כשוולדה פטרנקו התגייסה לצה"ל בגיל 18 ושובצה בשירות בתי הסוהר, באגפים של האסירים הביטחוניים היא ידעה שהיא צריכה להיזהר ממחבלים. היא לא ציפתה שהסכנה תגיע דווקא מהסוהרים, אלה שאמורים לשמור עליה. "אתה לא מצפה שסוהרי קבע שאיתך במשמרת", היא משתפת. "אתה לא מצפה שזה יבוא מהם כי אתה חושב שהם איתך. אם תהיה בצרה הוא יבוא ויעזור לך בצרה הזאת. הבנתי שזה לא ככה ושפשוט קיבלתי את הכאפה שלי. לא ציפיתי שזה יגיע למצבים כאלה".
בריאיון אמיץ בפנים גלויות היא שוברת את קשר השתיקה על מה שמתרחש בשב"ס כלפי חיילות סוהרות ומספרת על שתי הפגיעות המיניות שעברה על ידי סוהרים שמבוגרים ממנה ב-20 שנה. "רוב הגברים במשמרת היו מבוגרים ובהתחלה לא חשבתי שבאמת יכול לקרות משהו כי הם יכולים להיות ההורים שלי, ברמה כזאת שאני סמכתי עליהם בקטע של לדבר איתם".
המקרה הראשון התרחש לפני ארבעה חודשים, מחוץ לאגף הביטחוני בכלא קציעות. "לקראת 4 וחצי, 5 בבוקר, אותו אחד בא אליי לאגף, יושב איתי. הוא התחיל להגיד לי שהוא מרגיש אליי איזשהו רגש שהוא לא יודע להסביר לי אותו. הוא התחיל טיפה להיסחף ולגעת בי. שם קפאתי במקום ולא הצלחתי לזוז. קפאתי, עצרתי ולא יכולתי לבוא ולהגיד לו 'לא'".
"הוא התחיל לשאול אותי אם הוא יכול לשים את היד שלו מתחת לחולצה שלי, הוא פשוט בא והכניס. הוא הגיע לי עד החזה ואז כנראה הוא קיבל צלצול טלפון מהאגף שלו וישר חזר לאגף. הייתי ממש קפואה במקום, לא הצלחתי לדבר, חוץ מדמעות בעיניים לא היה לי כלום".
ולדה שיתפה חברה שלה בפגיעה שעברה וזו עדכנה את הממונה על מניעת הטרדות מיניות. הסוהר הועבר לאגף אחר וולדה התבקשה להמשיך להגיע למשמרות שלה כרגיל. חודש חלף וסוהר אחר, בן 40, החזיר כמה סוהרים לביתם. כשנשאר עם ולדה לבד ברכב פגע בה מינית.
"תמיד ידעתי שאני יכולה ללכת ולחזור איתו, ואני יכולה להיות בראש בטוח", היא מספרת. "אז הסכמתי, אמרתי 'בסדר, אין בעיה'. הוא כנראה שתה יותר מדי ואמר לי שהוא רוצה לעצור לנוח. ואז הוא עצר ביער של יד מרדכי ואחרי חמש דקות הוא פשוט בא אליי, פתח לי את הדלת של הרכב והתחיל לחבק אותי, להגיד לי שהוא רוצה אותי ולשאול אותי אם אני במחזור ומה אני עושה ואם בא לי".
"אמרתי לו שאני לא רוצה ואני לא מעוניינת: 'בוא נעצור את זה, לא נעים לי ולא כיף לי'. ואז הוא אומר לי: 'אני רוצה לשכב איתך'. אמרתי לו שזה לא יקרה ותוך שנייה אחת הוא פשוט הוריד את המכנסיים, בזמן שהוא מנסה והוא רואה שאני לא מגיבה למה שהוא עושה ופשוט הוא בא ואמר לי 'בא לך לעזור לי?'. פשוט הייתי בהלם והיו לי דמעות בעיניים כי זה בן אדם שסמכתי עליו".
שבוע וחצי לאחר המקרה היא תיארה בפני הממונה למניעת הטרדות את מה שעברה. הסוהר הוצא לחופשה ונפתחה נגדו חקירה. עו"ד חיים שרייבהנד, שמייצג את הסוהרים שחשודים בתקיפת ולדה, אמר: "בעקבות הלחץ הציבורי לאחרונה התקבלו בשירות בתי הסוהר החלטות דרקוניות לפטר מספר סוהרים, מדובר בהחלטות משוללות כל יסוד משפטי. נראה שסדר הדברים מתהפך במקרה הזה, שקודם כול מפטרים ואחרי זה בודקים".
ולדה הייתה במשבר נפשי, אבל היא מספרת שלא קיבלה עזרה ולטענתה, המפקד שלה ניסה לטייח את המקרים כדי שהקידום המקצועי שלו לא ייפגע. "המפקד שלי הוא לא האמין לי. הוא הלך לחברה שלי והתחיל לבכות לה שיורידו לו את הדרגות בגלל שזה קרה מקרה אחרי מקרה ושהוא לא מאמין לכל מה שקרה. באמת ציפיתי שתהיה פה איזו עזרה ולא קיבלתי את העזרה הזאת".
