"הנה גופת הנרצחת שרועה על המיטה במרכז החדר, מימינך, זרוק על הרצפה הסכין שהוביל לרצח שלה", אומר סגן ניצב ארנון גרפיט, ראש מדור מעבדות ניידות במחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, כשהוא מצביע על הסכין. "כך בדיוק מצאנו את הנרצחת, כשהוקפצנו לזירה יחד כוחות המשטרה ממחוז הדרום", הוא אומר והכול נראה אמיתי כל כך, כאילו ממש עכשיו התלווינו אל חוקרי המשטרה בזירה. אבל השיחה שלנו לא מתקיימת בחדר ההוא בדרום הארץ, שבו סיימה הנרצחת את חייה בנסיבות טרגיות, אלא קילומטרים רבים משם, במטה המרכזי של היחידה בירושלים כשאנו עוטים משקפי ה-VR על עינינו ונכנסים לתוך הדמיה בתלת ממד של זירת הרצח.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"ההמחשה ממש אמיתית, הכי קרובה למציאות", מסביר סנ"צ גרפיט את מה שאנחנו רואים לנגד עינינו. "בעזרתם של סורקי לייזר, מצלמות 360 מעלות, מקרן משוכלל, רחפנים ומשקפי VR מתקדמים אנחנו משמרים את הזירה הפלילית כפי שנחשפו אליה לאחר האירוע הפלילי".
התיעוד התלת ממדי של הזירה מסייע לא רק לחקירת הפשע, אלא גם יכול לשמש כראיה בבית המשפט. "אנחנו מביאים את הזירה, מהמעבדות של המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, לאולם הדיונים בית המשפט וזה חורץ גורלות", אומר גרפיט למגזין N12 וחושף את עולם העתיד של החקירות הפליליות בארץ - כשהמדע והטכנולוגיה נפגשים עם העולם הפורנזי.
מעולם הגיימינג לחקירות
"זיהינו שחסרה לנו היכולת 'לשוב' לזירה, אחרי שעזבנו אותה", אומר סנ"צ גרפיט, "הצורך שלנו במהלך החקירה, הוא להבין מה קרה שם בזירה, דקה אחר דקה, תוך מתן תשובות למספר שאלות למשל: איך קרה הרצח? מתי הוא קרה? באיזה זוויות?"
"האם, למשל, יכול האירוע להתרחש כמו שתיאר אותו הנחקר במהלך חקירתו? והאם הגרסאות שלו נכונות?" הוא ממשיך, "עכשיו עם הטכנולוגיה החדשה אנחנו יכולים להביא את הזירה, ללמוד אותה, לחקור אותה ואין שום אפשרות של ההגנה לטעון להסתרה - במהלך המשפט אנחנו מזמינים את כל הצדדים לבוא לראות איתנו יחד את הזירה".
"לקחנו מספר אמצעים שפעילים באזרחות וגייסנו אותם למשטרה", אומר סנ"צ גרפיט כשהוא פוסע בין העזרים שהפכו לכלי עבודה בחקירות שלו. "למשל סורק הלייזר, אמצעי שבמקור לא נולד לעבודת הזיהוי הפלילי, אלא לעבודת ההנדסה. זהו אמצעי שנועד בכלל לבדוק דיוק של ברגים ומזמרות בפרויקטים הנדסיים. יישמנו אמצעים שנוצרו עבור משהו אחר" הוא אומר ומדגים על אמצעי נוסף: "למשל משקפי ה-VR שלקחנו מעולם הגיימנינג והתאמנו לעולם שלנו. לא פיתחנו אמצעים, אבל העברנו את הכלים מעולמות אחרים והם עברו התאמה לצרכים שלנו".
"הצורך שלנו במהלך החקירה, הוא להבין מה קרה שם בזירה, דקה אחר דקה, תוך מתן תשובות למספר שאלות למשל: איך קרה הרצח? מתי הוא קרה? באיזה זוויות?"
