השרה וחברת הכנסת לשעבר ציפי לבני הגיעה הבוקר (רביעי) לבית המשפט המחוזי בירושלים, להעיד במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, במסגרת תיק 2000, הנוגע לקשר בין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות". בתיק 2000, הואשם מוזס בשוחד בדמות סיקור אוהד לראש הממשלה, ואילו נתניהו במרמה והפרת אמונים.

מחומר הראיות שנאסף בחקירת התיק, עולה כי מוזס הציע לנתניהו הצעה שעניינה בהטיית הסיקור שלו ושל בני משפחתו ב"ידיעות אחרונות", ובשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים. זאת, בתמורה לכך שנתניהו יפעיל את השפעתו כראש הממשלה לקידום חוק במתווה מוסכם שיגביל את פעילותו העסקית של העיתון "ישראל היום", ובכך יטיב עמו כלכלית באופן משמעותי. 

נתניהו ומוזס, ארכיון (צילום: פלאש 90 / מרים אלסטר , קוקו)
לבני מעידה על תיק 2000, שבמרכזו מערכת היחסים בין נתניהו לנוני מוזס. ארכיון | צילום: פלאש 90 / מרים אלסטר , קוקו

 עדותה של לבני תשפוך אור על מעורבותו של בנימין נתניהו לקידום החוק, כאשר היא כיהנה בתקופה הרלוונטית כיושבת ראש וועדת השרים לענייני חקיקה.

העדות

ציפי לבני נשאלת על "חוק ישראל היום". החוק עסק בחינמון הקרוי ישראל היום ובחלקו עסק בסוג הבעלות של העיתון ובנושאים כלכליים.

התובע גילדין: "מה הייתה עמדתך ביחס לחוק ומה הייתה הערכתך לגבי הסיכוי שלו לעבור?"

לבני: "ישראל היום גם אם הוא נקרא עיתון, היה בעיניי עבירה על חוק מימון מפלגות. הוא הודפס כדי לשכפל ולהפיץ דפי מסרים של נתניהו. זה היה ברור ובולט. בתחילת הדרך הוא חולק בבתי חולים, כשעל פי החוק אסור לקבל תרומה מאדם יחיד. בשנת בחירות אסור לקבל סכום של יותר מ-2,300 שקלים. כאן הייתה הוצאה שעל פי ההערכות מדובר במאות אלפי שקלים אם לא מיליוני שקלים - כשהכול נועד לתעמולה הזו. כל חיי הפוליטיים פעלתי נגד תעמולת בחירות וכך היה גם בחוק 'ישראל היום'. הבעתי את התנגדותי בפומבי מרגע שהחוק הונח".

עו"ד גילדין: "מה היה מועד ההצבעה המתוכנן?"

לבני: "כשנשאלתי על כך במשטרה רעננו את זכרוני. חשבתי שהחוק הזה ממילא לא יעבור. יזמי החוק היו נציגים כמעט מכל סיעות הבית, אבל ההצעה לא הוצגה באותו שבוע, אלא נדחתה לשבוע לאחר מכן כך שניתן יהיה לעבור דרך ועדת השרים טרם ההצבעה".

עו"ד גילדין: "שוחחת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני ועדת השרים?"

לבני: "נקראתי ללשכתו של ראש הממשלה, הגיע זאב אלקין ואמר: 'הגענו להסכמות על חופש ההצבעה'. אני חושבת שהוא היה מתואם גם עם עופר (ח"כ לשעבר עופר שלח, יש עתיד). מבחינתי זו הייתה הפתעה כי ידעתי שבתוך הקואליציה יש ראשי סיעות, כולם חוץ מנתניהו - רצו לתמוך בהצעת החוק".

"ידעתי שנתניהו מתנגד מאוד להצעת החוק ויצאתי מתוך הנחה שמה שלא יהיה בוועדת השרים - הוא יגיש ערר ויוכל לתקוע את החוק. כשנתניהו משחרר חופש הצבעה - המשמעות היא שהוא מעביר את זה מהממשלה שבה הוא יכול לשלוט על לוחות הזמנים לכנסת. שם היה ברור שהחוק יעלה כבר ביום רביעי להצבעה בקריאה טרומית".

בחלק הזה של העדות, עו"ד גילדין מפרקליטות מיסוי וכלכלה מזכיר ללבני מתוך פרוטוקול הדיון שבשלב מסוים היא יוצאת החוצה וממנה מחליף זמני.

