שחר יעקב היה ילד מופנם. לא דיבר הרבה, לא נפגש עם חברים אחר הצהריים, לא אהב לצאת מהבית. שעות הוא היה נועל את עצמו בחדרו בדירה של הוריו ברמת גן, מאזין למוזיקה ומצייר דמויות בדיוניות.
כשיעקב היה נער, נתון לתמורות של גיל ההתבגרות, הציורים שלו נעשו אפלים. הדמויות המחויכות נעלמו ובמקומן החל לאייר שלדים, גופות, בובות דקורות וחיות מתות. באותה תקופה החל לצפות באובססיביות בסרטים אלימים, ובהמשך סיפר לחבריו בהתלהבות שמצא עבודה במכון לרפואה משפטית אבו כביר כשוטף ועוטף גופות, כאילו מצא לא רק ג'וב אלא גם ייעוד.
בעשור השלישי לחייו שינה את שמו הפרטי. עכשיו הוא היה דניל יעקב, דמות מוכרת במועדוני ה-BDSM. הוא יצא מהארון, ניהל מערכות יחסים עם גברים, ניצל את הכישרון המוזיקלי שתמיד היה בו כדי להקליט מספר סינגלים והפך לזמר מוכר ומבוקש בקהילה הלהט"בית. לפרנסתו החל לעבוד בבתי חולים במרכז הארץ, תחילה בעבודה פקידותית ובהמשך כסניטר חדר ניתוח.
יעקב שיתף בפייסבוק עשרות תמונות של דמויות מרוטות עור, קשורות, או כאלו שנראות קבורות מתחת לאדמה. לרובן הצמיד ביטויים שמתארים התעללות, סבל ומוות
"זה טעם נרכש לראות סבל של אחרים", כתב יעקב מספר פעמים בדף הפייסבוק שלו בשנתיים האחרונות. באחד המקרים הוסיף לטקסט תמונה של כפות ידיים בכפפות ניתוח, מגואלות בדם ואוחזות סכין מנתחים. אפשר היה להניח שדיבר על עבודתו כסניטר, אבל במבט לאחור נדמה שהסתתר משהו עמוק יותר ומטריד יותר מאחורי המסר החוזר. משהו שפתאום ניבט גם ממשפט אחר ששיתף, "ילדים לא צריכים לגדול לעולם. אפשר בבקשה שהם יישארו ילדים לנצח?".
בתמונת הפרופיל בחשבון הפייסבוק של יעקב מוצג ראש עטוף בתחבושות. בתמונה אחרת ששיתף, ושצולמה במקור כדי לעטר את אחד מהסינגלים שלו, הוא יושב אזוק בחגורות לכיסא עינויים וסכין מכוון לראשו. באחרת הוא מצמיד אקדח לראשו ומחייך. לצד אלו שיתף יעקב בשנים האחרונות עשרות תמונות של דמויות מרוטות עור, קשורות, או כאלו שנראות קבורות מתחת לאדמה. לרובן הצמיד ביטויים שמתארים התעללות, סבל ומוות. כמו המשפט הסתום על סבלו של האחר, גם ההתעסקות הקבועה הזו בדימויים מורבידיים נראית אחרת עכשיו, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום שגורם משפטי הגדיר השבוע כ"משהו שמעולם לא נתקלנו בו".
יעקב בן ה-35 מואשם בביצוע עבירות מין בילדים ובפעוטות, בין השאר בעת מילוי תפקידו כסניטר במרכז הרפואי שיבא תל השומר. חלק מהקורבנות היו מורדמים לפני ניתוחים בעת מעשה; אחת מהן הייתה ילדה כבת 3 שלפי האישומים יעקב צילם את איבר מינה כשהייתה מורדמת, ושיתף את התמונה עם חבר. הסעיפים האחרים חמורים אף יותר: יעקב נאשם בביצוע מעשה מגונה בילד בן 8, בצילום קטינים במקלחות ובשירותים ציבוריים ובהחזקת עשרות אלפי תמונות וסרטונים של קטינים בעירום מלא או חלקי, לרבות באקטים מיניים עם בגירים, קטינים ובעלי חיים. סעיף האישום החמור ביותר מייחס לו מעשה מגונה בתינוקת בת פחות משנה.
