כשמסתכלים על כלי הנשק שנתפסו בניסיונות ההברחה לישראל רואים המוני אקדחים ורובים, אבל זה רק קצה קצהו של הקרחון. "זה רק חלק מהנשקים שנתפסו בתקופה האחרונה", אומר ניצב פרץ עמר, מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל. "יש עוד הרבה מאוד נשקים שאין לנו מקום פה לפרוס אותם".
תן לי הערכה, כמה כלי נשק לא חוקיים מסתובבים?
"מדובר בעשרות אלפי כלי נשק, זה הפך להיות ספורט לאומי".
גורם במערכת הביטחון מעריך שבכל לילה מתבצעות שתי הברחות נשק לישראל. הנשק הזה מזין את קרבות השליטה ביהודה ושומרון, את הטרור ואת הפשיעה שיצאה משליטה במגזר הערבי.
"אנחנו עלולים להגיע למצב שיהיו מקומות כמו הפאבלות בברזיל – שהמשטרה לא נכנסת לשם", אומר סנ"צ רונן כלפון, מפקד יחידת מג"ן - יחידת מודיעין גבולות נגב.
בסיפור הזה יש כסף גדול, ביקוש שזועק לשמיים ואין בו גבולות. כל מי שדיברנו איתו מבין שהקו האדום כבר נחצה. שלום בן חנן, לשעבר בכיר בשב"כ, שירת בשירות הביטחון הכללי 27 שנים. רוב התפקידים שלו היו ביהודה ושומרון. יש מעט אנשים שמכירים כל כך טוב את השטח - והשטח מלא באמל"ח מוברח. "אנחנו נצטרך לגשר על פערים שהצטברו במשך שנים ויהיה רע לפני שיהיה יותר טוב", הוא אומר.
"לפני שנתיים נפגש בכיר בשב"כ עם מקור שלו במגזר הערבי", מספר בן חנן. "איש השב"כ ניסה להבין עד כמה חמורה הבעיה, כמה נשק לא חוקי מסתובב במגזר. המקור השיב לו 'אם תעלה מטוס עם מגנט ענק מעל אום אל פאחם כל העיר תתרומם באוויר'".
אז מה נרדמנו?
"תראה נרדמנו זה אולי מילה חריפה מדי. אנחנו מדברים על שנים של הצטיידות בלתי נגמרת. גם של ארגוני טרור, גם של אנשים פרטיים. הנשק בחברה הפלסטינית הוא גם סמל סטטוס, הוא גם כלי להגנה עצמית, גם כלי לפתרון סכסוכים מקומיים. הוא גם כלי ואמצעי חשוב מאוד בטרור ולכן כל מי שרוצה לצבור כוח והשפעה מצטייד בנשק".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
הנשק נמסר למזמין תוך יומיים
לב לבה של תעשיית הברחות הנשק נמצא בשטחים. בלב לבה של הפירמידה של סוחרי הנשק נמצאים הסוחרים הגדולים, תחתם נמצאים מנהלי ההברחה שנמצאים בקשר עם המקבילים בצד הירדני שממנו מוברח הנשק.
את ההברחה עצמה עושים מבריחים פשוטים, עד כמה המנגנון הזה יעיל? אמל"ח שמוברח מגיע תוך 24 שעות לסוחר משנה שמעביר אותו מיידית לסוחרי משנה. תוך 48 עד 72 שעות הנשק כבר נמסר למזמין או נמכר בשוק.
מי שמביא היום נשק הוא יודע שיהיו לו קונים?
"בוודאי, אם היית מאפשר לי לעשות את הדבר הזה בצורה חוקית, הייתי עושה מזה עסק מצוין. אם אתה רוצה לפתוח חברה משותפת, זה הזמן לעשות את זה", הוא צוחק.
"בכיר בשב"כ ניסה להבין ממקור שלו כמה נשק לא חוקי מסתובב במגזר. המקור השיב לו 'אם תעלה מטוס עם מגנט ענק מעל אום אל פאחם כל העיר תתרומם באוויר'"
שלום בן חנן, לשעבר בכיר בשב"כ
גם בארגוני הטרור הבינו כמה יעילה המערכת הזאת, הם הבינו שהם לא צריכים לבנות תשתית הברחה נפרדת.
אם אני יש לי מליציה ואני פונה לחמאס, חמאס כבר לא צריך להביא לי נשק, הוא רק אומר לי קח צ'ק, קח כסף, את הנשק אתה כבר יודע איפה להשיג.
בן חנן: "כן עולם מבוזר, טרור רשתי - שגר ושכח".