לבני: "בדרך כלל כיו"ר ועדת שרים אם הייתי צריכה לצאת מהאולם, הייתי ממנה ממלא מקום. חזרתי אחרי שנעדרתי, ביררתי מה התקדם ואיפה אנחנו אוחזים".

עו"ד גילדין: "ב-2.12.2014 נתניהו פיטר אותך ואת לפיד. השאלה הפשוטה היא: מה נתניהו אמר לך באותה שיחת פיטורין?"

לבני: "זו הייתה סיטואציה שבה הוזמנתי ללשכתו. ישבנו כשעה ובה נושא הפיטורין לא עלה. נסענו לטקס בבית הנשיא וכשיצאתי קיבלתי טלפון ממנו שבו הודיע לי שאני מפוטרת. אני זוכרת בוודאות שאחד הנימוקים היה שנפגשתי עם אבו מאזן ללא רשותו כמה חודשים קודם לכן. נדמה לי שהוא דיבר על 'פוטש' ש'רציתם לעשות נגדו'".

עו"ד גילדין: "האם חוק ישראל היום עלה?"

לבני: "אני לא זוכרת שזה נאמר".

בשלב הזה עולה עו"ד עמית חדד, המייצג את נתניהו

עו"ד עמית חדד לציפי לבני: "זה לא סוד שבשנים האחרונות את מתבטאת נגד ראש הממשלה. זה בסדר, זו דמוקרטיה וזה טוב. את יכולה להתנגח בו בזירה הפוליטית".

עו"ד חדד: "בשנת 2018 הגעת למשטרה למסור את האמת?"

עמית חדד פרקליטו של ראש הממשלה (צילום: החדשות 12, החדשות12)
עמית חדד, פרקליטו של ראש הממשלה. ארכיון | צילום: החדשות 12, החדשות12

לבני: "אכן".

עו"ד חדד: "סיפרת את כל מה שזכרת לגבי אירועי 'חוק ישראל היום'?"

לבני: "נכון".

עו"ד חדד: "בחקירה הוצג לך פרוטוקול חלקי של ועדת שרים לענייני חקיקה".

לבני: "אתה אומר שזה חלקי, ראיתי את מה שהוצג לי"

עו"ד חדד: "כתוב בתמליל החקירה 'עולה בבירור שההקלטה שבידינו אינה משקפת את הדיון במלואו'

לבני: "זו לא הקלטה של כל הישיבה, נראה שזה מתעד את מה שקשור לחוק הספציפי הזה ולא את כל הישיבה".

בשלב הזה, עו"ד חדד מצטט ללבני מדבריו של יריב לוין כיו"ר הקואליציה בממשלה שבה הייתה חברת קואליציה. "לוין אמר: 'הממשלה הזאת הייתה גיהינום, הדבר היחיד שהסכימו עליו לבני, לפיד, בנט וליברמן היה שהם צריכים להחליף את נתניהו אתמול ואם לא-מחר. 'המצב היה נורא', אומר לוין, 'לקראת 2014 היינו במשברים עמוקים בסוגיות כמו תקציב הביטחון, מע"מ 0, רפורמת הבריאות של גרמן, מחלוקות בנושא דת ומדינה'".

לבני: "מה שיריב לוין לא ידע הוא שהתחלנו בתהליך מדיני עם הפלסטינים ושם דווקא נתניהו הסכים ללכת למהלכים שיריב לוין אולי לא היה שותף להם".

עו"ד חדד: "שם בצד את התהליך המדיני. המחלוקות גרמו לכך ששרר חוסר אמון גבוה בין חברי הקואליציה. למשל את ולפיד דווקא הייתם מתואמים אבל היה חוסר אמון בין ראש הממשלה לבין חברי הקואליציה".

לבני: "אולי היה פרסום כזה אבל זה לא בהכרח נכון שאני ולפיד היינו מתואמים. החיים יותר מורכבים מזה. אני לא בטוחה שאני האדם להעיד על מערכות אישיות בין שני אנשים. היו ויכוחים שגם הפכו לפומביים. התרשמתי מנתניהו במהלך התקופה הזו שהוא חולק על חלק מחברי הממשלה, שהוא מצא קואליציה אחרת. הוא חשש ופחד מאוד מביקורת כלפיו במהלך המבצעים הצבאיים ולקראת סוף הכהונה הגיע למחלוקות יותר מהותיות".