סנ"צ ארנון גרפיט
העזרים החדישים שבהם נעזרים אנשי היחידה לפענוח מקרי הרצח הן פרי פיתוח ושדרוג של השנים האחרונות, אבל זה לא תמיד היה ככה. סנ"צ גרפיט מספר כיצד התמודדו עם צרכים זהים בעבר: "בהתחלה היו אלה נגרים שהיו עובדים עם המשטרה ובונים מודלים מעץ של הזירה פלילית, שאותם היו מציגים לבית המשפט. שנים לאחר מכן עם כניסתה של מצלמת הפולארויד, התחילו להציג בבתי המשפט שרטוטים במחשב של הזירה. הבעייתיות בזה היא שאתה לא יכול לשרטט את כל הזירה, אלא רק מה שנראה לך קריטי בזמן אמת בזירה".
"אם היינו למשל רוצים לחקור את מעוף קליע, היינו בהתחלה תוקעים מקל ומעבירים חוטים", מסביר רב פקד נועם גונן, מומחה במעבדה הניידת של המשטרה, שלוחת מרכז. "אחר כך היינו שמים 'פוינטר', ממש כמו בסדרה הפלילית 'דקסטר'. היום עם הפיתוח הטכנולוגי אנחנו עושים את זה עם סורק לייזר, ואני החוקר מקבל את מעוף הקליע בצורה מדויקת, כאילו הייתי שם בזירה מיד לאחר הרצח".
הטכנולוגיה משמרת את הזירה
עם תיק הממצאים שאספו ופענחו מהזירה מגיעים חוקרי היחידה אל אולמות בתי המשפט, שם הם מציגים את החומרים לעיניהם הבוחנות של השופטים, הפרקליטים הסנגורים וכמובן הנאשמים. "כל שופט שהרכיב את המשקפיים והתנסה בהדמיה הזירה אמר 'וואו, תביאו לי עוד כאלה'. אם פעם היו מציגים בבית המשפט תמונות על גבי תמונות מהזירה, כעת עם הטכנולוגיה שפיתחנו ממש אפשר לבקר בזירה", אומר סנ"צ גרפיט.
"אם פעם היו מציגים בבית המשפט תמונות על גבי תמונות מהזירה, כעת עם הטכנולוגיה שפיתחנו ממש אפשר לבקר בזירה"
סנ"צ גרפיט
"בדרך כלל, תקופה ארוכה אחרי שהאירוע התרחש - הזירה לא נשמרת, ואני בעצם עם הטכנולוגיה משמר את הזירה בדיוק כמו שהייתה כשאני הגעתי אליה בפעם הראשונה", הוא ממשיך. "בנוסף אם בבית המשפט עלו שאלות לגבי הזירה, שלא היו לחוקרים בשטח מיד לאחר האירוע, עם הטכנולוגיה הזאת וההדמיה המתקדמת אני יכול לחזור אל הזירה, לנתח קווי ירי, כתמי דם, תצורות דם, להבין מה קרה מבחינת אירוע האלימות - מה שקרה וקדם לרצח. מדובר במידע חשוב שאני לא תמיד מודע לו ומבין את החשיבות שלו בזמן אמת או שאני לא יכול לאסוף ולבחון אותו בזמן אמת".
"הדבר האולי משמעותי ביותר כאן הוא היכולת שלי להציג לבית המשפט את הממצאים החשובים ש'לכדנו' בזירה בצורה מושלמת", הוא מדגיש. "לשים את משקפי ה-VR על השופט או על חוקר שלא הכיר את התיק הזה ולא היה בזירה הזאת".
"דמיין את המצב הבא", הוא ממשיך, "צוות החקירה שנמצא במהלכו של משפט חוזר לזירה המקורית בעזרת הטכנולוגיה ואנחנו מציגים ומסבירים לצוות מה עשינו, וחושבים ביחד על הזירה. אנחנו נגיע לבתי המשפט עם הערכות האלה ובכך בעצם נוכל להנגיש לשופט, לפרקליטים ולסנגורים את הזירה".
