ארי הרו, עד המדינה במשפט נתניהו הגיע הבוקר (שלישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים לתחילת עדותו. הרו היה ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא זה שהקליט לבקשת נתניהו את הפגישות עם המוציא לאור של "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, שהפכו לימים לתיק 2000. הרו העיד שנתניהו הורה לו לתאם פגישה עם מוזס בבית רה"מ כי "זה המקום היחיד שאפשר להיפגש בדיסקרטיות". עוד העיד שנתניהו פחד שבלי הבנה עם מוזס - יפסיד בבחירות.
הרו חתם על הסכם עד מדינה אחרי שנחקר במסגרת פרשה אחרת, שאינה קשורה לראש הממשלה - והעביר לחוקרים מסמכים והקלטות רבים. בנוסף לתיק 2000, הרו יעיד בקצרה גם לגבי עניינים הקשורים לתיקים 1000 ו-4000.
בפתח הדיון חקר את הרו עורך הדין ד"ר אלון גילדין מפרקליטות מיסוי וכלכלה על התקופה שקדמה לבחירות 2009, לפני התקופה הרלוונטית לכתב האישום. הרו העיד כי כמנהל לשכתו תיאם מספר פגישות בין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות": "לתקשורת יש השפעה רבה על הציבור", אמר הרו, "נתניהו רצה לשפר את המצב שלו מול 'ידיעות'".
הרו אישר שאמר בחקירתו שנתניהו היה מדבר על "'ידיעות' ונוני שרוצים להרוס ושלא נצליח לנצח בבחירות". עוד סיפר כי היו מספר פגישות בלשכה עם ניר חפץ שעוד עבד אז ב"ידיעות אחרונות", ושמטרת אותן פגישות הייתה העברת מסרים בין נתניהו למר מוזס. הפגישות היו בלשכה של נתניהו ו"מדי פעם היו יוצאים למרפסת". לדברי הרו, אותן פגישות היו נסתרות ולא הופיעו בלו"ז של נתניהו.
עו"ד גילדין שאל את הרו מה הביא אותו לחזור ללשכת רה"מ ב-2014. "ציונות", השיב עד המדינה. "ראש הממשלה פנה אליי, ביקש שאחזור, הסביר את החשיבות של אותה תקופה". הרו סיפר כי באותה תקופה מר מוזס היה מבחינת נתניהו הגורם העוין מספר 1 - "הגורם הכי בולט, הכי אגרסיבי".
הרו אמר ש"ישראל היום" היה העיתון היחידי שהביע עמדות ימניות, וכי הניסיון לפסול אותם "העסיק את כל האגף הימני". "מתישהו אחרי שחזרתי ללשכה, נתניהו ביקש ממני לתאם פגישה עם מוזס בביתו", העיד הרו. "זה המקום היחיד שאפשר להיפגש בדיסקרטיות", השיב לשאלת עו"ד גילדין למה דווקא שם - מדובר בפגישה הראשונה מתוך 6 פגישות בהן עוסק כתב האישום.
"מבחינת נתניהו, אנחנו שוב לקראת בחירות (2015), ויש פה גוף תקשורת עוין, והרצון הוא לנסות להוריד את הלהבות, להנמיך את ההתקפות נגדו", העיד ראש הסגל לשעבר. "מהכיוון של מוזס, היה הרבה מאוד תקשורת סביב חוק ישראל היום. זה היה ברור שזה מגיע מהכיוון של ידיעות. הבנתי שהרצון שלו הוא להגיע להבנות בעניין 'חוק ישראל היום'".
הרו העיד שקיבל שיחה מראש הממשלה, שרצה שיעביר מסר למר מוזס ש"קשור לאותה חקיקה" - אך טען כי אינו זוכר איזה מסר בדיוק. "הדבר היחיד שאני זוכר זה שהוא ביקש שאעביר שמר מוזס יפנה לאיתן כבל, שכבל יעביר מסר ליריב לוין וכך יושלם המסר".
על פי כתב האישום, באותה שיחת טלפון ביקש הרו ממוזס שיפנה לכבל ויבקש ממנו לפנות ליו"ר ועדת הכנסת דאז לוין על מנת שיתאמו את דחיית ההצבעה בקריאה הטרומית, דבר שיאפשר את ניתובה לדיון בוועדת השרים, וזאת מבלי שמוזס יחשוף בפני כבל שהוא פועל בתיאום עם הנאשם נתניהו.
הקלטת השיחות
"מר נתניהו ביקש ממני להקליט את אותה פגישה (הרביעית בסדרת הפגישות ב-2014)", העיד ארי הרו. "כשמקליטים שיחות בלשכת רה"מ זה בדרך כלל נעשה על ידי המזכירות הצבאית. לכן פניתי למזכיר הצבאי, אך לא שיתפתי במהות הפגישה. הוא שאל אם זה נושא ביטחוני, עניתי שלא, אז הוא ענה שאסור להם להקליט את הפגישה".
הרו סיפר כי חשב שזה לא רעיון טוב להקליט, אבל נתניהו העריך שמוזס מקליט את השיחות, ולכן הוא חשב שזה נכון שתהיה לו גם הקלטה. הרו אמר גם שהתייעץ עם עו"ד שמרון לגבי חוקיות ההקלטה, והוא אמר שכל עוד הרו משתתף בשיחה אין עם זה בעיה. לדבריו, עו"ד שמרון גם הנחה אותו כיצד על רה"מ להתנסח בשיחה שכזו, "כדי שלא יישמע שזו שיחה של תן וקח".
"יושבים בפאטיו בבית ראש הממשלה, רה"מ יושב באמצע על כיסא בודד, ומוזס מצד אחד ואני בספה ממול", תיאר הרו את הפגישה. "הטלפון שלי היה בכיס של הז'קט.התחלתי את ההקלטה לפני הפגישה".
"מר נתניהו ראה במר מוזס אויב, ולכן רצה להגיע לאיזושהי הבנה, שיפסיק את ההתקפות על המשפחה", העיד עד המדינה. "הוא התעניין איך אפשר להעביר משהו בסגנון של 'חוק ישראל היום', ופחד שבלי הבנה עם מוזס הוא יפסיד בבחירות".
זהו עד המדינה השלישי והאחרון שמעיד במשפטו של ראש הממשלה, אחרי שניר חפץ ושלמה פילבר כבר העידו במשפט. החקירה הראשית תתחיל ותסתיים ככל הנראה היום. אחריה יחקרו את הרו עורכי הדין של נתניהו ומוזס בחקירה נגדית, שצפויה להיקטע באמצע לצורך עדותו של שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן שיעיד בתיק 4000.