עו"ד חדד: "בשנת 2014 כבר היה ברור שהקואליציה מתפוררת. זה היה כתוב בעיתון".

לבני: "לא כל מה שכתוב בעיתון הוא נכון. באיזה עיתון?"

עו"ד חדד: "ידיעות אחרונות. המשמעת הקואליציונית התפרקה בשלב הזה. אני מניח שהרגשתם שיש מחלוקות וסופה של הממשלה קרב"

לבני: "אגיד לך מתי התחלתי להרגיש שזה מתקדם לעבר פירוק הממשלה. בסוף חודש נובמבר כשעלה להצבעה חוק הלאום - הבנתי שזה הולך לקראת פיצוץ מכוון".

בשלב הזה, עו"ד חדד מציג את כתבת השער מעיתון ידיעות אחרונות, עם הכותרת: "הברית החדשה: לבני ולפיד".

הכותרת שהוצגה בעדות לבני
הכותרת שהוצגה בעדות לבני

לבני: "לא כל מה שמופיע בכל עיתון הוא נכון. אני יודעת שהכתבה הזו כנראה השפיעה על תפיסת ראש הממשלה. ודאי שרציתי שהכוחות המתונים בממשלה יעבדו יחד כדי לצאת נגד הלאומנות שהחלה לצוץ בצורה קיצונית בממשלה. מכאן ועד חזית משותפת הדרך רחוקה. אני יודעת שראש הממשלה לקח את זה מאוד קשה כי אחרי הפיטורים הלכתי לאחד מאולפני הטלוויזיה ופגשתי שם את ניר חפץ. הוא נתן תיאור שלם שהיה נוגע לפרסום הזה".

עו"ד חדד: "זה מפתיע אותי כי יש פה ציטוט שלך: 'נייצר חזית אחת בממשלה'. כתוב פה 'חזית' בפיך!".

לבני: "בהגדרה לא כל מה שכתוב באיזה שהוא עיתון גם אם הוא ציטוט הוא מדויק. בהחלט רציתי לקיים שיתוף פעולה עם הגורמים היותר מתונים בממשלה כדי לפעול יחד נגד הצעות חוק קיצוניות, לאומניות ואנטי דמוקרטיות".

לבני: "בתוך כל הדברים שהיו על השולחן, 'חוק ישראל היום' לא היה בעיניי הדבר הכי חשוב בעיקר כי חשבתי שממילא זה ייגמר בזה שראש הממשלה יעצור את זה".

עו"ד חדד: "דיברת עם נוני מוזס על החוק הזה?"

לבני: "בוודאי"

עו"ד חדד: "כמה פעמים?"

לבני: "נוני מוזס ידע מלכתחילה שאני מתנגדת לחלוקה בחינם של ישראל היום ולכן הוא לא היה צריך לבקש ממני לתמוך בו. בכל נקודת זמן אני אמרתי לו שלדעתי זה ייגמר בערר של ראש הממשלה. מאחר ומדובר בהצעת חוק חדשה ובעבר היו שני חוקים שהציגו בעצם את אותו הדבר אז אני לא זוכרת את מספר הפעמים אבל היה מובן מאליו מבחינת מוזס שהוא ידע שאני תומכת בחוק".

עו"ד חדד: "השאלה הייתה כמה פעמים דיברתם?"

לבני: "אני חושבת שפעמיים. לא יכולה להגיד במדויק".

עו"ד חדד: "נוני מוזס בהקשר של 'חוק ישראל היום' היה שחקן פוליטי. לכן הוא עמד בקשר איתך ועם חברי כנסת אחרים. האם כך תפסת את הדברים בזמן אמת?"

לבני: "אני לא זוכרת את השיחות במדויק מה עלה ומה לא עלה בשיחות עם מוזס. למה דיברנו? מאז שיצא לאור עיתון 'ישראל היום' חשבתי שזה דבר אסור על פי החוק ושצריך למנוע את חלוקתו בחינם. למוזס היה אינטרס כלכלי למנוע את חלוקת ישראל היום. לי זה היה חשוב מסיבותיי ולו זה היה חשוב מסיבותיו. טבעי שיהיה שיקול ציבורי לקדם הצעת חוק ועדיין יהיה מי שיראה בה עניין כלכלי. למשל חברה לאנרגיה מתחדשת".

