"באו עם סכין, המפקד רון", צעק צפיר סינגסון לטלפון רגע לאחר שחברו יואל להנגהל נדקר למוות. זה האיש שאליו בחר להתקשר, ברגע הקשה בחייו: רון פלדמן, המפקד שלו בצבא. צפיר ורון, שניהם לוחמים בגבעתי. עכשיו, שבוע אחרי שידור סרטו של איל גונן על הלילה שבו נרצח יואל להנגהל וחשיפת תיעוד השיחה הדרמטית ביניהם, הם נפגשים.
זה קרה בלילה שבין השישה לשבעה באוקטובר. יואל, עולה חדש מקהילת בני המנשה אשר חלם לשרת בצה"ל, ישב לעת ערב בכיכר המרכזית בקריית שמונה עם חברתו הדסה. ילדים שבילו באותו הזמן במסיבת יום ההולדת ה-13 של ילדה מהעיר ניגשו אל השניים ואי הבנה ביניהם התפתחה במהרה לקטטה שבסיומה הגיעו שוטרים למקום.
לאחר זמן מה, כשהשוטרים עזבו את הזירה והשאירו את יואל, הדסה וחברם צפיר לבדם, פרצה קטטה המונית בין עשרות ילדים ונערים שהכו בידיים חשופות, באבנים ובמקלות את יואל וצפיר. בסיומה של הקטטה נשאר יואל כאשר הוא שוכב במורד המדרגות, פצוע ודקור. מאוחר יותר באותו הלילה נקבע מותו.
צפיר, מי שהיה איתו שם ברגעיו האחרונים, מספר היום בפעם הראשונה על הלילה ההוא. "אחרי שהוא נדקר היה לי פחד, פחד שאי אפשר להסביר", אומר צפיר בריאיון מיוחד לתוכנית "עובדה" ומשתף: "המשפט האחרון שלו ששמעתי הוא 'אני הולך למות'".
בשבוע שעבר נחשפו בתוכנית "עובדה" הרגעים שקדמו לרצח ואלה שבאו אחריו. כמו כן, נחשפה שיחת טלפון אחת, בין צפיר – חייל בסיירת גבעתי, לבין המפקד שלו – רון. בשיחה שתיעדה את המתרחש בזמן אמת שומעים הכול, את התסכול העמוק שחש צפיר אל מול השוטרים שמתייחסים בביטול למצוקה שלהם, את הגזענות שחווה על בשרו באותו הלילה, את האימה בזמן הקטטה ואת ההלם שהגיע בסיומה.
"אני הגעתי לפה לצבא להגן על מדינת ישראל אבל אתם לא עוזרים לנו", נשמע צפיר צורח על השוטרים מבעד לטלפון ופונה בבכי ליחיד שמקשיב לו: "המפקד רון תבוא עכשיו, תבוא עכשיו!".
עכשיו, צפיר סינגסון והמפקד רון פלדמן מדברים בלב פתוח אל מול מצלמות "עובדה", גם על הקשר המיוחד שנרקם ביניהם. "לי יצא כאילו להכיר את צפיר באמת", אומר רון. "אבל אותם אנשים לא באמת מכירים אותו. מעניין מה היה קורה אם כן, האם עדיין הדברים היו מתפתחים כך".