לפני חצי שנה קיבל תת-ניצב נתן בוזנה שיחת טלפון מהמטה הארצי. בצידו השני של הקו היה זה המפכ"ל קובי שבתאי שהציע לבוזנה לעלות לדרגת ניצב ולהתמנות לראש אגף סיכול פשיעה בחברה הערבית (סי"ף) החדש במקומו של ניצב ג'אמל חכרוש.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
חכרוש נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שנחשף ב"הארץ" תיעוד שלו, שבו הוא נראה מדלג מעל גופה בזירת רצח בכפר-כנא, "המפכ"ל הודיע לי שאני מקבל את התפקיד ואני מיד מבין שאני מגיע לתוך אירוע משברי, האגף תחת עליהום. ביום בהיר אחד נעלם המפקד - והדבר הראשון שצריך לעשות זה לחזק האמון בתוך הבית וכלפי חוץ".
מאז שנכנס ללשכת מפקד האגף, לפני חמישה חודשים, בוזנה לא התראיין, שמר על שקט תעשייתי, הדף את הביקורת והשקיע את כל כולו בלמידה, הכרה וחיזוק האגף. "ישבתי פה עם האנשים במטרה לחבר מחדש את צוות האגף, פגשתי את מפקדי התחנות בערים הערביות וקידמנו את תוכניות העבודה השנתיות", הוא אומר בריאיון בלעדי למגזין N12 ומדגיש שמאז אותה שיחה עם המפכ"ל הוא ואנשיו עסוקים בעשייה. "במעלה הדרך כשאתה מנווט אתה גם טועה, אבל אתה גם עושה דברים טובים. נכון שעברה שנה מאז ההקמה של האגף, אבל מדובר פה במשהו חדש".
סיקור הפשיעה במגזר הערבי ב-N12:
- רה"מ בנט והמפכ"ל שבתאי הכריזו על אגף סי"ף
- אבסורד האלימות בחברה הערבית
- האלימות נמשכת: 6 אירועי ירי בתוך שעות
- ב-2022 נרשמה עלייה במספר כתבי האישום במגזר הערבי
- 9 מקרי רצח פוענחו, 140 כתבי אישום הוגשו
- האלימות בחברה הערבית: על השב"כ להיכנס לתמונה
"אירוע משברי"
ניצב בוזנה נכנס לתפקידו כראש האגף לסיכול פשיעה בחברה הערבית ברגע קשה. "הבנתי שמדובר פה באירוע משברי, שנעלם ביום בהיר המנהיג והמפקד והיה פה עליהום על האגף בצורה משמעותית, והיה צריך לחזק את האמון, גם אצל האנשים פה", הוא אומר.
מה חשבת על הסרטון שבו נראה ניצב חכרוש מדלג מעל גופה?
"אני לא מכיר את האירוע ונסיבותיו, שוחחתי עם ג'אמל עוד לפני, כחבר כעמית. ג'אמל מנהיג, גם בחברה הערבית וגם בארגון הוא נתפס כאוטוריטה ואי אפשר לקחת את מה שעשה ב-40 שנה האחרונות, אבל הופתעתי כמו כל הקצונה הבכירה. אתה רואה את התמונות ואתה לא מבין מה זה".
אתה לא ערבי ולא דובר ערבית, איך אתה רואה את עצמך בתפקיד כזה, שמטרתו לסכל סכסוכים בחברה הזו?
"עם הכניסה לתפקיד העסיקה אותי השאלה איך אני כיהודי נכנס לכובע כזה, כי אני גם לא דובר השפה, ופה ישבתי עם עצמי לחבר את הצוות, לחזק את האמון. אתה צריך להבין מדובר פה במשהו חדש, אתה המנווט. עשינו סדנאות אסטרטגיות עם כל הנגדים ועם כל הקצינים כדי להגדיר את כיווני העבודה והפעולה לשנים 2022 ו-2023 ואחר כך עשיתי פורום עם כל מפקדי התחנות כדי להבין איך הם תופסים את האירוע הזה".