לבני: "בוודאות לא דיברתי עם מוזס על איזה שהוא פרסום של כתבה שקשורה אליי בעיתון ידיעות אחרונות. בוודאות".

בתגובה עו"ד עמית חדד מציג על המסך כתבה במוסף לשבת של ידיעות אחרונות, של ריאיון עם לבני שבו מוצגת תמונתה לצד הכותרת "להציל את ביבי מביבי".

לבני: "כל חיי בפוליטיקה התנגדתי לקבלת תמורות ותשלומים מחוץ לחוק. זה מה שעיתון ישראל היום עשה ולכן התנגדתי לקיומו".

עו"ד חדד חוקר את לבני עם שאלות ספציפיות על הימים שקדמו להצבעה על חוק ישראל היום ולבני עונה שהיא לא זוכרת: "אני חוזרת ואומרת אני לא זוכרת מה היה בכנסת בשבוע שקדם לדיון בוועדת שרים וחקיקה. במשטרה חזרו ושאלו אותי – ניסיתי לשחזר למה בכל זאת אם הייתה החלטה לתת חופש הצבעה, הביאו את החוק לוועדת שרים? אין בזה היגיון. אחרי החקירה – קראתי את תקנון עבודת הקואליציה ומצאתי שיש שם סעיף שהנהלת הקואליציה יכולה להחליט כיצד לפעול בהתאם לעבודת הממשלה. לכן יכול להיות שאלקין ביקש שיתקיים דיון כי הוא רצה לקבל את אישור הממשלה לחופש ההצבעה".

עו"ד חדד מקרין בדיון את רשימת הרכב ועדת השרים לענייני חקיקה בתקופה שבה נידון "חוק ישראל היום" ומבקש 'לסמן' מה היו אמורות להיות ההצבעות הצפויות של כל אחד מהשרים, כדי להוכיח נקודה שאין משמעות ל'חופש ההצבעה', אם ניתן היה לחזות מראש בזמן אמת מה כל אחד מחברי הוועדה התכוון להצביע.

ציפי לבני (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90, חדשות)
לבני: "ראש הממשלה יכול היה לתקוע את הצעת החוק באמצעות הגשת ערר". ארכיון | צילום: יונתן סינדל / פלאש 90, חדשות

בהמשך, חדד ממרקר על הלוח בפני הנוכחים באולם את שמותיהם של 9 שרים שלטענתו אפשר היה לדעת בבירור שיתמכו בחוק: המשפטים, האוצר, הבינוי, הבריאות, החקלאות, העלייה והקליטה, המדע, מ"מ השר לאזרחים ותיקים והשר לביטחון פנים. בנוסף, הוא מונה 3 מתנגדים, כולם מהליכוד: שר התקשורת, שרת התרבות ושר המודיעין. שר הפנים דאז גדעון סער פרש לפני כן ולכן הוא לא רלוונטי.

לבני: "אני לא ידעתי מראש מה תהיה התוצאה. אתה מראה לי מה הייתה יכולה להיות התוצאה וטוען שידעתי בוודאות שהחוק עובר? התשובה היא לא"

עו"ד חדד: "נתניהו הביע עמדה נחרצת נגד החוק, עצם העובדה שראש הממשלה נקלע למיעוט בוועדת שרים לחקיקה זו סיטואציה חריגה בשבילו. זאת אומרת שהחלטה על חופש הצבעה זה 'הרע במיעוטו' מבחינת מי שמתנגד להצעת החוק"

לבני: "ראש הממשלה יכול היה לתקוע את הצעת החוק באמצעות הגשת ערר"

עו"ד חדד: "את לא יודעת אם זו עצה שאלקין נתן לו, אם הייתה תוכנית מאחורי זה, האם אלקין כפה עליו את התוכנית? לגבי הטענות שלך על הערר - זה לא נכון. ראש ממשלה לא יכול לתקוע שום דבר. החשש הזה לא נפתר באמצעות ערר ואת יודעת את זה. לפי תקנון הכנסת והקואליציה אין אפשרות באמת 'לתקוע' את החוק באמצעות הגשת ערר, אפשר שלא תהיה עמדה לממשלה - אבל אם ח"כ מהקואליציה רוצה להעלות את הצעת החוק הוא יכול לעשות את זה".