בגארדיאן הבריטי פרסמו היום (שלישי) תחקיר לפיו ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ניסה להפעיל לחצים על התובעת לשעבר בבית הדין בהאג, פאטו בנסודה, להפסיק את החקירה נגד ישראל בבית הדין הפלילי בהאג. בתחקיר נכתב כי השניים ניהלו סדרה של פגישות חשאיות, שבמהלכן איים לכאורה כהן על התובעת הראשית והפעיל עליה לחץ כבד לחזור בה מההאשמות על "פשעי מלחמה נגד האנושות" ביהודה ושומרון.
בתחקיר הדגישו כי מעורבותו האישית של כהן "במבצע נגד התביעה שהוגשה לבית הדין הפלילי הבין-לאומי", התרחשה כשכיהן כראש המוסד. על כן, לטענתם, ראה בהעמדה לדין איום ממשי על אנשי הצבא ומערכת הביטחון בישראל. בגארדיאן כתבו כי מקור ישראלי המעורה בפרטים סיפר בריאיון שתודרך על "המבצע נגד בנסודה", וטען כי מטרת המוסד הייתה "לגייס את התובעת לצד של ישראל ולגרום לה לפעול על-פי דרישותיה".
גורם נוסף המעורה לכאורה בפרטים טען כי ראש המוסד לשעבר פעל כ"שליח הלא רשמי של נתניהו". בגארדיאן הסבירו שכהן, שהיה אז אחד מבני בריתו הקרובים ביותר של נתניהו, הוביל את מעורבותו של המוסד במאמץ נגד התביעה. עוד נכתב בתחקיר כי 4 מקורות אישרו לגארדיאן הבריטי כי בנסודה תדרכה קבוצה קטנה של בכירים בבית הדין הפלילי על ניסיונותיו של כהן לאיים עליה ולנסות "להעביר אותה לצד של ישראל".
על פי כמה מקורות מטעם בית הדין הפלילי הבין-לאומי, יוסי כהן אמר לתובעת לשעבר בנסודה: "את צריכה לעזור לנו ולתת לנו לדאוג לך. את לא רוצה להיות מעורבת בדברים שעלולים לסכן את ביטחונך או את ביטחון משפחתך". אחד המקורות סיפר כי כהן השתמש ב"שיטות בזויות" נגד בנסודה כחלק מהמאבק, שלא צלח, להשפיע ולאיים עליה. המקורות תיארו את התנהגותו של כהן כ"הטרדה מאיימת" (Stalking).
החקירה הרשמית נפתחה בשנת 2021 - והגיעה לשיאה בשבוע שעבר, כאשר התקבלה בבית הדין הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו בצל הלחימה בעזה. התיק עצמו נפתח בבית הדין הבינ"ל בשנת 2015, כאשר התובעת לשעבר הורתה על "בדיקה מקדמית" בנושא התנהלות הצבא וגופי מערכת הביטחון בעזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.
מקורות משפטיים אמרו לגרדיאן כי ניסיונות ההשפעה והאיומים של המוסד על התובעת לשעבר בנסודה עלולים להוות מתקפה נגד מוסדות הצדק, תחת סעיף 70 של חוקת רומא, המסמך שמבסס את סמכותו של בית הדין. דובר מטעם בית הדין בהאג אמר שהתובע הנוכחי, כארים ח'אן, מעולם לא דיבר או נפגש עם ראש המוסד. הדובר סירב להתייחס להאשמות ספציפיות בנוגע לאיומים על ח'אן, אך בלשכתו אישרו שהיו נתונים ל"כמה צורות של איומים והתקשורויות שעלולים להיחשב כניסיונות להשפיע על פעולותיו בצורה שאינה הולמת".
ממשרד ראש הממשלה נמסר: השאלות שהועברו אלינו גדושות בהרבה טענות שגויות ומופרכות שנועדו לפגוע במדינת ישראל.