פער בין הנתונים
יותר משנה לאחר שהוקם האגף, באוגוסט 2021, מנתונים שמציגה עמותת יוזמות אברהם נראה שאין שינוי דרמטי במספר הנרצחים כתוצאה מאירועי אלימות ופשיעה בחברה הערבית.
לפי נתונים שאספה העמותה בשנת 2022 קיפחו את חייהם 85 ערבים אזרחי ישראל בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה ואילו בשנת 2021 נרצחו 107 ערבים ישראלים. מספר הנרצחים הממוצע בחודש כמעט לא השתנה: בשנת 2021 נרצחו כ-8.9 ערבים בממוצע ובשנת 2022 כ-8.5.
הנתונים שמציג אגף סי"ף במשטרה מעט שונים: בשנת 2021 היו 87 אירועים עם 98 קורבנות עד אוקטובר. בשנת 2022, נכון להיום, היו 81 אירועים עם 83 קורבנות. ירידה של כ-15% מ-9.8 נרצחים בממוצע בעשרת החודשים הראשונים של 2021 ל-8.3 נרצחים ב-2022.
הפער בין הנתונים עשוי לנבוע מכך שביוזמות אברהם סופרים גם קורבנות מפעילות משטרתית, ו"תאונות עבודה" של העבריינים.
"מלבד הירידה של כ-15% במספר הנרצחים היו לאחרונה 60 סיכולים פליליים, כל זאת לצד עלייה בשבועות האחרונים של פיענוח תיקי רצח", אומר ניצב בוזנה ומצביע על כך שבמהלך מבצע אכיפה "מסלול בטוח" שמוביל מפכ"ל המשטרה נתפסו עד כה מאות אמצעי לחימה. "תפיסות נשק מונעות מקרי רצח", הוא מדגיש.
"תפקידו של האגף לראות מלמעלה"
ניצב בוזנה מדגיש שמבחינתו לאגף שהוא עומד בראשו יש תפקיד מרכזי והוא סיכול סכסוכים רגע לפני שהוא גולשים במדרון החלקלק אל עולמות האלימות והפשיעה. "מעל 70 אחוז מהקורבנות בחברה הערבית הם חלק מסכסוך. והחזון שלי הוא להיות הגורם הראשוני שמגיע לכל סכסוך ולהיות זה שמגשר בתוכו רגע לפני שהוא הופך לפלילי", הוא מצהיר.
טוענים נגד האגף שהוא מיותר, שמי שאמור לטפל בפשיעה במגזר הערבי הם המחוזות בשטח.
"האגף הזה הוא כמו אגפים אחרים במשטרת ישראל - גוף בונה כוח. כשאתה מדבר על גוף בונה, המשימה שלו היא לא להוציא צווי חיפוש ולהיכנס לבצע את החיפוש - את זה עושים המחוזות, המרחבים והתחנות. המטרה שלנו להיות שם רגע לפני שהסכסוך מידרדר והופך לאירוע פלילי. כשניסינו להבין איפה היתרון היחסי שלנו ובדקנו את הנתונים, המנדט שקיבלנו מהמפכ"ל היה לעקוב מקרוב אחר סכסוכים במגזר הערבי".
"תפקידו המרכזי של האגף הוא לראות מלמעלה אם יש סכסוך חוצה מחוזות", הוא מסביר. "אני אמור לנתח ולקבל תמונת מצב של סכסוכים ולתת תמונת מצב למפכ"ל - אני יועץ המפכ"ל לענייני ערבים".
"כדי לאתר סכסוכים מסוג זה", הוא ממשיך, "אנו מקימים דסק טכנולוגי בלב האגף, מעין מערכת בינה מלאכותית שתפנה את תשומת הלב של המשטרה לסכסוכים המדממים רגע לפני שהם מסלימים. בדיוק כמו שחטיבת המודיעין מייצרת תמונת מצב מודיעינית, אני אייצר תמונת מצב סכסוכים".
