אחרי הרשעתו השלישית, הפעם בפרשת טלנסקי, ייתכן שראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט יינעל בקרוב מאחורי סורג ובריח - מצב שמצריך היערכות מיוחדת. בדיוק לשם כך החליט נציב שירות בתי הסוהר רב-גונדר אהרון פרנקו לקיים אחרי חג הפסח דיון שבמהלכו יוקם צוות שיכין עבודת מטה שתכליתה היערכות לקראת כניסתו של אולמרט לבית הסוהר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי הפרסום הערב (שני) במהדורה המרכזית, הצוות יבחן מספר חלופות לגבי מקום שיכונו של ראש הממשלה לשעבר ועל פי המסתמן - אולמרט ייכלא במתקן במרכז הארץ (מתחם בתי הסוהר ברמלה או בכלא השרון). יחד עם זאת, חברי הצוות ייפגשו עם גורמים בשירות הביטחון הכללי וצפויים לקבל מהם דרישות יוצאות דופן בכל הקשור לאבטחתו של ראש הממשלה לשעבר בזמן מאסרו.
נוסף על כך, יוחלט אילו אסירים ניתן יהיה לשכן במחיצתו של אולמרט. גורם בכיר בשירות בתי הסוהר אמר לחדשות 2 כי "האפשרות שאולמרט ייכנס לכלא לכמה שנות מאסר נראית היום ריאלית יותר מתמיד". הוא הדגיש כי מדובר ב"פרויקט יוצא דופן שצריך להיערך אליו כבר עכשיו".
כמה שנים עשוי אולמרט לשבת בכלא?
בחודש מאי בשנה שעברה נגזרו על ראש הממשלה לשעבר שש שנות מאסר בפועל במסגרת פרשת הולילנד, לאחר שהורשע בשוחד. היום הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את אולמרט בפרשת טלנסקי בגין מרמה והפרת אמונים וכן בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירות שעלולות להביא את ראש הממשלה לשעבר לבלות זמן ממושך מאחורי סורג ובריח.
על פי סעיף 284 לחוק העונשין במדינת ישראל, עבירה של הפרת אמונים טומנת בחובה עונש של עד שלוש שנות מאסר בפועל. מלבד עבירת הפרת האמונים, הרשיעו השופטים את אולמרט בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה שהעונש עליה עומד על חמש שנות מאסר בפועל.
מאחר שמדובר בעבירות חמורות שאותן ביצע אולמרט, בית המשפט מוסמך לגזור עליו שמונה שנים נוספות לשש השנים שכבר נגזרו עליו - כלומר 14 שנים בכלא. עם זאת, לראש הממשלה לשעבר ישנם נימוקים כבדי משקל שעשויים להביא את השופטים לשקול האם בכלל לגזור עליו עונש מאסר נוסף בעקבות הכרעת הדין בפרשת טלנסקי.
להכרעת הדין המלאה בפרשת טלנסקי
"בהכרעת הדין המשלימה נקבע כי היומנים המכונים 'יומני שולה' קבילים כראיות", קבעו השופטים. "התכנים הם בעלי משקל ממשי, ניתן לקבוע מהם ממצאים ברורים. טלנסקי העביר לאולמרט כספים ברורים, שולה זקן קיבלה מתוך קופה זו תוספת שנתית למשכורתה ונעשו שימושים גם פרטיים בכספים אלה. הנאשם נמנע מלהעיד בשלב זה וזה משמש חיזוק למשקל התביעה".
"נוכח כל זה", קבעו השופטים, "אנו משנים את מסקנתנו: היסודות העובדתיים למרמה והפרת אמונים הוכחו הן במישור הציבורי והן מבחינת המודעות של הנאשם לכל היסודות העובדתיים. התוצאה היא שהוכחו יסודות העבירה וכי יש להרשיע את הנאשם במרמה והפרת אמונים".