ענת (שם בדוי): "דניל היה נועל את עצמו בחדר שעות ומצייר, יוצא משם רק כשהוא היה ממש מוכרח. אף אחד לא הצליח לנהל איתו שיחה אמיתית חוץ מאמא שלו"
מתי התפתחה אצל דניל יעקב משיכה לקטינים ולפעוטות? מתי הפכה הסקרנות המורבידית לפגיעה לכאורה בחסרי ישע? בשבועיים האחרונים שוחחנו עם מכריו, קרוביו וחבריו לעבודה. כאלה שהכירו אותו כילד מתבודד מבית הספר ברמת גן, וכאלה ששמעו ממנו בשנים האחרונות על דחפים אלימים. חלק מהמרואיינים לא הופתעו מכתב האישום, גם אם הזדעזעו מהמתואר בו. אחרים בטוחים שמדובר בטעות בזיהוי. "הוא אדם אובדני שמתעסק כבר שנים באופן אובססיבי בדם, בסכינים ובמוות, אבל ילדים אף פעם לא עניינו אותו", אומרת אורית (שם בדוי), קרובת משפחה של יעקב. "זה לא נשמע לי הגיוני, אני לא חושבת שהוא באמת עשה את זה".
הוא לא מסוגל לבצע את המעשים המיוחסים לו?
"בואי נגיד שלא הייתי מופתעת אם הוא היה רוצח כמה אנשים. אם היית אומרת לי את זה, הייתי מאמינה לך. אבל מה לו ולפדופיליה?".
מי חוץ מאמא שלו הכיר אותו באמת
הוא נולד למשפחה מסורתית מרמת גן. מסורתית ונורמטיבית: אמא, אבא ושלושה ילדים. "הוא היה ילד מקסים ומוכשר מאוד, צייר מחונן", מספרת אורית. "הוא היה גם שקט ומאוד, ילד כזה שבאירועים משפחתיים מעדיף לשבת בצד ולא לשחק עם הילדים האחרים. הוא היה ילד טוב, אבל חריג".
איך היו היחסים שלו עם ההורים?
"היה לו קשר מאוד מיוחד עם אמא שלו. היא מאוד אהבה אותו והוא היה הולך אחריה לכל מקום. הם היו צמודים, לדעתי הוא סיפר לה הכל".
מה לגבי שאר המשפחה?
"אבא שלו אדם קשה. הוא לא מראה חום ואהבה, ובתור אבא צעיר קרה שהוא הרים יד. אני לא חושבת שיותר מאבות אחרים, זה סוג של שיטת חינוך, אבל הוא ודניל אף פעם לא הסתדרו".
ענת (שם בדוי), שהכירה את יעקב מצעירותו, מספרת על נער מתבודד שהעדיף לצייר לבד בחדר מאשר להיות בחברה. "אני מאמינה שהוא ידע כבר מגיל צעיר שהוא נמשך לגברים, אבל ניסה להתכחש לזה כי הוא פחד מהמשפחה שלו. הוא היה אומר שאם אבא שלו יידע שהוא הומו, הוא יעיף אותו מהבית. הוא העדיף לשקוע באומנות שלו ולא להתמודד עם יציאה מהארון מול המשפחה".
מה זה אומר, לשקוע באומנות?
"אני זוכרת שהוא היה נועל את עצמו בחדר שעות ומצייר, יוצא משם רק כשהוא היה ממש מוכרח".
ניסית לדבר איתו פעם לעומק?
"אף אחד לא הצליח לנהל איתו שיחה אמיתית חוץ מאמא שלו. אני לא יודעת מי עוד הכיר אותו באמת".