במקביל מפתחים באגף מודלים קהילתיים מול הרשויות הערביות (בתחום הנוער, האלימות נגד נשים, ועוד) במקביל החלה עבודת מטה להפיכתה של אום אל-פאחם ל-Safe City. "המטרה היא לרשת את כל העיר בסנסורים ומצלמות, ולהקים חפ"ק משטרתי שמשלב את עירייה וגורמים אזרחיים. החפ"ק הזה ייתן תמונת מצב - ממש כמו בראשון לציון".
"מצלמת אבטחה מרתיעה פושע - רגע לפני מעשה", הוא אומר. "בנוסף אתה צריך את זה לעולם התוכן הראייתי. זה לא מספיק שאתה יודע מי התוקף או מי היורה, אתה צריך להביא לבית המשפט ראיות פורנזיות. דין אום אל-פחם - כדין ראשון לציון".
"בדיוק כמו שחטיבת המודיעין מייצרת תמונת מצב מודיעינית, אני אייצר תמונת מצב סכסוכים. החזון שלי הוא להיות הגורם הראשוני שמגיע לכל סכסוך ולהיות זה מגשר בתוכו רגע לפני שהוא הופך לפלילי"
מה לדעתך הגורמים לנתונים הקשים של הפשיעה בחברה הערבית?
"ישנם פערים של כמה עשורים בין בין ערי ישראל לערי המגזר. פערים ברווחה, בחינוך אפילו ברמת גני השעשועים שבהם אמורים לבלות אחר הצהריים ילדים. אתה רואה כאלה פערים ואתה שואל עצמך לאן הם הולכים? ברגע שמשרדי הממשלה יסייעו לתושבים, הם לא ילכו לארגוני פשיעה ולשוק האפור".
לצד הביקורת הקשה מזהה בוזנה ניצנים של שינוי ביחס המקומי למשטרה, "החברה הערבית עוברת הרבה תהליכים וישנו עדיין חשש של מה יקרה לי אם אני אדווח למשטרה. עדיין יש את הפחד בקרב תושבים בחברה הערבית, אבל אני מרגיש שיש שינוי. ככל שהם מרגישים שנוגעים ומטפלים בבעיות שלהם הם מדווחים ומדברים יותר עם המשטרה".
"כשאתה בודק את קריאות ה-100 למוקד המשטרתי מהמגזר הערבי אתה רואה התקדמות ועליית מדדים רב-שנתית", הוא אומר ומוסיף שהפתרון להמשך המגמה החיובית היא תוספת משאבים וכוח אדם לכוח האדם הקיים היום במשטרה. "התחנות שלנו רזות, צריכים להיות יותר שוטרים לאלף איש. תחנת משטרה בחברה הערבית שמוציאה 2-3 ניידות למשמרת, צריכה להוציא 6-7 ניידות".
"זאת משימה לאומית, ברגע שתהיה הבנה שביטחון הפנים של ישראל לא נופל בחשיבותו מביטחון החוץ של ישראל, תהיה התעצמות של המשטרה".
"ישנם פערים של כמה עשורים בין בין ערי ישראל לערי המגזר. פערים ברווחה, בחינוך אפילו ברמת גני השעשועים שבהם אמורים לבלות אחר הצהריים ילדים. ברגע שמשרדי הממשלה יסייעו לתושבים, הם לא ילכו לארגוני פשיעה ולשוק האפור"
"עשרות מטעני חבלה, עבודה מסביב לשעון"
נתן בוזנה בן 59, מתגורר עם רעייתו בראשון לציון. כשהוא נשאל כמה ילדים יש לו הוא אומר שיש לו שלושה בנים שממשיכים את דרכו במשטרה, אלא שאחד מבניו נפטר לפני שנה וחצי - בנו, אופק, שהיה כלבן במג"ב ירושלים הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן.
