בנק ישראל מקפיא את הבדיקה בעניין בנק הפועלים עד לסיום בדיקת המשטרה: משרדה של נגידת הבנק פרסם היום (שלישי) הודעה מפתיעה, לפיה הוא מקפיא את הליך הבדיקה בפרשת ההטרדות לכאורה בבנק הפועלים, עד אשר תסתיים בדיקת המשטרה בנושא.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בפרשה, שנחשפה על ידי אילנה דיין ושחר אלתרמן ממערכת "עובדה", עובדת התלוננה כי מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן תקף אותה מינית לפני כעשור ופוצתה.
"הפיקוח על הבנקים מבהיר כי הבדיקה המבוצעת על ידו אודות אופן הטיפול של בנק הפועלים בתלונה בדבר הטרדה מינית מצד מנכ"ל הבנק לשעבר נמצאת בשלב מתקדם", נכתב בהודעת בנק ישראל.
עוד נמסר כי "על מנת שלא לפגוע בהליך המתנהל על ידי משטרת ישראל בהיבטים שבתחום סמכותה, תושלם הבדיקה של הפיקוח רק לאחר סיום ההליך המשטרתי".
גורמים במשטרה אומרים בתגובה כי אין שינוי בסטטוס של הבדיקה בעניין מנכ"ל הבנק לשעבר ציון קינן: העיתוי הוא תוצר של פניות בנק ישראל למשטרה, ולא של ההתרחשות במשטרה. עוד מסרו הגורמים כי "החומר ייבחן כמקובל על ידי הגורמים המקצועיים כדי לקבל החלטה אם יש מקום לקיים בדיקה או חקירה".
ידע על הפרשה - אך לא עדכן
בסוף חודש נובמבר הודיע יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, על התפטרות. בהודעה לבורסה נאמר שסרוסי פורש על רקע האוירה והפרסומים אודות הבנק. יום לפני ההתפטרות נחשפו במהדורה המרכזית פרטים חדשים מהפרשה, ששפכו אור על הדרך בה לחצו חברי הדירקטוריון על סרוסי לעזוב את הנהלת הבנק. מהפרטים שנחשפו עלה כי סרוסי המתין לבדיקה שעורך בנק ישראל בנושא. הוא קיווה שבנק ישראל יאמץ את גרסתו לפיה לא דיווח לדירקטוריון על הפרשה בגלל עניינים טכניים, ולא היה בכך ניסיון הסתרה וחיפוי על המנכ"ל הקודם ציון קינן.
בתחילת חודש נובמבר נחשף כי עובדת לשעבר בבנק הפועלים התלוננה כי קינן תקף אותה מינית במהלך נסיעת עבודה בקזחסטן לפני 10 שנים. הבנק אמנם מינה בורר לבדיקת התלונה, אולם סרוסי, שידע על הפרשה, לא עדכן את הפיקוח על הבנקים או את הדירקטוריון בסוגיה, דבר שעורר ביקורת חריפה. בנק ישראל אף מסר בתגובה כי הוא רואה בחומרה את העובדה שבנק הפועלים לא עדכן את הפיקוח על התלונה.
העובדת לשעבר שהתלוננה על התקיפה המינית העלתה את הנושא במסגרת משא-ומתן שניהלה עם הבנק על תנאי עזיבתה. באותו זמן קינן עדיין היה מנכ"ל הבנק (אם כי כבר הודיע שיעזוב), סרוסי עודכן מיד בפרטים, ולאחר קבלת ייעוץ משפטי הוחלט למנות כבורר את השופט בדימוס סטיב אדלר, לשעבר נשיא בית הדין לעבודה. אדלר אמנם לא מצא את התלונה כמוצדקת, אולם המליץ שהבנק ישלם לה פיצויים מוגדלים המוערכים בכ-3 מיליון שקלים, ונימק זאת בתנאי העבודה הקשים שחוותה העובדת בזמן עבודתה בקזחסטן. קבלת הפיצויים המוגדלים נתפסה כמעין דמי שתיקה שקיבלה המתלוננת.
נוסף על כך, העובדה שסרוסי לא עדכן את הגורמים הרלוונטיים בפרשה, רק חיזקה את התחושה שהבנק ניסה לטייח ולהסתיר את הפרשה. גורמים משפטיים העריכו כי אם סרוסי רק היה נוהג בשקיפות בפרשה זו עם הגורמים הרלוונטיים, היה לכך הרבה פחות הד ציבורי וביקורת מכפי שאירע בפועל, בעת שנחשפה הפרשה בחדשות 2.