בית המשפט השלום בת"א האריך היום (ראשון) את הרחקתו של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שחשוד במוערבות בפרשת בזק, למשך 30 ימים נוספים. המגבלה הנוספת מגיעה כשבוע וחצי לאחר ההרחקה המקורית, במסגרתה קבע בית המשפט מספר תנאים מגבילים לפילבר: "החשוד ימנע מלבקר במשרד התקשורת, ולא ייצור קשר ישיר או עקיף עם העובדים".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
על פילבר גם נאסר ליצור קשר עם עובדי משרד המשפטים למעט בנושאים הנוגעים להשעייתו - וגם עם עובדי חברת בזק. "החשוד לא יעסוק בקבוצת בזק, יתייצב לחקירה ככל שיתבקש, לא ייצור קשר ישיר או עקיף עם מי מהמעורבים בחקירה, ודרכונו יוחזק בידי רשות ניירות ערך ל-180 יום".
ההשעיה של פילבר תשמר את חלק מזכויותיו הסוציאליות כעובד מדינה, ביניהן חלק ממשכורתו. עם זאת, הרחקה ל-90 יום כפי שדורשת הרשות לניירות ערך, תשלול ממנו את משכורתו.
בהחלטה נכתב כי "בימים הקרובים יתקיים דיון בשאלת השעייתו הזמנית של החשוד במסגרת דיון בנציבות שירות המדינה". בית המשפט הסכים להמתין לדיון בנציבות לפני שיקבע האם להשעות את פילבר לתקופה ארוכה יותר: הרשות לניירות ערך דרשה להשעות אותו ממשרד התקשורת ל-90 יום. גם העוזרת של פילבר, עדי קהאן, שוחררה ממעצר בית בתנאים מגבילים.
החשד: פילבר קידם אינטרסים של בזק במשרד התקשורת
לפני כשבוע וחצי פרסום כתבנו גיא פלג כי נגד פילבר ישנן "ראיות חד-משמעיות", כך לדברי גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק. לדבריהם, החקירה נגדו התנהלה במשך שמונה חודשים, והופעלו נגדו שלל "אמצעים", אותם לא פירטו הבכירים. עם זאת, ידוע כי בחקירות הוצגו לפילבר תכתובות אי-מייל ששלח וקיבל, ולכן ההערכות הן שלכל הפחות שאבו ממנו את כל תכתובות האימייל.
שמו של ראש הממשלה נתניהו טרם עלה בחקירות. פילבר לא חשוד בקבלת שוחד מאלוביץ' ומשכך נשאלת השאלה מדוע פעל כפי שפעל. ייתכן שפעל על דעת עצמו, בין אם כדי לרצות את אלוביץ' למטרת עבודה עתידית ובין אם כדי לרצות את נתניהו. עם זאת, ייתכן כי הונחה על ידי ראש הממשלה עצמו. הוא עצמו טרם הפליל את נתניהו, אולם במידה ויעשה זאת התמונה תשתנה לחלוטין.
בחקירותיו אמר פילבר כי התקשורת בינו לבין אלוביץ' הייתה משא ומתן לגיטימי ביניהם, וכי חילופי הטיוטות ביניהם היו מקובלים. אלוביץ', מצדו, דיבר ארוכות בחקירתו כשניסה לשכנע את החוקרים כי ההטבות שבזק קיבלה זעומות לעומת אלה שקיבלו פרטנר והוט.
חקירת הפרשה הגיעה במקביל לפרסום דוח מבקר המדינה ובו הוצג היחס המועדף שקיבלה חברת בזק ממשרד התקשורת. לאורך הדוח כולו מופנית ביקורת חריפה ביותר מצד המבקר לעברו של פילבר, ונטען כי הוא קידם מהלכים לטובת בזק תוך שהוא "נוהג בצורה לא מקצועית".
התזמון של החקירה במקביל לפרסום דוח המבקר הוא לא מקרי: מטרת החקירה היא בדיקת המניעים בהחלטה שלו לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק, ששווה לאלוביץ' מיליארד ו-800 מיליון שקלים.
מטעם מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר נמסר בתגובה: "מר שלמה פילבר מכבד את החלטת בית המשפט מהיום שעניינה הבטחת תנאים מיטביים לקידום מהיר של החקירה. מנוי וגמור עם מר פילבר להמשיך ולשתף פעולה עם החקירה, ולמסור כל מידע שיתבקש, והוא סמוך ובטוח כי בסופה הקרוב של החקירה, יוכח כי פעל בתום לב לשם מימוש מיטבי של החלטות קודמות, ובכלל זה החלטות ממשלה, הנוגעות לתחרות בשוק התקשורת.
בזמן חקירה, ומטבע הדברים חשדות אמורפיים, היפים לשעתם, מחליפים עובדות. בהקשר זה ראוי לציין, כי מתשובות הרשות לניירות ערך היום בבית המשפט הוברר סופית כי מר פילבר אינו חשוד בכך שקיבל או ציפה לקבל טובת הנאה כלשהי בעת כהונתו, או בקשר להחלטותיו, לא במישרין ולא בעקיפין. כן לא הוצג כל שיקול זר בקבלת החלטה כלשהי.
יתרה מזאת- על אף שהחקירה כבר אינה בראשיתה, והיא מדווחת מזה זמן רב באמצעי התקשורת, ונדונה בבית המשפט, לא הצביעה הרשות לניירות ערך ולו על החלטה מחייבת אחת שקיבל מר פילבר ויש בה הטבה כלשהי לבזק, או שנעשתה בניגוד לעמדה המקצועית של המשרד. וזאת למרות שכל ההחלטות שנתקבלו בתקופתו עומדות לעיון הציבור. ניתן לקרוא ולהיווכח כי כולן כוונו על מנת למתן יתרונות תחרותיים מהם נהנתה בזק; כי כולן הלמו את עמדת הדרג המקצועי במשרד; וכי לכולן התנגדה בזק בתוקף.
מר פילבר מייחל כאמור לקידום ולסיום מהיר של החקירה".