אורן חננייב הוא אח שהועסק בבית החולים רמב"ם. לפי כתב האישום הוא קיבל מיעקב תמונות וסרטונים שבהם תיעד קטינים, ושלח לו בעצמו תמונה שצילם – ילד בן 6 במערומיו
בגיל 20, כשנטייתו המינית עדיין נשמרת בסוד מול בני המשפחה, החל יעקב לעבוד כברמן במועדון תל-אביבי של הקהילה הלהט"בית. "די מהר התחברתי אליו", מספר פז (שם בדוי), שעבד איתו שם. "הוא היה שקט ומתוק, כולם אהבו אותו. נראה שהוא מרגיש מאוד בנוח עם המיניות שלו והוא היה נהנה במועדון עד השעות הקטנות. הוא סיפר לי שהוא רוצה להיות זמר מפורסם, בכל משמרת הוא דיבר עם די-ג'יים ומפיקים כדי שיעזרו לו להצליח בתחום".
כשהיה בן 24 חבר יעקב למוזיקאי אניו. השניים הקימו את ההרכב ENNio ft. Danil, שעדיין ניתן למצוא שירים שלו ברחבי הרשת. בשלב הזה, תחילת העשור שעבר, יעקב נפרד משחר ואימץ את השם דניל; בתעשיית המוזיקה הכירו אותו פשוט כך, בלי שם משפחה. "הוא שינה את זה כי אמרו לו ששחר זה לא שם של כוכב", מספר פז, "וכשהוא שינה את השם גם הדמות שלו השתנתה".
מאיזו בחינה?
"זה כאילו דניל הוא מין אלטר אגו של שחר. הוא נהיה דמות אפלה ומסתורית, מאוד 'דארק' אבל גם מאוד צעקני, לא היה אפשר להתעלם ממנו, והוא אהב את זה. כולם בקהילה הגאה בתל אביב הכירו אותו, והוא מצדו רצה להיראות כמה שיותר מוזר ומפחיד".
ההרכב של אניו ויעקב תפס תאוצה. השניים כתבו וביצעו שירים שהפכו ללהיטי מועדונים והושמעו בין השאר ברדיו אמצע הדרך, ברדיו ירושלים וברדיו צפון ללא הפסקה. "דניל הרגיש באותה תקופה כמו כוכב רוק", מספר פז. "הוא היה מצטלם בצורה מפחידה, עם רשתות, חבלים, סכינים ומבט קריפי. הייתה לי הרגשה שלא מעט גברים מהקהילה העריצו אותו בגלל המסתורין שלו. הוא היה מין דמות שאף אחד לא הצליח לפענח".
הוא היה מכריח אותי לראות דם
ברדיו השמיעו את דניל, אבל יעקב המשיך לגור בבית הוריו, עבד בחברת ביטוח ובהמשך כפקיד בבית חולים. "בתוך הבית הוא עדיין היה שחר", מספרת אורית, "והוא עדיין היה מתבודד ונועל את עצמו בחדר. רק מחוץ לבית הוא הפך לדניל, כאילו שמדובר בשני אנשים שונים".
פז (שם בדוי): "אמרו לו ששחר יעקב זה לא שם של כוכב, וכשהוא שינה את השם, גם הדמות שלו השתנתה. זה כאילו דניל הוא מין אלטר אגו של שחר"
באותה תקופה יצר יעקב קשרי חברות עם הומואים. לראשונה בחייו פיתח גם זוגיות עם גבר, ששמר על הקשר ביניהם בדיסקרטיות לבקשתו של יעקב. בועז (שם בדוי), שהיה אחד מחבריו הטובים באותה תקופה: "כמעט שנתיים הסתובבתי עם דניל, ואני חייב להגיד לך שהאיש הזה מלא הפתעות. אי אפשר לדעת למה לצפות ממנו. מצד אחד הוא היה עדין ונחמד, הרגשתי שאפשר לדבר איתו על הכל, ומצד שני אף פעם לא הרגשתי שהוא באמת איתי. הוא היה מאוד מרוכז בעצמו ובסטיות המוזרות שלו".
מה למשל?
