ביום שלישי האחרון, התעוררה ישראל לסערה ציבורית חדשה כאשר סער אופיר, חייל משוחרר בן 22 מאלקנה, נעצר בחשד לרצח מחבל נוח'בה במהלך טבח 7 באוקטובר. הפרשה, שהותרה לפרסום ביום חמישי, מעלה שאלות נוקבות על הגבול בין הגנה עצמית לפשעי מלחמה, ומציבה את מערכת המשפט הישראלית בפני דילמה מורכבת.
אופיר, בן למשפחה של לוחמים עם אב בכיר במערכת הביטחון ואם מרצה בין-לאומית למזרחנות ופעילה הומניטרית באזורים מוכי אסון, מצא את עצמו בלב הסערה. "אני מרגיש בגידה מהמדינה בכל המובנים", אמר בראיון לחדשות 12. "לוקחים אותי, ובעצם מנסים להפוך אותי לעבריין בכוח".
ביום הגורלי של ה-7 באוקטובר, אופיר התעורר לאזעקת צבע אדום ויצא מיוזמתו עם חבר שוטר לכיוון עוטף עזה. הוא מתאר קרב קשה עם מחבלים, כולל שימוש בנשק שנלקח מגופות. "כל מחבל שהרגתי, זה אך ורק מחבל שהחזיק נשק ובא להרוג אותי או אחרים", הדגיש.
מה עשית ב-7 באוקטובר?
"התקשרתי לחבר שוטר שלי, אני אומר לו: 'תקשיב, המטח הזה נראה לי חריג, משהו לא תקין. אני אומר בוא נצא לכיוון דרום וניתן את המענה שלנו'. אנחנו מאיצים וטסים לכיוון צומת יד מרדכי. הצגנו את עצמנו כישראלים, כלוחמים שבאנו לעזור ולתת יד, יש לנו ציוד רפואי, יש ציוד לחימה כבר בשלב הזה".
"אנחנו עולים על ציר 34 מצומת יד מרדכי, המחבלים כלואים בתוכו, ואנחנו מאגפים מאחורה ובעצם נוצר מצב שלא משנה לאיזה כיוון הם בורחים או מסתערים. הם נתקלים בלוחמים והם נהרגים. אני אמרתי שזה אירוע מיקרו טקטי פשוט מאוד לתפעול. פה ייגמר האירוע. מה שקורה בפועל - אנחנו מגיעים לצומת שדרות מציר 34 ושומעים ירי מטורף. מקלעים, מרגמות, רימונים. אנחנו מבינים שזה מגיע מצומת שער הנגב, כמה מאות מטרים מצומת שדרות, ומחליטים להיכנס כוח של ארבעה לוחמים: אני, הלוחם ט', רבש"ץ שבמקרה היה שם ועוד לוחם שעלה איתנו לרכב".
"אני רואה שובל של גופות, של ילדים, של משפחות, של חיילים. אנחנו פורקים מהרכב - ואז יורים לנו טיל אר-פי-ג'י, שעף מטרים מאיתנו, פשוט נוחת לידי וליד הלוחם, ולא מתפוצץ. אנחנו מתחילים להתקדם והמחבלים פותחים באש".
"אני רואה את אחד המחבלים נכנס לתוך המיגונית, מוציא רימון רסס, זורק לתוך המיגונית, והוא נהרג. כל רגע יוצא מחבל מכל מקום אחר, מאחורי השיחים, בבטונדות, הם שכבו גם על הסוללות עפר".
ומאיפה הנשק, שאיתו אתה נלחם מול המחבלים?
"חלק ממנו נלקח מהמקום. מהגופות שלהם".
"אנחנו מתחמשים בעוד מלא תחמושת משוטרי סיור, כל מי שהיה שם לקחתי לו מחסניות מהידיים. אנחנו מגיעים לצומת שדרות, שומע שתי יריות, אנחנו פורקים מהרכב ומבינים שיש כוח יס"מ בהיתקלות בתוך הביג בשדרות. אנחנו נכנסים לתוך חנות, ואני זורק רימון לתוך חנות בישראל".
מנגד, טענות המשטרה והפרקליטות מציירות תמונה מטרידה של התנהגות החורגת מגבולות החוק, כאשר הם טוענים כי אופיר וחבריו לקחו מחבל חי, שאמור היה להיחקר, וגרמו למותו תוך התעללות - טענות שאופיר מכחיש בתוקף. הרשויות מצביעות על קיומן של ראיות מצולמות לכאורה, אשר ייתכן שנמצאות גם בידי גורמים זרים, מה שמעלה חששות לסיבוכים דיפלומטיים עתידיים.
הפרשה מסבכת עוד יותר את המצב המשפטי והדיפלומטי של ישראל, על רקע צווי המעצר הצפויים מהאג נגד בכירים ישראלים. גורם בכיר במשטרה הדגיש: "אנחנו חייבים להפוך כל אבן להגיע לחקר האמת, כי האירוע הזה יכול לסבך את ישראל ברמה בין-לאומית".
תספר לי קצת על יום המעצר.