בוזנה התגייס למשטרה בשנת 1984, בין תפקידיו שימש בעבר כמפקד מרחב נגב, מפקד מרחב איילון וראש מחלקת חבלה במטה הארצי. "אם היית אומר לי לפני 34 שנים שאשב איתך פה ונדבר כשאני ראש אגף לסיכול פשיעה בחברה הערבית הייתי אומר לך שזה עולם תוכן שפחות מדבר אליי", הוא אומר. "אני בכלל התגייסתי כחבלן למשטרה, ושם נכנסתי למסע של למעלה מ-20 שנה בחבלה. יצאתי לקורס קצינים, הייתי סגן מפקד בבית הספר לחבלה".
מבית הספר לחבלה עבר בוזנה לשרת בגוש קטיף כקצין חבלה של מג"ב. הוא מספר שזאת הייתה "תקופה מאתגרת, עשרות מטעני חבלה, עבודה מסביב לשעון". אז גם הוענק לו "עיטור השירות", לאחר שנטרל חמש מכוניות תופת, "חלק מהמטענים הכבדים נטרלתי בידיים", הוא אומר, "מדובר בשורה של אירועים רגישים מאוד, ברמת סיכון מאוד גבוה, שסיכנו בעיקר את תושבי נצרים".
משם עבר בוזנה לשרת כחבלן בפיקוד המרכז. היו אלה ימי האינתיפאדה הראשונה וחבלני המשטרה ומג"ב התלוו לנגמשים והטנקים בפעילות השוטפת ביהודה ושומרון. מאוחר יותר הוא מונה לתפקיד קצין חבלה במחוז ירושלים. "נכנסתי לתפקיד בתקופה לא פשוטה כשמחבלים מתפוצצים בבתי קפה ואוטובוסים. מדובר במטענים כבדים מאוד 5-6 ק"ג חומר נפץ. מחזות קשים ביותר של עשרות קורבנות בתוך אוטובוסים ואתה מנטרל את הרגשות, עולה אל האוטובוס ומחפש שאין מטעני חבלה נוספים".
"כשסיימתי את הקדנציה קרא לי מפקד המחוז דאז אילן פרנקו שאמר לי 'מספיק לשחק עם רובוטים, בוא תהיה אצלי קצין מבצעים של מרחב מוריה'", הוא משחזר. בוזנה הקצין המורעל, שגדל בעולם החבלה, התלבט לפני קבלת התפקיד: "מאוד אהבתי את מה שעשיתי עד אז, עולם החבלה היה ממש חממה. מצד שני, ראיתי אופק בשירות המשטרתי והחלטתי ללכת על התפקיד".
"יש מהומת אלוהים - המחבל יורה על תלמידי הישיבה"
גם 14 שנים אחרי, ניצב בוזנה לא שוכח את ערב פורים של 2008. "אני ברכב מקבל טלפון בהול ממרכז השליטה המשטרתי - שיש קולות נפץ מאזור ישיבת מרכז הרב. לקחתי מיד אחד ממכשירי הקשר המשטרתיים כדי להאזין לגל המשטרתי של הכוחות שכבר הגיעו לישיבה. הייתה מהומת אלוהים, אני שומע את הירי בגל, ואחד השוטרים אומר יש מחבל בפנים - הוא יורה על תלמידי הישיבה, ואני אומר לו, 'כנס פנימה ותנסה לחתור איתו למגע, צריכים לעצור את מסע הירי'. אני כמובן עושה פרסה, מפעיל סירנה וישר טס לשם".
"כשאני מגיע לישיבה", הוא ממשיך, "אני מבין שהשוטר שעלה מולי בקשר נכנס להלם ולא הצליח להיכנס לישיבה ומי שלבסוף חיסל את המחבל היה קצין צה"ל, דוד שפירא שנכנס דרך החלון ונטרל את המחבל", שפירא הוא היום סגן מפקד אוגדת עזה.
