חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית יגיש היום (שני) הצעת חוק שתאפשר לבן גביר להורות על מעצרים מנהליים, לבקשת המפכ"ל ובאישור היועמ"ש, פרקליט המדינה או המשנים שלהם.
מדובר בסמכות דומה לסמכות שיש לשר הביטחון ונוגעת למניעת טרור, אך בן גביר מבקש סמכויות נוספות וחסרות תקדים שיהיו נתונות לו בלעדית. לפי הצעת החוק, השר לביטחון לאומי יוכל להורות לבדו על הפקדת דרכון, התייצבות בתחנת משטרה, איסור לתקשר עם גורמים מסוימים, איסור להתקשר באינטרנט ולהטיל מגבלות הקשורות לעבודה.
נהוג שהצעת חוק נרחבת שכזו מגישים במסגרת ממשלתית, אבל בגלל שבממשלה הזאת מנסים להתחמק מהייעוץ המשפטי, היא מוגשת כהצעת חוק פרטית של יו"ר הוועדה לביטחון ללאומי, בשם בן גביר. ולראיה, כבר בחודש אפריל הנחה השר לביטחון לאומי את בכירי המשטרה להיערך להוצאת צווים מנהליים נגד בכירים בארגוני הפשע.
"אני לא אוהב צווים מנהליים וזה צעד קיצוני, אבל אין מנוס מכך, בימים כאלו שיש מרחץ דמים ברחובות, זו סיטואציה קיצונית שאנחנו צריכים להשתמש בצעדים קיצוניים, זה צו השעה כדי להפסיק את המראות הקשים הללו", אמר אז השר בדיון חירום, והנחה את צמרת הפיקוד במשטרה להכין בהקדם רשימה מצומצמת עם שמות של כ-20 מבכירי אירגוני ומשפחות הפשע הערביות והיהודיות, ולבקש לשלוח אותם למאסרים מנהליים או להוציא נגדם צווי הגבלה מנהליים.
מטרת המהלך היא ניסיון להתמודד עם מציאות שבה יש מידע מודיעיני מפליל נגד עבריינים, אך לא ניתן לתרגם אותו לראיות משפטיות מבלי לחשוף מקורות - אתגר שגם "חוק השב"כ" השנוי במחלוקת מתקשה לפתור.
פרקטיקת המעצרים המנהליים היא שנויה במחלוקת גם בתחום הביטחוני, ועוצמה יהודית עצמה מותחת עליה ביקורת קשה כשמדובר בעצירים יהודים - רק לפני כחודשיים נפגש השר לביטחון לאומי עם הוריהם של שלושה עצורים מנהליים שנעצרו לאחר הפרעות בחווארה והבטיח לפעול לשחרור העצורים.
בטור דעה שכתב בן גביר עצמו ב-2015 הוא טען שמעצרים מנהליים יובילו לתג מחיר הבא, משום ש"הם רק נותנים דלק למי שנעצר בהם". בסביבת בן גביר אמרו היום: "הגשנו את החוק לאור אוזלת ידה של המערכת".