היום שבו הניח את המטען, תוך שהוא טוען בפני החוקרים שלא הבין את הסכנה בכך לחיי אדם. "הוא (נאשם אחר מ.ח) הביא לי את זה ביום רביעי בערב ואז חבר שבא וראה מה זה. קיבלתי את זה בסביבות 19:00 ככה ושמתי את זה כבר בגינה ביום רביעי בסביבות 22:30 משהו כזה", הוא שחזר. בנוסף, באחד מימי חקירתו בלילה, הוא הוביל את השוטרים למקום ושחזר את המעשה.
חוקרת: נניח ויש בתוכו חומר נפץ, לא פחדת להסתובב איתו ושהוא יתפוצץ עליך?
קטין: לא חשבתי על זה באמת, כי לא ראיתי על זה משהו דליק.
חוקרת: הבאת את זה הביתה?
קטין: מה פתאום. בחיים אני לא אכניס את זה אליי הביתה.
חוקרת: מהרגע שהוא נתן לך את התיק עם המטען ועד הרגע ששמת אותו בגינה, כמה זמן עבר?
קטין: איזה יום.
חוקרת: לא פחדת שהמטען יפגע במישהו בגינה? יש שם ילדים שמשחקים.
קטין: לא, כי זה לא יכול לפגוע במישהו.
חוקרת: איך אתה יודע שלא?
קטין: כי שמתי את זה במקום כזה וגם לא הייתה לו פתיליה.
חוקרת: למה לא הבאת את זה למשטרה?
קטין: כי פחדתי שתקשרו את זה אלי. אני ילד שאוהבים אותו ואני לא הולך בדרכים האלה של האלימות, אני גם לא ילד שטינקר.
חוקרת: יש עוד מטען חוץ מזה?
קטין: לא, מה פתאום.
חוקרת: איפה התיק שקנית מאותו אדם?
קטין: זרוק, נשרף.
חוקרת: מה זאת אומרת?
קטין: הלכתי להרים של... ושרפתי אותו שם כי פחדתי שיש על זה טביעות אצבעות שלו ושלי, ואני לא ידעתי מה הוא עשה עם התיק הזה לפני זה.
חוקרת: ביום שקיבלת את המטען מאותו אדם מה הוא אמר לך?
קטין: הוא אמר לי שיהיה לך דרך צלחה וקרץ לי עין. הוא לא אמר לי שום דבר משמעותי חוץ מזה. הוא רק אמר שאם צריך עוד משהו אז לדבר איתו. אני חשבתי שזה גז מדמיע.
חוקרת: איך נראה המטען שקיבלת?
קטין: אורך של 40,30 ס"מ בצבע כסף ובקצה זה מרובע כזה, ראיתי פתיליה אחת גדולה אבל לא הבנתי מה זה, חשבתי שאני מושך את זה, בכלל לא ניסיתי או רציתי להשתמש בזה.
חוקרת: הסבירו לך איך להשתמש בזה?
קטין: לא. הוא אמר לי שיהיה לך דרך צלחה והייתה שם תחנת מוניות ואני נסעתי.
חוקרת: כמה צינורות כאלה היו בתוך התיק?
קטין: אחד, מה אני מחבל?
החוקר זעם: "אתה בן 13 אבל שקרן!"
למרות שבחקירותיו הראשונות הוא שיתף פעולה עם החוקרים ופירט בפניהם את כל הסיפור, לאחר מכן חזר בו הנער ולא הסכים לדבר בחקירה. באחת החקירות, זעם עליו אחד החוקרים: "אתה אמנם ילד בן 13 וחצי אבל אני לא מתבייש להגיד לך שאתה חתיכת שקרן.. שאנחנו יודעים עלייך הכל, הכל ואתה בכוונה ידעת שאתה נוסע לקחת מטען ואתה הראית את המטען ל...., ואמרת לו 'עם זה אני אפגע' ושלחת את ... ואנו יודעים את כל הסיפור - אז אתה מתעקש עם השטויות שלך...".
על פי כתב האישום, הנער רצה לפגוע באדם אחר שככל הנראה גרם חבלות לאחיו. הוא פנה לנאשם נוסף, תושב רמת גן בן 29, וביקש ממנו עזרה. ב-17 באפריל, כך על פי האישום נסע הנער לרמת גן, שם מסר לו הנאשם שקית ובתוכה מטען חבלה. כשבוע לאחר מכן, ניסה הקטין יחד עם אדם אחר להטמין את מטען החבלה בבית העסק של מי שפצע את אחיו בקטטה, אולם אחרי שגילו כי אשתו נוכחת במקום - השניים חזרו בהם.
כמה ימים לאחר מכן, נשא הקטין את מטען החבלה והטמינו במקום מסתור בגן בבת ים. ב-2 במאי התגלה המטען ונתפס על ידי המשטרה.
בן ה-29 ברמת גן הכחיש כל קשר למטען חבלה כזה או אחר, זאת למרות שבמשטרה טענו כי בביתו התגלתה מעבדת חבלה. להלן חלק מחקירתו:
חוקר: תסביר לי איך הכנת את המטען שנתפס בבת ים?
