הופעתו של הבדרן שאול חיון באירוע חגיגי בבני ברק, מול קהל של מאות צעירים, הגיעה לסיומה. הוא נסע לביתו שבדרום הארץ, וכשפתח את דלת הבית צצו שני שוטרים סמויים שעצרו אותו במקום. זה קרה בתחילת יולי 2017, אבל רק בשבוע שעבר – לאחר כמעט שש שנים - הותר לפרסום כי בעקבות המעצר והחקירה שהחלה עוד באותו לילה הורשע לבסוף חיון בריבוי עבירות של אינוס, מעשים מגונים ואלימות. הקורבן שלו הייתה בתו תהילה (שם בדוי), אז בת 13.
חיון מעולם לא הודה באשמה או הביע חרטה על מעשיו. בנובמבר 2022, כשבית המשפט סיים לבחון את העדויות ואת ההוכחות הפורנזיות, הוא נידון ל-10 שנות מאסר.
בעוד פחות משנה יוכל חיון, שכבר ריצה כמחצית מעונשו בחמש וחצי השנים שבהן היה על תקן עציר, להתייצב בפני ועדת שחרורים ולבקש ניכוי שליש. אם עתירתו תתקבל, בתוך חודשים בודדים הוא ישוחרר ויחזור לקהילה. התרחיש הזה מדיר שינה מעיניהן של תהילה ושל אמה ענת (שם בדוי), גרושתו של חיון – הן בשל החשש מחיון, והן מפני שגורמים בקהילה החרדית מתייצבים לצדו בתגובות ברשתות החברתיות הטוענות לחפותו ("שקר, בושה וחרפה שמאמינים לשטויות של גרושתו"; "גם רומן זדורוב סתם ישב בכלא 15 שנה"; "סתם מלכלכים עליו"). תהילה עצמה מספרת שהיא מקבלת איומים אנונימיים מתומכיו של מי שהתהדר בכינוי "שאול חיון האגדי", הבדרן שסרטיו ומערכוניו מוכרים כמעט בכל בית בציבור החרדי.
ענת (שם בדוי), גרושתו של חיון: "היו לו חיים כפולים. בחוץ כולם העריצו אותו, ובבית חיינו בפחד. הילדים חטפו מכות, ואם הייתי אומרת משהו, הוא היה מכה אותם עוד יותר. אז שתקתי"
חיון ניהל ערוץ רדיו, הקים חברת הפקות, הופיע באירועים מדי ערב. מעריצים נהגו להגיע לביתו ולהתחנן שייצא אליהם ויברך אותם. "האיש הזה הוא דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד, היו לו חיים כפולים", מספרת השבוע ענת על בעלה לשעבר. "בחוץ כולם אהבו אותו והעריצו אותו, הוא היה נחמד לכולם, מתנדב ועוזר, אבל החיים איתו היו מאוד מאוד קשים. חיינו בפחד, הילדים חטפו מכות ואני רעדתי ממנו. הוא היה מכה את הילדים עוד יותר אם הייתי אומרת נגדו משהו, אז שתקתי. הוא קבר אותי מתחת לאדמה".
"בבית ספר כולם התלהבו מזה שאבא שלי הוא שאול חיון", מספרת תהילה, היום בת 19. "למרות האלימות שחוויתי ממנו, העובדה שהוא מפורסם הייתה הדבר היחיד בחיים שלי שיכולתי להתגאות בו. במה אני אתגאה, בילקוט שלא החליפו לי מאז כיתה א'? אני תמיד חיפשתי ששאול יאהב אותי ועשיתי הכל כדי שהוא יאהב אותי. הרבה יותר מדי".