"בעיקר דם, אלימות וגופות. הוא היה מכור ל-Happy Tree Friends (סדרת אנימציה למבוגרים על חיות צבעוניות וחמודות שנקלעות תמיד לסיטואציות אלימות קיצוניות מאוד – ל"ש). הוא היה מצייר גופות, ברקע של הטלפון שלו הייתה תמונה של גופה מרוטשת, וכל הגלריה שלו בטלפון הייתה מלאה בתמונות של בובות דקורות ודם. הוא מאוד אהב דם, הוא גם היה חותך את עצמו ומראה לי בהתלהבות את הדם שיצא ממנו. הוא ממש היה מכריח אותי לראות את הדברים האלה. פעם הוא הראה לי תמונה של עובר מת בתוך שליה, כמעט הקאתי. ביקשתי ממנו להפסיק להכריח אותי לצפות בדברים האלה, ובשלב הזה הוא די ניתק איתי את הקשר. מבחינתו לא היה לנו על מה לדבר".
>> יש לכם סיפור חשוב ואין מי שיספר אותו? לחצו כאן כדי לפנות ישירות לליאור שלו <<
מספר חודשים לאחר הנתק, יעקב התקשר לבועז וסיפר שהתחיל לעבוד כשוטף גופות. "הוא נשמע מאושר, כאילו הגשים את החלום הכי גדול שלו", מספר בועז. "אני לא ידעתי איך להגיב". מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר נמסר שיעקב מעולם לא עבד במקום, אבל לא מן הנמנע שהיו לו מחשבות או פנטזיות כאלו – וייתכן שכך הגיע אל מערכת הבריאות.
"אנשים בעלי סטיות מיניות, או פראפיליות, יודעים להתאים את העבודה שלהם לסטייה שלהם", אומרת ד"ר יהודית אבולעפיה, קרימינולוגית קלינית מהמכללה האקדמית אשקלון. "למשל, ייתכן שנקרופיל ילך לעבוד בשטיפת גופות, פטישיסט של לבני נשים יעבוד במכבסה, ופדופיל יעבוד במקום עם ילדים. זה לא נכון תמיד, וכמובן לא כל מי שעובד עם ילדים למשל הוא פראפיל. חשוב לזכור שעברייני מין וגם פראפילים מתגוררים בכל מקום, כך שלפעמים הוא יכול להיות השכן ממול".
בואי נתעכב על ההגדרה. האם משיכה לפעוטות מוגדרת בכלל כפדופיליה? האם היא דומה למשיכה לילדים?
"ראשית, כדי להגדיר מישהו כפדופיל צריך שהמעשים או המחשבות והפנטזיות יימשכו יותר לפחות משישה חודשים, שהדחפים המיניים שלו יגרמו לו למצוקה וקושי לתפקד בחברה, והוא חייב להיות מעל גיל 16 ובפער של יותר מחמש שנים מהקורבן. לשאלתך, לפי ה-DSM, פדופיל הוא מי שנמשך לילדים מגיל 0 ועד 13. במחקרים קיימת חלוקה אחרת על פי גיל: מי שנמשך מינית לתינוקות ולפעוטות עד גיל 5 מוגדר אינפנטופיל, מ-5 ועד 13 – פדופיל, ומי שנמשך מינית לנערים ונערות בתחילת הבשלות המינית הוא הבפיל".
האם סטייה מינית יכולה להתחיל מצפייה בתמונות ולהסלים עד לתקיפה, או להתחיל ממשיכה לדבר אחד ולהתפתח למשיכה לדבר אחר?
"סטייה יכולה להתפתח במסלול שונה אצל כל פראפיל. יש מחקרים שמדווחים על תחילת ההפרעה בגיל ההתבגרות, אבל לעיתים אנשים מאובחנים בגיל מאוחר יותר. לאחר שאדם מאובחן ניתן לפעמים לראות התנהגויות עבר שלו שיכלו להעיד על קיומה של סטייה מינית, למשל שהוא תקף קטינים, אבל יכול להיות גם שלא. לא ניתן להכליל בנוגע לסוטי מין, בין השאר כי יש ביניהם כאלה שעד גיל מאוחר לא יודעים בכלל שהם סוטים".