לוחמים עם סבלנות אין-סופית
בחוד החנית של המאבק בהברחות האמל"ח נמצאת יחידת מג"ן של המשטרה. זאת הפעם הראשונה שהמשטרה מאפשרת לתעד את הפעילות שלה. הלוחמים שלה פיתחו יכולת מבצעית גבוהה וגם יכולת נוספת – הם פיתחו יכולת סבלנות אין-סופית.
"אדם ביחידת מג"ן צריך להיות אדם שצריך להיות מוכן לסבול את הקור של המדבר ואת החום של המדבר לאורך ימים ולאורך שבועות", אומר סנ"צ רונן כלפון, מפקד היחידה. "מבריחים יכולים להגיע לנקודת הברחה ואם משהו לא ייראה להם הם יכולים לשבת באותה נקודה ימים שלמים, עם קצת קמח, קצת סיגריות ולחכות ולחכות ולחכות"
אם יש רגע אחד שכלפון, מפקד היחידה, הבין כמה קריטית המשימה שמוטלת עליו ועל אנשיו זה היה במבצע שומר החומות. "שומר החומות הייתה פה מלחמה אחת גדולה", הוא מספר, "אני הרגשתי כבוגר לבנון וכבוגר איו"ש בצבא כאילו הבאנו לפה את ג'נין ואת שכם".
בן חנן: "אם בפעם הבאה שקורה אירוע בסדר גודל כזה כל מי שיכול להוציא אמל"ח יוציא אמל"ח, אז כנראה ששומר החומות 2 יהיה עניין של זמן. העניין הזה הוא רק עניין של החלטה".
"מבריחים יכולים להגיע לנקודת הברחה ואם משהו לא ייראה להם הם יכולים לשבת באותה נקודה ימים שלמים, עם קצת קמח, קצת סיגריות ולחכות ולחכות ולחכות"
סנ"צ רונן כלפון, מפקד יחידת מג"ן
הברחה ליד מטעי התמרים
ובחזרה לשטח. באחד המבצעים של יחידת מג"ן החלו לעקוב אחרי חקלאי ערבי ישראלי שהיו לו מטעי תמרים הנושקים לגבול הירדני. הוא הופעל ע"י סוחר פלסטיני.
"במשך שבועות עקבנו אחרי אותו חקלאי", מספר סנ"צ כלפון, "תוך כדי שהוא מטפל במטעי התמרים הוא ניגש לכיוון נהר הירדן לקח משם שני תיקים והכניס אותם לרכב שלו, שהיה עמוס בתמרים. הוא בא לצאת. אז כבר סגרנו עליו וחסמנו אותו".
"יש לך משהו באוטו שלא צריך להיות בו?", שואלים אותו כוחות הביטחון בתיעוד מהמעצר.
"אין".
"בטוח?"
"אין. רק תמרים".
"רק תמרים? בוא נעשה חיפוש".
בתוך הרכב מספר כלפון נמצאו "שני תיקים מאוד מאוד כבדים. כשפתחנו אותם נדהמנו - עוד ועוד ועוד נשקים. הנשקים לא נגמרים. בסופו של דבר אנחנו סופרים 62 אקדחים ונשק ארוך. תחשוב כמה פיגועי טרור, כמה אירועים פליליים אפשר לעשות עם ה-62 נשקים האלה".
425 ק"מ של גבול
סא"ל אריאל ברבי הוא מפקד גדוד לביאי הבקעה. אנחנו בדרך לגבול הארוך הזה שנמתח לאורך 425 ק"מ מגודר בצורה לא הרמטית. רק באחרונות האחרונות נוספו כאן אמצעים אלקטרוניים וכוחות משמעותיים יותר למשימה של מניעת הברחות. "אנחנו אחרי פעילות לילה במחנה פליטים עקבת ג'בר לסריקות אמל"ח וגם לעצור מישהו שמתעסק עם אמל"ח", הוא מספר.
מצאתם?
"לא מצאנו את האמל"ח, אבל אנחנו לא מוותרים. אנחנו נמצאים בין שפך הירדן לים המלח. פה נמצאת הנקודה האחרונה, הסופית והדרומית ביותר של נהר הירדן. זה אזור שהוא יותר מורכב להברחה, בגלל המכשול הטופוגרפי, אבל ברמת העיקרון מבחינתנו הכול בא בחשבון", אומר סא"ל ברבי.
אבל תגיד רגע, אני אשאל שאלה כנה, כמה אתם תופסים?