שאבא לא יגלה
למרות הסרתו של צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה, כנהוג במקרים של עבירות מין בילדים, חלקים גדולים מגזר הדין עדיין חסויים. עם זאת, בעשרות העמודים שהותרו לפרסום בשבוע שעבר מתוארים המעשים שביצע חיון בתהילה ביממה שקדמה למעצרו. "לאחר סעודת ערב השבת הציע הנאשם את יצועו מתחת למזגן בסלון, וביקש מבתו בת ה-13 להצטרף אליו לשנת הלילה, כפי שעשתה מדי פעם בפעם", נכתב בגזר הדין. "המתלוננת הצטרפה בהיסוס, בשאיפה למעט חום ואהבה עם אביה, ובתקווה לעת רצון של תקשורת נעימה, שאין בה אלימות וכעס. הבית נם, אך לא כך ידיו של הנאשם. אלו החלו להלוך על גופה, למקומות אסורים ומוצנעים, להפתעתה של המתלוננת ולחרדתה הרבה. הנאשם הפשיל, נישק, נגע, ליטף, החדיר וניסה לשכנע את הנערה הנדהמת כי היא נהנית ממעשיו. הנאשם לא אפשר למתלוננת ללכת מהמקום, וחזר ועשה דברים דומים גם ביום השבת".
תהילה הייתה הבת הראשונה שנולדה לחיון, אחרי שלושה בנים. "מאז שאני זוכרת את עצמי הרגשתי ששאול לא סובל אותי, שהוא לא מסוגל לראות אותי", היא אומרת, נמנעת לכל אורך השיחה מלקרוא לו "אבא".
ספרי לי על הילדות שלך.
"עברתי המון בתי ספר ולא היו לי חברים, כי הוא אף פעם לא היה מאשר לנו לשחק בחוץ. גם לטיולים שנתיים הוא לא נתן לנו לצאת, הוא פחד משום מה שזה שהילדים שלו יוצאים לטיולים ארוכים 'יהרוס לו את המוניטין'. הוא כן אישר לי ללכת כשהיו יוצאים מבית הספר לבריכה או לים, אבל לא יכולתי ללבוש בגד ים. מהמכות שלו כל הגוף שלי היה צלקות, חתכים, סימנים כחולים".
מה הלך בבית?
"הוא היה צועק עלינו בלי הפסקה והייתה הרבה מאוד אלימות פיזית. אסור היה לנו להגיד את המילה 'משעמם', כי זה היה מטריף אותו ואנחנו היינו חוטפים. הפחד ממנו היה בלתי פוסק. אני זוכרת שאחותי ואני היינו מנסות להירדם כל זמן שהוא לא בבית, כי ברגע שהיינו שומעות אותו נכנס היינו מתעוררות מהפחד לעשות פיפי במיטה. לי ולאחיות שלי היה סידור, בכל פעם שמישהי הייתה עושה פיפי היא הייתה מעירה את האחות שישנה מעליה או מתחתיה והיינו מחליפות ביחד. למדנו לעשות את זה בשקט כדי שאבא לא יגלה. אם הוא היה יודע שהרסתי סדין, היה הולך עליי".
תהילה (שם בדוי), הבת שחיון הורשע באינוסה: "הוא אהב לשכר אותנו, בגיל 9 ידעתי למנות כמעט 100 סוגי אלכוהול. לפני גיל 10 כבר היו ימים שהייתי ממש שיכורה"
על מה עוד שאול היה מתעצבן?
"על כל דבר, הוא פשוט הוציא עלינו את העצבים שלו. כשהיינו ילדים הוא לא הסכים שנצא אפילו לגינה של השכן ממול, עד שיום אחד החלטנו למרוד ויצאנו כולנו לכיוון הגינה הזו. לפני שהגענו אחותי סימנה לי להסתכל אחורה, וראינו את אבא עומד מאחורינו בפרצוף כועס. ידענו שזה הזמן לקבל מכות, אז עלינו לבית שלנו ומהר כולנו לבשנו מלא בגדים כדי שהמכות לא יכאבו. נראינו כמו פינגווינים, יושבים בשורה ומחכים לחטוף ממנו. פתאום עלה לי רעיון, זכרתי שלמדתי שאם רוצים שיהיה מזל אז אומרים 17 פעמים 'אמתלאי בת כרנבו' (על פי הגמרא מדובר בשם אמו של אברהם אבינו ואשתו של תרח – ל"ש). ביקשתי מכל הילדים להגיד את זה, וכששאול הגיע הוא ראה את כולנו מתפללים ככה".
ומה קרה?
