בזמן שבעלה נלחם בעזה במילואים מצאה עצמה צופיה מטבריה נאבקת על חייה מול נער אלים בלב העיר. מה שהחל כעקיפה מסוכנת של רוכב קורקינט הידרדר במהירות להתפרצות אלימה חסרת רסן שהותירה אותה עם אצבעות שבורות, חבלות בפנים - ובן בן 7 שסובל מטראומה קשה.
האירוע התרחש בנר ראשון של חנוכה, כשצופיה נהגה ברכבה יחד עם בנה הקטן איתמר. לפתע הגיח נער על קורקינט ועקף אותה מימין בצורה מסוכנת, מה שאילץ אותה לבלום בחדות. חילופי צעקות קצרים הספיקו כדי להצית את זעמו של הנער, שירד מהקורקינט והחל להתנפל על רכבה.
"הוא התעצבן שעניתי לו", משחזרת צופיה, "הגיע לצד של המושב ליד הנהג, החל לדפוק על השמשה ולקלל אותי בקללות נמרצות, עם עיניים רושפות ומילים איומות".
הניסיונות להרגיע את המצב רק החמירו אותו. כשאמרה לנער שבעלה במילואים בעזה, הוא הגביר את האלימות: בעט במראת הרכב, המשיך לקלל ולבסוף הצליח לפתוח את דלת הרכב. צופיה, שחששה מנזק לרכב, יצאה החוצה - החלטה שהתבררה כטעות קשה.
ברגע שיצאה מהרכב, איבד הנער כל רסן. הוא זינק לעברה והחל להנחית אגרופים לפניה. "האגרופים שלו הוטחו בי ישירות לאף, לארובת העין, לראש", היא מתארת. בניסיון להתגונן, תפסה צופיה בקסדתו של התוקף, אך אצבעותיה נלכדו בחריצי הקסדה ונחבלו קשות כשהנער המשיך להשתולל.
"בשנייה הראשונה הייתי בהלם, ראיתי כוכבים ועמדתי ליפול, אבל אז התעשתי ועם כל הכאב וטשטוש הראיה הצלחתי לתפוס לו בקסדה שהייתה עם חריצים וניסיתי להוריד לו את הראש כלפי מטה", סיפרה. "בעודי אוחזת לו בקסדה הוא המשיך להשתולל ולשלוח אגרופים שפגעו לי בעורף ובידיים. הוא התחרפן לגמרי והיה באמוק, בזמן הזה האצבעות שלי נלכדו בקסדה ונחבטו מצד לצד".
רק התערבותם המהירה של עוברי אורח, שמיהרו לחלץ את צופיה מאחיזתו של התוקף, מנעה פגיעה חמורה יותר. בזמן שהם החזיקו בנער, נזכרה צופיה בבנה שנותר ברכב. המראה שנגלה לעיניה ילווה אותה עוד זמן רב: איתמר הקטן יצא מהרכב רועד ובוכה, מבועת מהאלימות שחזה בה.
האירוע התרחש סמוך לתחנת המשטרה בטבריה, והשוטרים עצרו את הנער במקום. למרות הכאב והזעם, ניסתה צופיה לתת לתוקף הזדמנות אחרונה בתחנת המשטרה. היא הציעה למשוך את התלונה אם יתחרט ויבטיח לא לפגוע באחרים, אך תגובתו - האשמתה בתקיפה - הבהירה לה שאין טעם בניסיון הפיוס.
"אמרתי לו שאם יבין שטעה ויבטיח שלא יעשה זאת לאף אחד אחר אני לא אגיש נגדו תלונה", סיפרה. "ריחמתי עליו כי ראיתי שהוא נער, נתתי לו דרך לצאת מזה, אבל רגע לאחר מכן הוא צעק על השוטר שאני הרבצתי לו והבנתי שהוא לא מבין בכלל את חומרת האירוע".
היום, שבועיים אחרי התקיפה, צופיה עדיין מתמודדת עם ההשלכות. היא עברה ניתוח באצבעותיה וסובלת מכאבים קשים שמונעים ממנה לעבוד במקצועה כקונדיטורית. אך הפגיעה הקשה מכל היא הנפשית - במיוחד אצל בנה הקטן. איתמר מתעורר בלילות בבכי, מפחד לנסוע ברכב, ומבטא את הטראומה בציורים מפחידים.
"זה הזיה מוחלטת שהגענו למצב כזה", היא אומרת. "לא דמיינתי שנער יתקוף אישה בכזו אכזריות ובלי רחמים. אני כבר נפגעתי, עכשיו כולי תקווה שהוא יטופל כמו שצריך במסגרת החוק, ולא יחזור לרחובות ויפגע במישהו אחר".
המשטרה האריכה את מעצרו של הנער מספר פעמים וממשיכה לנהל חקירה על המקרה שבסופה ככל הנראה יגישו כתב אישום נגד הנער.