"לא מעט ואני חייב להגיד לך שאין מאה אחוז, כי כמו כל דבר בחיים אני לא יודע מה שאני לא יודע".
הנשק שמגיע לישראל מקורו בהתפרקות של המזרח התיכון - הוא יוצא מסוריה, מעיראק ומלוב ועושה את דרכו לירדן ומשם אלינו. אקדח שנקנה בירדן ב-10 אלף שקלים, יימכר בשכם ב-40 אלף ובשטח ישראל כבר יעלה 55 אלף שקלים. רובה M-16 נקנה ב-35 אלף שקלים בירדן. בג'נין הוא יימכר ב-70 אלף, ובישראל ב-100 אלף שקלים.
פעם קראו לאזור הזה ארץ המרדפים, מכאן נכנסו המחבלים ממלחמת ההתשה. "ההיסטוריה חוזרת ומשכתבת את עצמה", אומר סא"ל ברבי. "אז אנחנו כאן ב'ארץ המרדפים' איפה שהלכו קודמינו - עכשיו אנחנו רודפים אחרי אמל"ח".
יש חוליית מבריחים
אנחנו בדרך לפעילות מבצעית עשל יחידת מג"ן ל הגבול, לפי ידיעות מודיעיניות יש חוליית מבריחים שממתינה כבר כמה שבועות להזדמנות. "מי שמוביל את הצוות המבצעי זה איציק, כל התנועה היא תנועה חשוכה בלי אורות", מספר סנ"צ כלפון. "אתם צריכים לזכור שהאנשים האלה חמושים ויש מצב שכדי לברוח מאיתנו הם עלולים לפתוח באש", הוא אומר לפקודיו.
איציק לוחם ביחידת מג"ן: "אנחנו כרגע ממתינים למבריחים שיגיעו, זה המשחק, שהם לא יראו אותנו ואנחנו נראה אותם. כמה שלהם יש מוטיבציה לנו יש יותר. תראה איזה שקט, תיהנה מהנוף ומהשקט".
זה שקט מטורף.
"לפעמים זה כיף עם כל ההמולה שיש לך".
מה יושבים שעות?
"שעות וגם ימים, יכול להיות. בכותרות הכול יפה, נתפסה הברחה, כמויות, אבל אם באמת היו מבינים שמאחורי כל הברחה כזאת זה שעות וגם ימים".
חם?
"עכשיו סביר איכשהו, בלילה כיף אבל היתושים מפרקים אותך".
סנ"צ כלפון מכריז: "לכל הכוחות טנדר פתוח, נע עם אורות. כנסו לעמדות. חבר'ה, אם לא רואים העברה, לא נוגעים בהם, אין מעצר".
"יש שמה פריקה", מדווחים לו.
"לא לאבד אותו, תיכנס זום אין בלי לזוז ממנו", מורה סנ"צ כלפון.
הטנדר הזה לא היה של מבריחי כלי נשק. המארב מתקפל. הם יחזרו שוב לקרב המוחות הזה ואז כשהשב"כ בפנים, עם צה"ל והמשטרה נתפסות לא מעט הברחות.
השטח מוצף בנשק לא חוקי
אם לפני שלוש שנים נתפסו בגזרה הזאת 120 כלי נשק, בשנה שעברה נתפסו למעלה מ-500 אבל השטח כבר מוצף בנשק בלתי חוקי.
מה עושים? אני שואל את איש השב"כ לשעבר בן חנן, שהוא כיום עמית במכון למדיניות נגד טרור (CT) באוניברסיטת רייכמן. "קודם כל צריך לבוא ולהגיד שזה לא ייפתר כהרף עין", הוא עונה. "גם אם זה לא פופולרי להגיד, זה ייקח שנים, זה יהיה קשה, אף אחד לא יתנדב לעשות את הדבר הזה, אף אחד לא ימסור את הנשק הזה מעצמו וגם יכול להיות שיהיו פה קרבות ויישפך פה דם".
ארץ המרדפים שוב סוערת, גם הלילה מישהו ינסה להבריח נשק. אבל בסוף הלילה הבנו משהו מפחיד: זה לא רק שישראל מוצפת נשק בלתי חוקי, אלא שהתקבלה החלטה להשתמש בו נגד כוחות צה"ל, בפיגועים, בקרבות ברחוב הערבי ובחיסולים בעולם הפלילי. האנשים שהבטיחו לכם משילות רואים את הגופות נערמות ומאשימים אחרים. האקדח שהופיע במערכה הראשונה כבר יורה ללא הפסקה.
תחקיר: מאי פכט ונוי ברכה