"עם הטכנולוגיה הזאת וההדמיה המתקדמת אני יכול לחזור אל הזירה, לנתח קווי ירי, כתמי דם, תצורות דם, להבין מה קרה מבחינת אירוע האלימות - מה שקרה וקדם לרצח"
סנ"צ גרפיט
לשנות את כללי המשחק
סנ"צ גרפיט ורפ"ק גונן הם לא היחידים שלא נשארו אדישים לטכנולוגיה החדשה, גם לקצונה הבכירה במשטרה היה ברור שהעזרים החדשים שרק נכנסנו לפעילות מבצעית יכולים לשנות את כללי המשחק הפורנזי.
"לאחרונה הצגנו את הטכנולוגיה החדשה לראש אגף המודיעין, ניצב יגאל בן שלום, ולראש מעבדת הזירה הפלילית תת ניצב עליזה רזיאל, שמאוד התרשמו ממנה, ודוחפים את הרחבת פעילות היחידה קדימה", אומר סנ"צ גרפיט. "הם ראו את הפוטנציאל והבינו שנכון להיום אנחנו מכסים קמצוץ מן הזירות, כי אין לנו את המשאבים הנכונים. בעקבות זה התקבלה ההחלטה החשובה שב-2023 תורכב היחידה משמונה אנשים - 4 צוותים שיגיעו לכל זירות הפשע החמור".
כעת הם מחפשים כוח אדם שיאפשר ליחידה להתרחב ולהמשיך להתפתח: "אנחנו מחפשים בעיקר אנשים עם תואר שני במדעים והנדסה שיש להם את הראש לנתח זירה. אנשים ביחידה שלנו צריכים הרבה יכולות טכניות, להפעיל מכשירים ולעבוד עם כלי עבודה. אנחנו עובדים בזירה - מפרקים רכבים ודברים בזירות. ידע טכני וקריאת זירה זה מאסט".
מבחינת גרפיט גם שילובם חוקרי מז"פ שהיום פועלים במשטרה הוא אפשרי. "אני מעודד חוקרי זירות פליליות ותיקים להגיע אלינו ליחידה שלנו, אנחנו מחפש את החוקרים הטובים ביותר שישתלבו אצלנו", אומר רפ"ק גונן.
כבר מראשיתו של הריאיון אפשר להבין שסנ"צ גרפיט ורפ"ק גונן, שונים בנוף המשטרתי, "אני סיימתי תואר שני במכון ויצמן בביולוגיה ואינפורמטיקה, והתקבלתי לדוקטורט שם והתלבטתי מה אני רוצה לעשות בחיים שלי", אומר סנ"צ גרפיט. "רציתי גם לעסוק בקדמת המדע, אבל גם שיהיה אקשן - לחזור הביתה עם התחושה שאני תורם למדינה, וככה הגעתי אל היחידה הזאת".
"אנחנו מגיעים מתחום המדע ואולי באזרחות היינו יכולים לעסוק בדברים אחרים - שאולי היו רווחיים יותר, אבל אין תחליף לעבודה הזאת", מוסיף רפ"ק גונן. "מבחינתי העבודה הזאת היא המעניינת ביותר בעולם. המערכת המשטרתית, קולטת אותך ומכילה את זמן הלמידה של האמצעים, אז אתה יכול להגיע להישגים מאוד גבוהים והסיפוק מאוד גבוה. אתה יכול למשל לקחת מוצר מתחום התעופה ולרתום אותו לעולם הפורנזי. אנחנו כאנשי המעבדה הניידת אוטודידקטים. אנחנו לוקחים את המדע של האוניברסיטה ושל הניסויים ומשליכים אותו על העולם החקירתי-פלילי".