"באותה פעם הוא שחרר אותנו. אבל לא היו עוד הרבה פעמים שהוא ויתר".
את לא מבינה כמה כוח יש לו
חיון (47) נולד ברמת גן למשפחה של בעלי תשובה. אביו ואחיו הם חזנים מוכרים, והוא עצמו הופיע איתם באירועים מאז שמלאו לו 8. בגיל 17 התחתן בשידוך. בראיון באתר "בחדרי חרדים" הסביר כך את ההחלטה להינשא: "הייתי בלא מעט אירועים ועברתי הרבה בחיים. בתור אחד שמופיע אתה רואה קהל ואתה מפחד להידרדר, החלטתי לעשות לזה סטופ".
למרות שהוא דמות מוכרת בקהילה החרדית, ענת ותהילה מספרות שהיה מחלל שבת, מדליק אורות ומחשבים ונמנע מתפילה. "בשבת הוא בעיקר היה שותה ומעשן", אומרת תהילה
בני הזוג התגרשו לאחר שנולד להם ילד משותף. בשנת 2000, כשהיה בן 24, חיון שודך לענת ונישא לה. היא הייתה אז בת 26, גרושה, חוזרת בתשובה שעבדה בגן ילדים. "בשנים הראשונות הייתי עיוורת", היא אומרת על הצדדים הנסתרים של חיון. "אמרתי שאם כל כך אוהבים אותו בחוץ אז הכל בסדר, אבל בדיעבד אני יכולה להגיד שמרגע שהתחתנו הוא לא הסכים שאני אצא לעבוד, אוציא רישיון או אסתובב מחוץ לבית באופן כללי. הוא גם לא נתן לי לקנות לעצמי דברים. פעמיים בשנה הוא היה קונה לי בגדים, סמרטוטים כאלה, ורק אותם הייתי לובשת".
ענת מספרת שבמשך שנה שלמה התגוררה בבית המשפחה צעירה בת 18 שחיון הכיר בהופעותיו. "שאול רימה אותי, ניצל את הלב הרחב שלי. הוא סיפר לי שההורים שלה זרקו אותה מהבית ושהיא צריכה עזרה במגורים", אומרת ענת. "פיניתי לה חדר, קנינו לה ארון ומימנו אותה, ואחרי שנה הגיעו האחים שלה ולקחו אותה מהבית בטענה שיש רומן בינה לבין שאול. תמיד חשבתי שהוא בוגד בי, אבל רק אחרי הגירושים ראיתי את ההתכתבויות שלהם. באותו הזמן הכחשתי, עשיתי הכל כדי לשמור על שלום בית".
>> יש לכם מה להוסיף לסיפור? פנו ישירות לליאור שלו: lior.shalev@mako.co.il <<
מלבד תהילה הביאו חיון וענת שבעה ילדים נוספים לעולם. "הוא תמיד היה אומר שלגרושתו הייתה בעיה להביא ילדים והיא הפילה את זה עליו", מספרת ענת. "אחרי הלידה הרביעית שלי אמרתי לו שאני רוצה הפסקה, אבל זה הטריף אותו והוא התפרץ עליי בצרחות".
למרות שחיון כבר היה באותן שנים דמות מוכרת מאוד בקהילה החרדית, אורח חייו לא היה חרדי: ענת ותהילה מספרות שהיה מחלל שבת, מדליק אורות ומחשבים ונמנע מתפילה. "בשבת הוא בעיקר היה שותה ומעשן", מספרת תהילה. "גם אותנו הוא תמיד אהב לשכר, בגיל 9 ידעתי למנות כמעט 100 סוגי אלכוהול שהוא לימד אותי עליהם. לפני גיל 10 כבר היו ימים שהייתי ממש שיכורה".
רבים ממקרי האלימות שבהם הורשע חיון עדיין חסויים, אך במקרה אחד שהותר לפרסום מתואר כיצד תהילה יצאה מביתה ללא גרביים. כשחיון גילה זאת, הוא הורה לה להיכנס לחדר ולהוריד את הנעליים. אז לקח כף הגשה מחוררת ממתכת, והיכה בכפות רגליה מספר פעמים. מעוצמת המכות היא התקשתה ללכת.