הוא האדם הכי אפל שאני מכיר
בשנת 2014 נפטרה אמו של יעקב. מקורביו מספרים שמותה טלטל אותו, וייתכן שהביא אותו לכדי מחשבות אובדניות. "הוא נכנס לדיכאון מאוד קשה, יום-יום הוא היה נוסע לבית הקברות ונשכב על הקבר שלה עד הלילה", מספרת אורית. "אני אגיד לך בכנות, הופתעתי שהוא לא התאבד אחרי שהיא נפטרה".
ילד בן 8 למד מיעקב "משחק" שבמהלכו מישש את האיבר של בן ה-35. לפי הסעיף החמור ביותר בכתב האישום, באותה תקופה ביצע יעקב מעשה מגונה בתינוקת בת 9 חודשים
את מחשבותיו על מות אמו שיתף יעקב בפייסבוק והוא זכה לתגובות אוהדות ומחזקות. באותה תקופה החליט לצאת מהארון, תהליך שאורית זוכרת כמלווה לא בהקלה אלא בכעס: "הוא החליט להודיע שהוא הומו ולהתרחק מכל המשפחה. פעם הוא היה אחלה גבר, ופתאום הוא שנא את כולם".
איך המשפחה קיבלה את היציאה שלו מהארון?
"אבא שלו מאוד כעס עליו. הוא שנא את זה ולא היה מוכן לקבל אותו, אבל בגלל שלא היה לשחר מספיק כסף, הוא נשאר בבית. הוא ואבא שלו היו רבים בלי הפסקה".
בשנת 2015 החל יעקב לעבוד בתפקיד משרדי בבית החולים בילינסון. "הוא היה מגיע בבוקר למשרד ובכל הזדמנות מנסה לצאת לאגפים שיש בהם מטופלים", מספרת קולגה שלו מאותה תקופה. "זה היה מוזר, צחקתי איתו על זה שהוא שרוט. באותה תקופה לא חשבתי שזה רציני, אבל היום נופלים לי האסימונים".
יעקב עזב את בילינסון לאחר כמעט שנה בתפקיד, וכעבור זמן קצר החל לעבוד כסניטר בבית החולים אסותא. אולגה (שם בדוי), שעבדה מולו באותה תקופה: "הוא נחשב לאחד הסניטרים הבולטים ביותר בבית החולים. מאוד נחמד, מאוד חרוץ, מאוד מוערך. הוא היה מקדים לכל משמרת כדי להכין את החומרים לקראת הניתוחים של אותו יום, אהב ניקיון וסטריליות בקטע פרפקציוניסטי. היה תענוג לעבוד איתו".
הופתעת כשראית באילו עבירות הוא מואשם?
"בטח. הוא אדם כל כך טוב ועדין, קשה לי להאמין שהוא עשה את הדברים האלה".
יואב (שם בדוי), מכר של יעקב, מחזק את הדברים: "ידעתי שהוא שומר סרטונים סוטים בנייד שלו, בעיקר סרטונים אלימים וכאלה שרואים בהם התעללות בגופות, אבל מעולם לא חשבתי שהוא יפגע פיזית בילדים. הוא האדם הכי אפל שאני מכיר, אבל הוא איש מאוד מופנם ושקט. לא חשבתי שהוא מסוגל בעצמו לפגוע במישהו, רק לראות פגיעות מהצד".
עומר (שם בדוי): "אורן שיתף פעולה עם ההודעות של דניל כדי להתחבב עליו, הוא אדם חלש ונגרר. הוא קיבל מדניל סרטונים, אבל לא צילם סרטונים בעצמו"
במרץ 2021 החל יעקב לעבוד כסניטר חדר ניתוח בשיבא. כחודש לאחר מכן, כשהגיע לעוד משמרת שגרתית, נכנס על פי כתב האישום לחדר הניתוח כשבת 3 שכבה מורדמת על השולחן, וצילם תמונות אינטימיות שלה.