"אני ישר מתחבר אל הכוח שבמקום ונכנס אל הישיבה, אנחנו מיד מזהים את המחבל כשחגורת נפץ עליו. אני זוכר שעלינו קומה קומה בישיבה וחילצנו אנשים שהסתתרו בתוך הארונות". בפיגוע נרצחו 8 תלמידי ישיבה, 9 נוספים נפצעו. המחבל עלא הישאם חוסיין אבו דהיים, תושב ג'בל מוכבר במזרח ירושלים, הכיר טוב מאוד את האזור, כי עבד כנהג הסעות במתחם הסמוך לישיבה שבה ביצע את הפיגוע.
"אני ישר מתחבר אל הכוח שבמקום ונכנס אל הישיבה, אנחנו מיד מזהים את המחבל כשחגורת נפץ עליו. אני זוכר שעלינו קומה קומה בישיבה וחילצנו אנשים שהסתתרו בתוך הארונות"
במהלך שירותו מתמנה בוזנה לאחר מכרז לראש מחלקת החבלה המשטרתית, "תקופה מאתגרת, אתה פועל ברמה הרוחבית של ביטחון מדינת ישראל, עובד ביחד עם צה"ל, שב"כ מוסד, גם בארץ וגם מחוץ לה. פיתחנו תורות לחימה, אמצעים, הכשרנו חבלנים, בין היתר אחרי הרבה קשיים, גייסתי את החבלנית הראשונה לשורות המשטרה, ענבל גאווי". מאז הצטרפו למשטרה עוד כמה חבלניות.
הימים הם ימי הפיגועים הפליליים עם אירועי מטעני חבלה שמגיעים לידיים פליליות: "אני זוכר שהיו פעמים שהופתענו מכמות חומר הנפץ שהיו מטמינים העבריינים במטעני החבלה - בתחילה אתה חושב שזה פח"ע, זה לא יכול להיות".
לדבריו של בוזנה הוא מזהה מגמה מדאיגה בשנים האחרונות בכל מה שקשור להנחת מטעני חבלה פליליים, "נחצו לא מעט קווים אדומים, אם זה בזירות, אם זה בפגיעה בקורבנות, אם זה בפגיעה בלתי מעורבים".
לאחר שסיים את לימודי התואר השני במדעי החברה וביטחון לאומי מונה בוזנה לתפקיד מפקד מרחב איילון ואחד הדברים הראשונים שעשה בתפקיד היה פיתוח הזירה הטכנולוגית. "התחלנו להתחקות אחר מצלמות אבטחה במרחב הציבורי כשהמטרה היא לראות איך הופכים את החומרים שמופקים מהמצלמות לראיות משפטיות",
בוזנה מספר שאחרי צווי המצלמות, הגיעו צווי המעקב הסלולאריים, "זה ממש היה האבטיפוס של זירה טכנולוגית בכל משטרת ישראל".
"נרצחה לעיני ילדיה"
ב-2016 מונה לתפקיד מפקד מרחב נגב. אחד מאירוע הקצה שהתרחשו בנגב באותם ימים התחרש חודשיים לפני שמונה למפקד המרחב - רצח דבורה הירש, גרושתו של עד המדינה טל קורקוס, "זה אירוע קשה מאוד, הירש נרצחה לעיניי ילדיה", חיסולה של הירש, שהיה מנוגד לכאורה ל"קוד" של העולם העברייני - הרעיד את העיר ואת המדינה כולה. כשנה לאחר מכן נרצח גם טל קורקוס, בן זוגה במשך שנים ואב ילדיה, וגם מי שהעז להעיד נגד יניב (ניבי) זגורי.
בפרשה שהייתה בטיפולה של ימ"ר נגב, גויסו מספר עדי מדינה. "שיאו של התהליך היה הסגרתו לישראל של ניבי זגורי עם שלושה כתבי אישום בגין רצח. גם העבריין מיכאל מור נופל ברשת ומוגש נגד כתב אישום בגין רצח".