"מתקשרים אליי 'יש שוטרים, מחפשים אותך בבית'. אני משתף פעולה באופן מלא עם המשטרה, נותן להם גרסא מפורטת, מנומקת, עם רשימות, עדים, סרטונים, מיקומים שהייתי, וכל דבר. בנוסף, אני מבקש מהם אפילו לערוך בדיקת פוליגרף. אין לי מה להסתיר. אני מופתע לגלות שהמשטרה מתעקשת לקחת אותנו למעצר. מגיעים לבית משפט השלום להארכת מעצר. בית משפט השלום ראה את שיתוף הפעולה המלא, קיבל את הגרסא שלי, ומחליט לשחרר אותי.
אתה מבין שעצרו אותך בחשד לרצח מחבל נוח'בה? מה התגובה שלך?
"אני בהלם. אתה לא מבין באמת. אני שומע את זה ואני בטוח שהוא מסתלבט עליי. חייל לא יכול לרצוח מחבל".
אבל אתה לא חייל.
"לוחם, אזרח, זה לא משנה. אי אפשר לרצוח מחבל שבא להרוג. אין דבר כזה. כל מחבל שהרגתי, זה אך ורק מחבל שהחזיק נשק, ובא להרוג אותי, או אחרים".
בשום שלב לא לקחת מחבל חי והחזרת אותו מת?
"בשום סיטואציה לא היה...היינו בלחימה הרבה מאוד זמן, לא מעט שעות. הבאנו מחבלים בחיים, תפסנו אותם, הבאנו אותם לשב"כ, לצומת שדרות. אנחנו תוך כדי לחימה, אני מזהה שני מחבלים בחיים שהם מאוד מבוהלים. אני צועק להם בערבית לעלות אליי: 'אני מהצבא הישראלי, אתם מאחורי הגבעה תעלו אליי'. אנחנו מכוונים עליהם נשקים".
ומה הם אומרים? הם מרימים ידיים?
"הם מרימים ידיים. אני אוזק אותם עם אזיקונים שיש לנו ברכב, אנחנו מכסים להם את העיניים עם פלנליות, מכניסים אותם לרכב, ואנחנו נוסעים לצומת שדרות, לחפ"ק של המשטרה".
למה לא ירית בהם?
"הם הרימו ידיים".
מה שואלים אותך?
"שואלים אותי, קודם כול, למה רצחתי מחבל. אני אף פעם לא רצחתי מחבל, אני חיסלתי מחבל. חיסלתי מחבלים שסיכנו חיי אדם, ולא היה שום דרך אחרת אלא להרוג אותם. וזה היה הקו המנחה".
"אני יושב מול חוקר, שוטר, שאומר לי 'אתה לא פחות גרוע מהמחבלים'. זה הזוי. לא זכור לי שאי פעם יהודי נכנס לכפר ערבי ושחט תינוקות, ילדים, משפחות בצורה כזאת. לא זכור לי שאנחנו עושים דברים כאלה, ואפילו, שאנחנו עוצרים אותם עם כל הכעס והכאב, ויש הרבה כזה, התנהגנו אליהם כבני אדם".
אתה מתחרט על מה שהיה? על זה שב-7 באוקטובר קמת מהבית ביוזמתך, הלכת, סיכנת את החיים שלך, בסוף אתה נעצר בחשד הכי חמור.
"אני לא מתחרט על זה שהצלתי את האזרחים ועל זה שחיסלנו מחבלים ומנענו בעצם עוד פגועים, בנפש וברכוש. אני פשוט מצטער על זה שלא יודעים להוקיר... אני לא חיפשתי שיבואו ויגידו 'איזה גיבור, מה עשית, תודה'. אף אחד לא שמע את הסיפור שלי בתקשורת מעולם כי לא רציתי לחשוף אותו גם, ולא ראיתי צורך. מה שלוחם בנפש עושה הוא עושה לטובת האחר, ולא כי הוא מחפש רייטינג. עשינו את זה באמת להגן על המדינה ועל האזרחים".
הפרשה מזכירה לרבים את "קו 300" משנות ה-80, ומעוררת דיון ציבורי נוקב. בעוד רבים רואים באופיר גיבור שסיכן את חייו להגנת המדינה, אחרים מדגישים את חשיבות שלטון החוק גם בעתות משבר. ד"ר נירית אופיר, אמו של סער, עומדת לצד בנה: "אני יודעת את מי אני גידלתי. הבן שלי הוא גיבור ישראל והוא הומני". במקביל, אחיו של סער ממשיך להילחם בעזה כצנחן.
תיק החקירה נגד שלושת החשודים, בהם סער אופיר, נפתח בהוראה ישירה של פרקליטות המדינה, עם ליווי צמוד של פרקליט מהיום הראשון. מקורות במשטרה טוענים כי הפרקליטות היא שדחפה להמשיך בחקירה "עד הסוף" וקבעה את סעיפי החשדות, כולל החשד החמור לרצח מחבל נוח'בה. במקביל, שוטרי מחוז תל אביב וימ"ר תל אביב, שהיו מעורבים בחקירה, מדווחים על גידופים, השמצות ואיומים על חייהם ברשתות החברתיות. גורמים במשטרה טוענים כי הם "בסך הכול ביצעו את ההנחיה של הפרקליטות"
עם זאת, בימים האחרונים נשמעים קולות שונים מהמשטרה. בעוד שבפרוטוקולים הרשמיים צוין כי מדובר בחשד לרצח מחבל נוח'בה, כעת יש הטוענים כי ייתכן שמדובר ב"עזתי שהגיע עם ההמון לבזוז בעוטף" - שינוי משמעותי בהגדרת החשד.