בשנה האחרונה, כך לפי האישומים נגדו, ביצע יעקב מעשים מגונים חמורים בשני קטינים במספר הזדמנויות, ותיעד את הכל. את דני (שם בדוי), בנה בן ה-8 של מכרה שלו, לימד יעקב "משחקים". באחד מהם כיסה את עיניו של דני, ביקש ממנו לזהות חפצים על ידי חוש המישוש ובשלב מסוים גרם לו למשש את איבר מינו. ב"משחק" אחר הצמיד את איבר מינו לגבו החשוף של דני. באותה תקופה הייתה ליעקב גישה לאביגיל (שם בדוי), בת 9 חודשים; הוא הושיב אותה על ברכיו וביצע בה מעשה מגונה. כתב האישום מתאר בפירוט את האקט המיני שבוצע בתינוקת.
תוכן פדופילי, אינפנטופילי וזואופילי
בשנתיים האחרונות היה יעקב פעיל מאוד בקבוצות שונות באפליקציית טלגרם, שם תקשר עם משתמשים אחרים ששיתפו איתו סרטונים ותמונות של קטינים. בנובמבר 2021 הכיר דרך האפליקציה את אורן חננייב, כיום בן 28, אח מוסמך שמועסק בבית החולים רמב"ם. לפי כתבי האישום נגד השניים, חננייב קיבל מיעקב תמונות וסרטונים שבהם תיעד קטינים, ושלח לו בעצמו תמונה שצילם – ילד בן 6 במערומיו.
חננייב, שמוכר גם בשם אורן חן, הוא יליד קריית ים שלמד תואר ראשון במכללת עמק יזרעאל ותואר שני בסיעוד באוניברסיטת תל אביב. "הוא בא ממשפחה קווקזית מסורתית", מספר עומר (שם בדוי), אדם שמכיר אותו היטב. "אורן פחד כל החיים שאם ההורים שלו יגלו שהוא הומו, הם ינדו אותו מהמשפחה. הוא היה הגאווה שלהם, הגבר שיצא ממנו משהו ושמחזיק את כבוד המשפחה. אז הוא היה תקוע עמוק בארון, אבל אחרי ששמו פורסם הוא סיפר להורים שהוא נמשך לגברים".
יש לו נטיות פדופיליות?
"יש לו כנראה נטייה לילדים ומחשבות פדופיליות. במחשב שלו נמצאו חומרים מיניים שמוצגים בהם קטינים, אבל חשוב להבהיר שהוא לא יצר קשר עם שום קטין למטרת מין, לא תקשר עם ילדים ולא ניסה לפגוע באף אחד".
ההתעסקות הקבועה של דניל יעקב בדימויים מורבידיים נראית אחרת עכשיו. בוודאי לאחר שהוגש נגדו כתב אישום שגורם משפטי הגדיר השבוע כ"משהו שמעולם לא נתקלנו בו"
את הפעילות של חננייב ושל יעקב חשפה חקירה של מחלק המוסר בימ"ר מחוז תל אביב. לחננייב הגיעו החוקרים לאחר שמצאו בטלפון של יעקב תיעוד לשיחות הטלגרם ביניהם; מהשיחות עולה כי השניים נפגשו לא יותר מפעם אחת, אבל נוצר ביניהם קשר חברי. "אורן שיתף פעולה עם ההודעות וירד לשפה של דניל כדי להתחבב עליו, הוא אדם חלש ונגרר", אומר עומר. "הוא קיבל מדניל את הסרטונים, אבל לא צילם סרטונים כאלה בעצמו".
בדיון על הארכת מעצרם של יעקב וחננייב עלה כי האחרון המליץ ליעקב על תרופות מטשטשות שבהן יוכל להשתמש כדי לצמצם התנגדות מצד הילדים בעת התקיפה מינית; ואכן, בחודש שעבר הגיעו בלשי הימ"ר לביתו של יעקב ברמת גן, עצרו אותו, ערכו חיפוש במקום ומצאו תרופות מטשטשות. השוטרים החרימו את המחשבים והמכשירים הסלולריים שהיו ברשותו של יעקב והגיעו גם לשיבא, שם ערכו חיפוש בארונית האישית שלו ותפסו מכשיר סלולרי נוסף וספר בתחום רפואת הילדים.