"אנחנו מגיעים מתחום המדע ואולי באזרחות היינו יכולים לעסוק בדברים אחרים, אבל מבחינתי העבודה הזאת היא המעניינת ביותר בעולם"
רפ"ק נועם גונן
לאור ההכשרה שלך, אנשים לא הופתעו שהחלטת ללכת דווקא למשטרה?
סנ"צ גרפיט: "אני כאן למעלה מ-20 שנה, ועדיין מאוד מעניין לי. שום יום לא דומה לקודמו. יש לי את האפשרות להכניס טכנולוגיה חדשה אל המשטרה כדי להוביל מהלכים שיקדמו את הארגון".
"יש זירות תחת אש ומגע עם גופות וקורבנות"
יום העבודה של חוקרי היחידה לא שונה בהרבה מזה של חוקרי הזירות המרחביים. "בעקרון מעבדה ניידת בנויה על שבעה צוותים שפזורים ברחבי בארץ. מטפלים בעיקרי בתיק פשע חמור, תיקי רצח וכל צוות עובד בגזרה שלו, אבל לא פעם עובדים בכל חלקי הארץ, עובדים מסביב לשעון, מגיעים לזירות פשע חמורות", אומר סנ"צ גרפיט, ואכן אנחנו פוגשים את השניים שוב בזירת הרצח בלוד השבוע.
"אנחנו כאנשי המעבדה הניידת אוטודידקטים. אנחנו לוקחים את המדע של האוניברסיטה ושל הניסויים ומשליכים אותו על העולם החקירתי-פלילי"
רפ"ק גונן
"חוקרי הזירה המרחביים הם הראשונים שפועלים בשטח, בזירות מורכבות הם מבקשים את הסיוע שלנו", הוא מפרט ומספר שאל מרבית הזירות הם מגיעים אחרי שעות העבודה. "אלה לא שעות משרד רגילות ואנחנו חיים את התפקיד", הוא אומר.
"ברגע שיש קריאה, ארנון מתקשר ואומר לי 'יש זירה'", מספר רפ"ק גונן, "אז אנחנו עוזבים הכול, אומרים שלום לאישה ולילדים ויוצאים לדרך. לפעמים חוזרים אחרי שש שעות הביתה, ולפעמים אחרי 20 שעות - כמה שצריך למצות את הזירה, לא נזוז מהזירה, עד שנשתמש בכל הכלים שיש לנו בארגז הכלים, גם הכלים הקלאסיים - אבל גם הטכנולוגיים", אומר רפ"ק גונן. "הזירות יכולות להיות גם מאוד מורכבות, זירות תחת אש, מגע עם גופות קורבנות", מוסיף סנ"צ גרפיט.
"ברוך הבא לזירת הרצח בכפר קרע"
תיק הרצח הראשון שבו השתמשו החוקרים בטכנולוגיה היה חקירת רציחתה של תמאם אבו שנדי בת ה-70 שמצאה את מותה במהלך סכסוך כספי מדמם לפני חמש שנים בכפר קרע. לאחר הרצח הגישה פרקליטות מחוז חיפה לבית המשפט המחוזי בעיר כתבי אישום נגד 10 מעורבים - כולם בני משפחת אבו שנדי. שבעה מהם הואשמו ברצח הקשישה, בעוד שלושה נוספים הואשמו בחבלה חמורה.
"במהלך הירי שביצעו הנאשם, בניו ואחיינו בצוותא חדא, נפגעה המנוחה מקליע שפגע בחזה מצד ימין, בעת שעמדה בסמוך לדלת הכניסה לדירתה בחצר המתחם. כתוצאה מהירי נגרם מותה של המנוחה", נכתב בכתב האישום המקורי.