ענת, את נחשפת לחלק ממקרי האלימות?
"כשזה היה בסלון ולא בחדרים הסגורים, אני ראיתי הכל".
ניסית להתערב?
"כן, ובכל פעם הוא היה מכה אותם פי עשרה יותר חזק. לפני 15 שנה, אחרי הילד החמישי, אמרתי לו שאני רוצה לעזוב. הוא איים עלי ואמר שיש לו חברים מעמותת עזר מציון ש'יתפסו אותך בפינה, ידפקו לך זריקה ויכניסו אותך לבית משוגעים, ואחרי שזה יקרה הילדים יהיו רק אצלי'. באותו רגע הבנתי שיש לו יכולת לקחת לי את הילדים. פחדתי ממנו פחד מוות, את לא מבינה כמה כוח יש לו בציבור החרדי".
הייתה לי תחושה שמשהו קרה
לפני כעשור הגיעו שמועות על אלימות בבית משפחת חיון לגני הילדים ולבתי הספר שבהם למדו ילדיו. בשנת 2013, בעקבות התערבות של שירותי הרווחה, הוצא נגד חיון צו הרחקה מביתו לתקופה של חודשיים. לאחר מכן שב לבית המשפחה.
במשך שנה שלמה התגוררה בבית המשפחה צעירה בת 18 שחיון הכיר בהופעותיו. ענת: "פיניתי לה חדר, מימנו אותה, ואחרי שנה הגיעו האחים שלה וטענו שיש רומן בינה לבין שאול"
ארבע שנים לאחר מכן, בערב יום שישי של קיץ 2017, תהילה חגגה את יום הולדתה ה-13. ענת הייתה בבית החולים, מלווה את אחד הילדים שחש ברע. על פי גזר הדין, באותו ערב הציע חיון לתהילה לישון לצידו, אלא שחיון לא רצה לישון. הוא ליטף את תהילה בגבה ובשלב מסוים נשק לה בפיה, נגע באיבריה האינטימיים והניח את ידיה על שלו. כשתהילה התנגדה וביקשה שיפסיק, חיון השיב שזה "אמור להיות כיף". כשאמרה שהיא לא אוהבת את זה, הוא ענה שהיא "לא צריכה לאהוב כדי ליהנות".
תהילה מספרת שבלילה ביקשה אחותה הצעירה לישון גם היא עם אבא. "שאול ענה לה, 'כשתגדלי תשני איתי'", היא מספרת. ההבנה שחיון עלול לפגוע גם באחותה הקטנה גרמה לה להחליט להתקשר לאמה, אלא שזה היה ערב שבת וענת לא ענתה ("שמעתי אותו מצלצל בתיק, לא הבנתי למה שמישהו בכלל יחלל שבת", סיפרה מאוחר יותר. "חשבתי שאולי זו טעות, אבל באיזשהו מקום הייתה לי תחושה שמשהו קרה בבית, שלא סתם התקשרו אליי בשבת").
למחרת בבוקר ביקש חיון מתהילה שתישן לצדו שוב. היא סירבה, והוא ביקש משאר הילדים לצאת מהבית ולשחק בחצר. כשהשניים נותרו לבדם הפיל את תהילה לרצפה ואנס אותה. על פי גזר הדין, חיון לא עצר למרות שתהילה ניסתה להתנגד, ולאורך האירוע דרש ממנה שלא תספר לאיש על האירועים.
במוצאי שבת סיפרה תהילה לענת על מה שקרה, ותיארה בפניה מסכת של פגיעות מיניות נוספות. לא כולן נכללו בכתב האישום שהוגש נגד חיון. "לקח לי כמה דקות להבין על מה היא מדברת", סיפרה ענת לחוקרי תחנת משטרת שדרות. "בהתחלה קפאתי, ובדיעבד הייתי צריכה מיד לחבק אותה, לנשק אותה, להפגין חום ואהבה. אבל זה כאילו שהיו לי משקולות של 500 ק"ג על הגוף. אחר כך כבר כן חיבקתי אותה, אמרתי לה שאני מאמינה לכל מילה שלה ושעכשיו צריך לחשוב איך להוציא אותה מהבית. היה לי ברור שאני מרחיקה אותה ממנו בכל מחיר, אבל הייתי צריכה להמציא משהו כדי שהוא לא יחשוד בי".