בחקירה עלה כי יעקב ערך התכתבות ענפה עם פדופילים מוצהרים, וכי אסף עשרות אלפי סרטים ותמונות בעלי תוכן פדופילי, אינפנטופילי וזואופילי. את החומרים שאסף החזיק בעשרות תיקיות במחשבו האישי, ואת התיקיות כינה בשמות תמימים כמו "בישול", "חחח" ו"תיקייה חדשה".
כתב האישום מייחס ליעקב מעשה מגונה בקטינה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה, ריבוי עבירות של מעשים מגונים בקטינים, שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, והחזקה וצריכה של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין. כתב האישום שהוגש נגד חננייב מייחס לו עבירות של מעשה מגונה באישה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה – זאת לאחר שצילם לכאורה איבר מין של אישה בגירה לפני ניתוח – וכן שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, והחזקה וצריכה של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין. השניים עצורים עד תום ההליכים נגדם.
תגובות: "דניל מתמודד עם חיים קשים ומורכבות נפשית"
עו"ד אבישג כהן, שמייצגת את דניל יעקב, מסרה לתקשורת עם מעצרו בחודש דצמבר: "מדובר בבחור צעיר שמתמודד עם חיים קשים ומורכבות נפשית. לאחר שיוגש כתב האישום נלמד את חומרי החקירה ונציג את עמדתנו בבית המשפט. אך כבר בשלב ראשוני זה עולה כי היקף האירועים שהציגה המשטרה במהלך החקירה אינו כפי שהוצגו היום עם סיום החקירה".
עו"ד רייפר, המייצג את אורן חננייב, מסר לתקשורת עם הגשת כתב האישום נגד מרשו בדצמבר: "כתב האישום אנמי יחסית לחשדות. כפי שאמרנו לפני הגשתו, האישום שמייחסים לו יהיה הרבה פחות חמור. הוא מואשם בעיקר בהחזקת חומרים אסורים בעלי גוון פדופילי. הוא נתן הסבר לכל דבר. שני אירועים יוחסו לו – הוא צילם כשהיה סטודנט איבר של מטופלת. הוא נתן לכך הסבר, ואני בטוח שההסבר ישכנע בסופו של יום גם את בית המשפט. הוא לא עשה בתמונה כל שימוש, זה היה חד-פעמי והוא לטענתו עשה בזה שימוש אך ורק לצורך לימודיו כסטודנט. לא מדובר בהתנהלות שיטתית. כל מה שמיוחס לו בכתב האישום למעט אותה תמונה מתייחס לדברים שעשה במסגרת פרטית ביתו, במכשיריו ולא משהו שקשור לעבדותו. ככל שהמשפט יתקדם אנחנו נצליח ללמד את בית המשפט על גרסתו".
המרכז הרפואי שיבא מסר לתקשורת בעניינו של יעקב: "עם מעצרו של העובד והבאת החשדות כנגדו לידינו, הוא פוטר באופן מיידי. עקב חומרת המעשים הוגשה תלונה במשטרה גם מטעם המרכז הרפואי שיבא בגין העבירות המיוחסות לו".
מרמב"ם נמסר עם הגשת כתב האישום נגד חננייב כי בית החולים פנה לאגף המשמעת של נציבות המדינה וביקש להתחיל בתהליך סיום עבודתו. לתקשורת נמסר אז מרמב"ם: "יש להדגיש כי החשוד הציג בקבלתו לעבודה בשנת 2020 מסמך משטרתי המעיד על היעדר עבר של עבירות מין והיעדר רישום פלילי, כמו כל אדם שמבקש להתקבל לעבודה בבית חולים בישראל. לרמב"ם לא היה כל מידע או חשד לקיום או ביצוע של עבירה כלשהי טרם מעצרו. אנו שמים בראש סדר העדיפויות שלנו את הבטיחות והפרטיות של מטופלינו, ונגלה אפס סובלנות לפגיעה באמון המטופלים".