"ברגע שיש קריאה אנחנו עוזבים הכול, אומרים שלום לאישה וילדים ויוצאים לדרך. לפעמים חוזרים אחרי 6 שעות הביתה, ולפעמים אחרי 20 שעות - לא נזוז מהזירה עד שנשתמש בכל הכלים שיש לנו"
רפ"ק גונן
רפ"ק גונן זוכר את התנהלות החקירה: "כשהיינו בדרך לזירה, המידע הראשוני שקיבלנו היה שאישה מבוגרת נורתה בכניסה לביתה ובנה גם נפצע מהירי. כשהגענו לזירה הבנו שמדובר באירוע מורכב שכלל מספר רב של אירועי ירי שהתרחשו סביב ביתה של הנרצחת עם עשרות תרמילים ועשרות קליעים".
"מדובר בחקירה מאוד ארוכה ומורכבת", הוא ממשיך. "תוך כדי התקדמות החקירה ובחינת הזירה. התחלנו לחבר בין התרמילים שנמצאו בשטח, ל'קווי הירי' שנורו בזירה, בהם גם אלה שהובילו להירצחה של אבו שנדי ופציעתו של בנה. תוך איסוף הממצאים הבנו שיש קשר בין מיקום התרמילים להימצאו של היורה".
"עד אז היינו מבצעים את החקירה הזאת באמצעים אנולוגיים, עם חוטים או עם ציין לייזר ופה זה היה פעם ראשונה שביצענו את החקירה בזירה עם המכשור המתקדם", הוא אומר .
כדי להראות לנו עד כמה הטכנולוגיה מוחשית ומסייעת בהתקדמות החקירה עטינו את משקפי ה-VR. "ברוך הבא לזירת הרצח בכפר קרע", אומר גונן, "הנרצחת עמדה כאן בתוך הבית. הקוים האדומים שאתה רואה, שנמתחים מאזור החומה ועד לתוך הבית ואל תוך ארון החשמל, אלה קווי הירי, כששלושה מתוך הקווים האלה הם הקווים הקטלניים שיכלו להוביל למותה של אבו שנדי. קו אדום נוסף יכול היה לפצוע את בנה. הבן נפגע לאחר ששמע את זעקות השבר של אימו לאחר שנורתה.
עם התקדמות החקירה נזכר רפ"ק גונן כיצד הממצאים שחשפו בעזרת העזרים הטכנולוגים חרצו את גורלו הנאשם המרכזי בירי. "במהלך המשפט עלתה טענה שאחד מששת היורים שהיו מעורבים באירוע היה יותר דומיננטי ונחוש. אבל הסנגור שלו טען שהלקוח שלו ביצע את הירי לשם הפחדה בלבד שהלקוח שלו ירה מעבר לחומה מבלי לראות או לדעת על הקורבנות, רק כדי להרתיע את היורים ולא רצה לפגוע באף אחד".
הממצאים שהציג גונן לבית המשפט, על סמך איסוף החומרים מהזירה, הפריכו את הטענה של הסנגור. לדבריו על פי הממצאים "היורה היה חייב לעבור את החומה באופן אקטיבי, כדי להיכנס אל המתחם המשפחתי. הוא היה צריך לראות את הלבן בעיניים של הגברת, ואז לבצע את הירי שהוביל למותה. ברגע שאנחנו הצגנו את הממצא הזה לבית המשפט, ממש שמטנו את הקרקע שעליה עמד וטען סנגור. הראינו כוונת תחילה והראינו את היכולת של הנאשם המרכזי לבצע את הירי הקטלני".
סנ"צ גרפיט מסכם: "כבר הייתה הרשעה, אבל בזכות הטכנולוגיה, יכולנו לבדוק ולהוכיח את הבדל הרב בין גרסת הנאשם המרכזי שטען 'באתי לאיים, ויריתי מעל החומה כדי להרתיע אותם' להדמיה מדויקת שהוכיח שלא רק שהוא עבר את החומה, הוא גם פתח בירי לעבר אנשים מטווח קצר מאוד במטרה להרוג אותם". "המידעים האלה שחשפנו בעזרת הכלים שפיתחנו ביחידה קריטיים למשפט", מסכם רפ"ק גונן. וכך, לאחר מערכה משפטית מפרכת הורשעו הנאשמים במשפט.