"החלטתי שאני רוצה לעזוב את שב"ס בגלל המקרים שקרו לי", היא מתארת. "לא יכולתי יותר להישאר, היה לי קשה מאוד לעכל את זה. לא נתנו לי את האופציה לצאת משירות. זה לא כזה הזיז להם כי לא באמת אכפת להם. הם חושבים על זה שיש להם חוסר באנשים בבית סוהר. יום אחרי זה פשוט לקחתי את הדברים שלי והלכתי הביתה, איימו עליי שזו נפקדות, אמרתי: 'אין לי בעיה, תשימו אותי להיות נפקדת, אני מעדיפה שזה ייגמר ככה מאשר שאסבול ואלך למקום שלא טוב לי'".
"לא יכולתי יותר להישאר, היה לי קשה מאוד לעכל את זה. לא נתנו לי את האופציה לצאת משירות. זה לא כזה הזיז להם כי לא באמת אכפת להם"
בשב"ס מתעלמים מהדרישה שלה לעבור ליחידה צה"לית, רגילה, ואחרי שבועיים היא משובצת באגף ביטחוני בבית סוהר רמון. כשצוות מטעם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מגיע לביקור, אומרים לה לא להשתתף. "גם כשבא מבקר המדינה לבית הסוהר הם שמו אותי באגף, לא רצו שאני אלך לשם, כל המשמרות שיצאו ונכנסו הלכו לשיחה הזאת והם דיברו ואותי ספציפית לא הכניסו לשם".
בשבוע שעבר המבקר פרסם דוח חריף בנושא שלפיו שתיים מכל חמש חיילות שמשובצות בשב"ס נפגעו מינית, כמעט תמיד על ידי הסוהרים שמשרתים איתן. ברגע זה מתנהלות שש חקירות פליליות ביחידה לחקירת סוהרים בחשד לפגיעה מינית בחיילות. ולדה הבינה שהסכנה אורבת לה גם בבית הסוהר החדש שבו שובצה.
"הבנתי שאני לא רוצה להמשיך כי זה אותם אנשים וזה אותה התנהלות", היא מתארת. "פשוט קיבלתי פלאשבקים של מה שקרה לי ואמרתי שאני לא מוכנה להישאר יותר. הייתי צריכה לעשות קצת בעיות משמעת -לא לעלות לשמירות ולא לעלות לספירות בשביל שהם באמת יעיפו אותי".
"הייתי יוצאת למלא חופשות, למלא גימ"לים בשביל לא להגיע. אני לא בעייתית בכלל עד שיום אחר פשוט אמרתי 'טוב, זהו, די'. משם כבר אמרו לי שאני לא מגיעה יותר ליחידה ומשם כבר חזרתי לצה"ל. היום אני מרוצה כי הגעתי למקום שאני עם אנשים בגיל שלי, עם אנשים בסביבה שלי שאני יכולה באמת לסמוך ולהגיד 'יופי, אני יכולה להתפתח, לעשות חוויה מתקנת'".
"אני לא חושבת שבחורה שהיא בת 17 או בת 18 שרק התגייסה צריכה להיות בכלא ולהיות עם מחבלים. זה במיוחד אחרי כל מה שעובר שם וזה טיפה קשוח".
אחרי הפרשה שכונתה "סרסור הסוהרות" השרים גנץ ובר-לב הקימו צוות מיוחד שבוחן בימים אלה אם להמשיך את שירות החיילות בשב"ס. מבחינת ולדה התשובה לכך חד-משמעית. "אני לא חושבת שבחורה שהיא בת 17 או בת 18 שרק התגייסה צריכה להיות בכלא ולהיות עם מחבלים. זה במיוחד אחרי כל מה שעובר שם וזה טיפה קשוח".
לוולדה לא היה קל להתיישב מול המצלמה ולספר על מה שעברה, אבל היה לה חשוב מאוד להעביר את המסר הזה כדי שחיילות אחרות לא ייפגעו. "אני יודעת כמה זה קשה כי גם אני בהתחלה לא רציתי לספר כי אמרתי 'לא ולמה? למה שאני אהרוס?'. אבל בתכלס אם אנחנו לא נפתח ולא נדבר על זה – זה סתם ייגרר לעוד מקרים יותר חמורים ואני חושבת שצריך לעצור את זה עכשיו".
תגובת השב"ס: "מדובר באירועים חמורים שטופלו מיידית ע"י יוהל"ם היחידה תוך מתן מעטפת רווחתית למתלוננת, הסוהרים הוצאו מהיחידה ונמצאים בהליכי פיטורים. נציגי מבקר המדינה נפגשו עם כל סוהרי החובה שהיו במתקן בעת הביקור. בקשות חיילים לחזור לצה"ל מטופלות באופן מיידי, טענות הסוהרת לעניין זה אינן מוכרות לנו. הסוהרת הועברה חזרה לצה"ל ביוזמת שב"ס".