נאשם: אני לא הכנתי שום מטען
חוקר: אז ממה שאני מבין מישהו אחר הכין את המטען ונתן לך להעביר אותו?
נאשם: לא העברתי שום דבר לאף אחד
חוקר: את זה היית יכול לומר אם לא היו מוצאים את הד.נ.א שלך על הבד שעטף את המטען, מה תגובתך?
נאשם: אולי הבד הזה השוטרים הביאו אותו מהבית שלי אם זה חולצה אולי נתתי למישהו חולצה שלי בפסח עשינו ניקיון זרקנו בגדים לפח אולי מישהו לקח סמרטוט מהפח ולא רוצה להגיד לך סתם
חוקר: האם אתה יודע איך להרכיב מטענים?
נאשם: לא
חוקר: אני אומר לך שממה שנתפס אצלך בבית יש מצב שאתה מרכיב מטענים מה תגובתך?
נאשם: אני לא יודע להרכיב מטענים אני לא מבין בזה מה אני חבלן
חוקר: האם נפגשת עם הקטין ליד תחנת המוניות ברמת גן?
נאשם: ליד החנות שוקולדים בין תחנת המוניות לבין חנות השוקולדים
חוקר: אתה מודע לחומרה בכך שאתה בעצם מעביר מטען לקטין?
נאשם: אני לא העברתי לקטין שום דבר אני העברתי לו כסף
חוקר: האם הכסף הזה היה תמורה עבור המטען?
נאשם: לא זה היה חוב הייתי חייב 1000 שקל
חוקר: איך אתה מסביר את העובדה שאתה מנהל שיחות עם קטין ואותו קטין מספר כי קיבל המטען ממך ואף מספר את זה לחבר שלו שלקח אותו אליך?
נאשם: אני אומר לך לא נתתי לו כלום וזה שנתתי לו את הכסף בא עם קסדה לקח והלך
חוקר: אני לא מדבר על הכסף אלא שקית שהעברת לקטין מה תגובתך?
נאשם: אני לא העברתי לאף אחד שום שקית לא קטין ולא בגיר
חוקר: איך אתה מסביר את מה שנתפס בבית שלך?
נאשם: מה שנתפס בבית שלי אני אסביר לך אם תיקח מדען ובקבוק אקונומיקה ומסטיק בזוקה הוא יכול לעשות לך פצצה ואם תביא שף מכמה מצרכים הוא יעשה לך ארוחת גורמה. אתם הבאתם חבלנים שזה המקצוע שלהם מכל דבר הם יכולים להרכיב גם מקופסת שימורים להרכיב פצצות אז הם אספו כל מה שיש בבית. מצינור של מכונת כביסה וזיקוקים של יום הולדת לא מצאו אצלי חומר נפץ ולא נפצים שיכולים לבצע פיצוץ. הם לקחו חומרים שיכולים לשמש טילים ופצצות זה התפקיד שלהם
חוקר: למה יש לך דבק פלסטי צהוב בבית?
נאשם: קניתי אותו באופיס דיפו זה מה שהם מוכרים דבק שעמיד במים רציתי לשים אותו במקלחת לתלות וילון.
חוקר: איך אתה מסביר את העובדה שאותו חומר של נפצים שנמצא אצלך בבית נמצא גם באותו מטען בבת ים?
נאשם: זה זיקוקים, זה שקל עולה. כל חנות מוכרת את זה גם בבת ים, גם בעכו. בכל מקום יש זיקוקי יום הולדת.
חוקר: למה היו לך כדוריות?
נאשם: של הנרגילה. בחיפוש שעשו השוטרים ראו שיש לי מעל 6 נרגילות בחדר. בנרגילה ישנו צינור ומאחורי הצינור בצד השני ישנה גולה ולכן אני מחזיק את הכדוריות כי זה נהיה חלודה ומחליפים את זה.
האירוע יכול היה להסתיים אחרת אילולא שני אחים וחברם, בני 12 ו-13, מצאו את המטען ודיווחו למשטרה. בשל האירוע, הם קיבלו תעודות הוקרה ממרחב דן של המשטרה.
עו"ד אור שפירו-סער, שמייצגת את הקטין מסרה בתגובה כי "מרשי אינו מעורב בפרשה ואני מקווה שבבוא היום בית המשפט ישתכנע בכך. ישנם כללים מאד ברורים באשר לחקירת קטינים ולצערי, אלה לא נשמרו בחקירותיו. העובדה כי המטען נמצא בשטח ציבורי, בהיעדר ממצאים אובייקטיבים חד משמעיים, תומכת גם היא במסקנה המתבקשת כי אין לו נגיעה לאירוע".
עו"ד יפעת כהן, שמייצגת את הגבר שנאשם בהעברת המטען לקטין מסרה בתגובה כי "מרשי מכחיש את המעשים המיוחסים לו. לא היה לו כל קשר עם הקטין".