אחר אירוע הסגרתו של זגורי לישראל מאסיה עקב בוזנה מקרוב, "אתה שולח צוות שלך בלי נשק, בלי כלום להביא עבריין בכיר מחו"ל, הוא היה בסין, ואתה בונה תחרישים ותגובות אם הוא משתולל במטוס, ומה יקרה, עד שהוא נוחת ואתה מחכה להם בארץ".
"אני מחכה לצוות בנתב"ג וכשאני רואה אותם הדופק שלי חוזר. ואז חוזרים לעבוד, אני מכנס שוב את הימ"ר ואומר להם, "יש לנו חשבון פתוח - צריכים לגלות מי הרוצח של דבורה הירש". אנחנו עוצרים לא מעט פעילויות ובסופו של תהליך אנחנו מצליחים לפענח את הרצח. רצח מזעזע, היא נרצחה מול הילדים שלה, חוסלה בירי".
"אתה שולח צוות שלך בלי נשק, בלי כלום להביא עבריין בכיר מחו"ל, הוא היה בסין, ואתה בונה תחרישים ותגובות אם הוא משתולל במטוס, ומה יקרה. אני מחכה לצוות בנתב"ג וכשאני רואה אותם הדופק שלי חוזר"
פרשת אום אל-חיראן
במהלך הקדנציה של בוזנה כמפקד מרחב נגב התרחשה פרשת אום אל-חיראן בנגב. במהלך פינויו של אום אל-חיראן, יישוב בדואי לא מוכר בנגב, בתחילת 2017, פתח כוח המשטרה באש לעבר רכב מקומי שגלש לעבר הכוח שפעל בתוואי השטח. בתקרית נהרג השוטר ארז לוי, שוטר נוסף נפצע באורח קל ונהג הרכב יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן נורה על ידי הכוח ומת מפצעיו.
לאחר האירוע הודיע מפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשיך שמדובר בפיגוע דריסה, אולם עדויות שהגיעו מן השטח טענו כי אבו אל-קיעאן איבד שליטה על רכבו שהידרדר באיטיות, ופגע בשוטרים בשגגה. האירוע נבדק במח"ש ופרקליט המדינה פסק שאין חשד לעבירה פלילית מצד השוטרים שהרגו את אל-קיעאן, אולם לא הכריע בשאלה האם היה מדובר בפיגוע.
מבחינתו של בוזנה הכוח פעל כמצופה ממנו, "כשמולך דוהר רכב, ולא משנה אם אתה מכנה את זה פיגוע. הוא הרג את ארז לוי ופצע שוטר נוסף. כשאתה פועל בשטח, בתנאים לא פשוטים ודוהר רכב לכיוונך, הכוח פעל כמצופה ממנו, במקרים אחרים היינו אוספים גופות. הייתה פה סכנה מיידית לשוטר, התגובה הייתה מקצועית כנגד מישהו שזוהה באותו רגע בתמונת המצב כמפגע שרוצה לפגוע בכוח".
"בהוויה הלאומית אי אפשר לנתק את האירוע באום אל-חיראן, מאירועי דריסה שכולנו מכירים. השוטרים פעלו כמצופה מהם. רכב שנוהג ומסכן את הכוח - אין שאלה פותחים באש".
"בהוויה הלאומית אי אפשר לנתק את האירוע באום אל-חיראן, מאירועי דריסה שכולנו מכירים. השוטרים פעלו כמצופה מהם. רכב שנוהג ומסכן את הכוח - אין שאלה פותחים באש"
"היו כמה רגעי שבירה - אחד מהם היה שאופק הפסיק לשמוע"
בזמן שכיהן כמפקד מחוז ש"י קיבל בוזנה טלפון שהוא לעולם לא יישכח. "זה היה 24.12.21, אני מקבל טלפון מאופק הבן שלי והוא אומר לי 'אבא אני לא מרגיש טוב'", בוזנה מכחכח בגרונו וברגע אחד הקול המחוספס והחזות הכריזמטית מתרככת, "יכול להיות שעכשיו יהיה לי טיפה יותר קשה ואולי נעשה הפסקה אחרי זה, אבל זה חלק ממני, מראש האגף", הוא אומר לי.