למחרת בבוקר הגיעה ענת הביתה ואמרה לחיון שהיא צריכה להתקלח ולקחת בגדים עבורה ועבור בנה המאושפז. את הילדים שלחה לשחק בחצר, וזמן קצר לאחר מכן יצאה לשם בעצמה, אומרת לחיון שהיא כבר תחזיר אותם הביתה. בפועל רצה ענת אל ביתה של בלנית המושב וביקשה ממנה להסתיר את תהילה, ומאוחר יותר להסיע אותה אליה לבית החולים. "אמרתי לה שהיא חייבת לעשות מה שאני מבקשת כי הילדה שלי נמצאת בסכנת חיים", מספרת ענת.
הבלנית נעתרה לבקשה. כשהכניסה את תהילה למכוניתה והחלה לנסוע לכיוון בית החולים, חיון הבחין שבתו נמצאת במכונית וניסה למנוע את הנסיעה, אך לשווא. בבית החולים כבר חיכו לתהילה ענת, שוטרים ממשטרת שדרות, חוקרות ילדים ועובדים סוציאליים. תהילה מסרה את עדותה במקום, ובאותו ערב נעצר חיון. "לא היה לו מושג שאשתו פנתה למשטרה והתלוננה על האונס. הוא מאוד הופתע כשקפצנו עליו, עצרנו אותו ולקחנו אותו ישר לחדר החקירות", מספר גורם במשטרה.
תהילה: "אני רוצה שכל ילד שיראה ברחוב את שאול חיון יידע לעבור לצד השני של הכביש. אני אעשה הכל כדי שהאדם הזה לא יוכל להתקרב יותר לעולם לאף אחד שחלש ממנו"
בחקירתו טען חיון ש"אני סובל מבעיה של 'יד משוטטת', לא מצליח לשלוט בה". הוא הכחיש את החשדות נגדו, אמר "לא אנסתי אותה, לא נגעתי בה בשום מקום שאסור", וסיפר שעיסויים הם דבר שבשגרה במשפחה, אך לא מדובר במעשיים מיניים ("זו תרבות של כיף, לא יותר מזה").
שבועיים לאחר המעצר התגרשה ענת מחיון. חודשיים לאחר מכן שינתה תהילה את שמה. השתיים ניסו להתחיל חיים חדשים, אלא שההליכים המשפטיים הממושכים נגד חיון הנכיחו שוב ושוב את הטראומה במשך כמחצית העשור.
שנים רציתי לצעוק מה הוא עשה
לתהילה טרם מלאו 14 כשהמשפט החל. היא התבקשה להעיד פעם אחר פעם מול שלושה שופטים ומול סנגורו של חיון, עו"ד אפרים דמרי, שלדבריה "התעלל לי בנשמה. הוא עשה ממני צחוק, עשה פרצופים, הרים עליי את הטונים שלו וצעק עליי 'ילדה מושפלת', 'מחפשת צומי' ו'מי את בכלל'. הפרקליטה שלי ניסתה להשתיק אותו, ואחד השופטים עצר אותה בטענה שזה 'לא תורה לדבר'". על הדברים האלה אומר השבוע עו"ד דמרי: "טענת המתלוננת שהשפלתי אותה במהלך החקירה הנגדית לא ראויה לתגובה כלל. תפקידי כסנגור הוא לחקור את העדים בצורה הכי טובה ומקצועית שאפשר על מנת להגן על הלקוחות שלי, וכמובן אמשיך להילחם בשביל לקוחותיי".
