בעוד כשבוע - 20 בינואר - יפוג תוקפה של הוראת השעה המאפשרת לשמר טביעות אצבע במאגר הביומטרי גם ללא הסכמת האזרח. הוראה זו, שנחקקה בכנסת בעקבות טבח 7 באוקטובר, נועדה לאפשר שימוש נרחב במאגר לצורך זיהוי הקורבנות והנעדרים ממתקפת חמאס. כעת, עם תום המועד, נשמעות אזהרות כבדות מצד בכירים במשטרה מפני ההשלכות במקרה של אסון המוני נוסף, ומנגד ביקורת נוקבת מצד ארגוני זכויות אדם והרשות להגנת הפרטיות על עצם קיומו של המאגר.
בכיר במשטרה הסביר בשיחה עם N12 את חשיבותו של המאגר: "במלחמה זיהינו 106 קורבנות באמצעות טביעות אצבע מהמאגר הביומטרי. אילו היינו משתמשים בו מוקדם יותר, הפוטנציאל לזיהוי היה גדל בצורה ניכרת. מדובר בכלי שמאפשר זיהוי מהיר, זול ואמין, בעוד שלוקח ימים ואף שבועות לזהות באמצעות DNA".
לדבריו, במחיקת המאגר טמון סיכון ממשי: "בלי המאגר, היינו עומדים בפני עיכובים אדירים. מדובר בזיהוי שמבוצע תוך דקות, לעומת בדיקות DNA שדורשות לפחות 24 שעות ואף יותר מכך. באסון בקנה מידה כזה, כמו רעידת אדמה שעלולה לגרום למאות הרוגים ברגע אחד, זיהוי מהיר הוא לא רק שאלה טכנית – הוא קריטי לשמירה על כבוד המתים ולמניעת סבל מיותר למשפחותיהם".
לאחרונה התקיימו דיונים בוועדה המשותפת לוועדת החוקה, ועדת הפנים וועדת המדע והטכנולוגיה למאגר הביומטרי. חבר הכנסת חנוך מילביצקי, ממלא מקום יו"ר ועדת החוקה, הדגיש לאחרונה כי אין להסתמך על הארכות חוזרות של הוראת השעה. "אם יש צורך במאגר – עליו להיות מעוגן בחוק קבע, תוך בחינת חלופות ופיקוח הדוק. לא אאפשר המשך הארכות אוטומטיות", אמר מילביצקי.
דוח מקיף שפירסמה באחרונה בנושא נעמה בן צבי , הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, ממליץ כי טביעות האצבע ייאספו מעתה והלאה רק בהתאם להסכמת האזרח ולשיקול דעתו והן יישמרו במאגר הביומטרי הלאומי הקיים, ללא הקמה של מאגר נוסף. הטביעות ייאספו אך ורק לתכלית של זיהוי חללים ולשימוש זה בלבד. בהתאם לכך הומלץ שאזרח שטביעת אצבעו כבר נאספה בעבר, יוכל לבקש את מחיקתה מהמאגר.
הרשות ציינה שמאז שנחקקה הוראת השעה, כמעט לא היו בקשות להשתמש בנתוני המאגר, מה שמעלה ספקות לגבי נחיצותו בפועל. ד"ר מאיר גופשטיין, ראש אגף סייבר במשרד הפנים, ציין כי מעבר לשימוש בזיהוי חללים, יש למאגר תפקיד קריטי במניעת זיופים וגנבת זהויות: "השימוש בתמונות פנים בלבד, ללא טביעות אצבע, אינו מדויק דיו. עד שלא נשלים את החלפת המערכת הקיימת – אין תחליף יעיל למאגר הביומטרי", טען.
במקביל, במשטרה ממשיכים להתריע: "המטרה שלנו היא אחת – זיהוי מהיר ואמין, במיוחד באירועים המוניים. זו לא שאלה של 'אם' יקרה אסון נוסף, אלא של 'מתי'. אם נוותר על המאגר, כולנו נשלם את המחיר".
ארגוני זכויות אדם ביקרו בחריפות את הכפייה על אזרחים להכניס את טביעות אצבעותיהם למאגר. "אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בשימוש בטכנולוגיות מעקב", אמר עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח: "טכנולוגיות אלה מציבות כוח בלתי מבוקר בידי המשטרה, במדינה שבה המעקב אחר פרטיות האזרחים עדיין בחיתוליו".