"אופק היה באותה שעה עם אשתו וחברים בנופש באילת, כמה ימים קודם לכן הוא התלונן על כאבי ראש, ואז התלונן שהוא לא רואה טוב. האב לא חשב פעמיים ומיד שלח את בנו לסדרת בדיקות מקיפה בבית החולים יוספטל באילת. "בתום בדיקת CT מגיע הטלפון מבית החולים ואתה לא מבין כהורה מאיפה זה נופל עליך", הוא משחזר, "מבשרים לנו שגילו לאופק גוש סרטני ליד גזע המוח".
במהלך אותו לילה אופק הועבר באופן בהול אל בית החולים הדסה עין כרם בירושלים. "אין יום ואין לילה, כולם בהיסטריה", הוא משחזר את האירוע הקשה, "ואז קוראים לנו לקבל את התשובות ואני רואה את המנתח, שמודיע לי שגילו גידול ממאיר שיושב לאופק על גזע המוח".
"הוא איבד את היכולת ללכת, איבד את היכולת לשמוע. בחודש וחצי האחרונים הייתי עובד 3 שעות, נוסע אליו, מבלה אצלו עד 11 וחצי בלילה, מרים אותו, שם אותו במיטה, נותן לו נשיקה במצח ונוסע לבית"
במהלך הטיפולים היה האב מעורב מאוד במצבו של בנו. "אני כל בוקר אוסף אותו מהבית והולכים להקרנה, מקרינים ואני מחזיר אותו הביתה, הולך לעבוד שעתיים-שלוש, חוזר אליו, סוגר את היום. אחרי 20 הקרנות הגידול נעלם, ואז עובר עוד חודש והייתה צמיחה של הגידול".
"היו לו בעיות מוטוריות", הוא משחזר בכאב. "הוא איבד את היכולת ללכת, איבד את היכולת לשמוע. בחודש וחצי האחרונים הייתי עובד 3 שעות, נוסע אליו, מבלה אצלו עד 11 וחצי בלילה, מרים אותו, שם אותו במיטה, נותן לו נשיקה במצח ונוסע לבית בראשון. באיזשהו שלב כבר אי אפשר היה לסעוד אותו בבית, לקחתי אותו לבית חולים. ושם הוא נכנס לתרדמת, ממנה הוא לא קם. זה אופק".
"היו כמה רגעי שבירה - אחד מהם היה שאופק הפסיק לשמוע", הוא משחזר בכאב, "ואצלי, הבנים שלי הם שותפים לקבלת ההחלטות גם בכל מה שקשור לקריירה. בחלקים שהוא לא שמע, היינו מתכתבים בלוח מחיק. הייתה אז התמודדות על דרגות ניצב, זה היה שלושה חודשים אחרי שקובי שבתאי נכנס לתפקיד, ואני כותב לאופק: 'אופק מה אתה אומר? אנחנו במצב מסובך. מה קורה אם מציעים לי דרגת ניצב, תפקיד מפקד מחוז, אני כנראה מסרב', ומה אופק כותב לי "תיזהר לסרב - אנחנו ננצח ביחד".
"8 חודשים מרגע שגילינו את הגידול ועד שאופק הלך", הוא אומר בצער. "אופק הותיר לנו נכדה ואישה גיבורה. לא פעם אני מוצא את עצמי מקבל שאלות מהבת של אופק, הנכדה שלי בת ה-3.5 על אבא שלה. אז אנחנו אומרים לה 'הוא שומר עליה מלמעלה'". ואז כשכאב עומד בעיניו הוא מסכם את השיחה שלנו: "בדרך כלל אתה לוקח מורשת של אבא. אני לקחתי את המורשת של הבן שלי. לאהוב את החיים, בלי לשון הרע, ואהבת לרעך כמוך".