"הכנו את תהילה לכל תרחיש במשפט, לכל שאלה", אומר השבוע גורם בפרקליטות המדינה. "הרגענו אותה, תמכנו בה, ליווינו אותה ואנחנו מלווים עד היום. היא גיבורה". תהילה עצמה מספרת שהעדות הפכה עבורה בשלב מסוים לקשה מנשוא: "הרגשתי שאני לא מסוגלת, ביקשתי הפסקה, יצאתי החוצה והתפרקתי. כשאזרתי כוחות וחזרתי לאולם, עו"ד דמרי ביקש לדחות את הדיון". זו לא הייתה הפעם היחידה; בחמש שנות המשפט נדחו דיונים שוב ושוב. "ניסיתי לזרז את המשפט כל הזמן", מספרת תהילה. "דיברתי עם הפרקליטה, שלחתי בקשות לבית המשפט, אבל אף אחד לא הקשיב".
קו ההגנה של חיון היה ניסיון למזער את מה שנעשה לתהילה. "עבירות המין לא התאפיינו בברוטליות פיזית, בהשוואה למקרים אחרים", מצוטט עו"ד דמרי בגזר הדין. "יש משקל לכך שמדובר במעידה לאחר 13 שנים של מגורים משותפים, כלפי ילדה אחת בלבד מתוך כל ילדיו". קשה שלא לזהות כאן את הטענה המשתמעת, כאילו מגיע לחיון פרס על אי-פגיעה בילדיו האחרים.
מול כל הטיעונים להגנתו, לפני כשמונה חודשים הורשע חיון. לצד עשר שנות מאסר (כאמור, בניכוי ימי מעצרו), נגזר עליו לשלם לתהילה פיצויים בסך 126 אלף שקלים. "אני חושבת שמגיע לו הרבה יותר מעשר שנים, בכל מקום אחר בעולם הוא היה מקבל הרבה הרבה יותר", אומרת תהילה. "מעבר לזה, נשארו לו פחות מחמש, ואם הוא יקבל שליש הוא בטח ייצא בעוד שנה ויחזור לעבוד בבידור של העולם החרדי באין מפריע. האיש הזה הרס לי ולמשפחה שלי את החיים, שום עונש או סכום שבעולם לא באמת ישקם אותי או יפצה אותי על מה שעברתי".
למה החלטת להתראיין?
"שנים רציתי לצעוק את מה שהאיש הזה עשה, ולא יכולתי בגלל צו איסור הפרסום. היום, כשאני יכולה לדבר, אני מתכוונת לעשות הכל – אבל הכל - כדי שכשהוא ייצא מהכלא, כל אדם בישראל יידע מי זה באמת שאול חיון. אני רוצה שאף אישה לא תהיה מסוגלת להתחתן איתו כי היא תדע שהוא יפגע בילדים שלה, שכל ילד שיראה אותו ברחוב יידע לעבור לצד השני של הכביש. אני אעשה הכל כדי שהאדם הזה לא יוכל להתקרב יותר לעולם לאף אחד שחלש ממנו".
עורך דינו של חיון: "עלילה זדונית"
עו"ד אפרים דמרי, המייצג את שאול חיון, מסר בתגובה: "במגבלות חסיון עו"ד-לקוח, ככל שאוכל לומר, מרשי מהרגע הראשון הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום, וטען שמדובר בעלילה וקנונייה שרקמה גרושתו וגייסה לשם כך את בתה. הוא דבק בגרסתו זו עד היום. לצערי הרב לא הצלחנו לשכנע את שלושת השופטים בגרסתו. חלק מטענות גרושתו בכתבה לא הועלו כלל בכתב האישום ולא במהלך עדותה, הטענה שמרשי חילל שבת היא שקרית והמשך עלילה זדונית, וכך גם הטענה בקשר לאותו רומן עם בחורה בת 18: היא שקרית ועלילה זדונית".
עו"ד ליאת לוי סיגל מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), שניהלה את התיק, מסרה: "מדובר בתיק חמור, שהמתלוננת על אף גילה הצעיר ומיד לאחר האירוע, אזרה אומץ וכוח להתלונן כנגד אביה וזאת בתמיכתה המלאה של אימה שליוותה אותה מהרגע הראשון. בית המשפט אימץ את גרסת המתלוננת והרשיע את הנאשם בעבירות מין חמורות והטיל עליו עונש מאסר משמעותי. תיק זה הינו חלק מהמאבק בתופעת עבירות המין בכלל ובתוך המשפחה בפרט".