יחד עם זאת, כך עולה מהנתונים, ניכרת עליה בחומרת העבירות, הן בכך שלקטינים החשודים יש יותר תיקים והן בכך שהעבירות חמורות יותר. גם גיל העבריינים ירד בצורה משמעותית. בעוד שבשנת 2004 נחקרו 152 קטינים מתחת לגיל האחריות הפלילית (12), בשנת 2007 המספר כמעט הוכפל: כ-300 קטינים מתחת לגיל 12 נחקרו בחשד לביצוע עבירות פליליות - עלייה של כמעט 100%.
מהדוח עולה כי ילדי עולים חדשים (17.4%) ובני מיעוטים (40%) מהווים כ-60% מכלל הקטינים שחשודים בעבירות, הרבה מעבר לחלקם באוכלוסיה. 1,525 קטינים, המהווים כרבע מכלל הקטינים החשודים, נעצרו בשנה החולפת עד תום ההליכים.
22% מהקטינים שהועמדו לדין - נאסרו
עונש מאסר הוטל על כ-22% מכלל הקטינים שהועמדו לדין בבתי המשפט לנוער. מבין 212 הקטינים שהיו במאסר ב-2008 ל-36% זהו מאסר ראשון, ל-26% זהו מאסר שני, ל-21% מאסר שלישי ול-18% מאסר רביעי ויותר.
המושב על ילדים יעסוק בהשלכות חוק הנוער החדש על הטיפול בנוער עבריין ועל אכיפת החוק. מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אמר כי לצד הישגים רבים וחשובים בחוק הנוער החדש, שהבולט ביניהם הוא ביטול הסעיף המאפשר לעצור קטין למען "טובתו", גם אם לא היה חשוד בשום עבירה, עדיין יש ליקויים וחסרים רבים בחוק החדש.
מנתונים נוספים שיפורסמו בכנס עולה כי בישראל עובדים עשרות אלפי ילדים, רבים מהם בניגוד לחוק, מתחת לגיל העבודה. רוב הילדים הצעירים מתחת לגיל 15 מועסקים שלא כחוק בעבודות בשווקים, מכירה , סבלות, בניקיון, בשטיפת כלים במסעדות, ברוכלות, בחקלאות ועוד.
ד"ר קדמן אמר כי "מדובר בתופעה של עולם שלישי שהחברה הישראלית מתעלמת מקיומה. ככל שהמצב הכלכלי מחמיר כך עולה מספרם של הילדים המועסקים ובכל זה ילדים צעירים ביותר".