הסוהרים מקפידים לקרוא לו "אדוני" ולא לפנות אליו בשמו הפרטי. ניסו שחם הוא כיום אסיר ככל האסירים, אבל בכל זאת מדובר בניצב שבעשור שעבר היה מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה. בשב"ס מבהירים שהוא לא נהנה מזכויות יתר, אבל הסוהרים בכלא חרמון שומרים על כבודו.
אפשר היה לצפות שנוכחות של בכיר לשעבר במשטרה תיצור מתיחות מאחורי הסורגים, אבל האסירים באגף נ"ס (נקיים מסמים) רואים בשחם אחד משלהם, והוא מצדו מיישר קו. "ניסו מבשל, עוזר בניקיון, שוטף כלים, אם צריך אז גם משלים מניין", מספר רוני (שם בדוי), אחד האסירים באגף. "פה כולם עושים הכל, אין דבר כזה הנחות סלב, אין מעמדות. היו פה ג'קי בן זקן, שלומי לחיאני, משה איבגי ועכשיו גם ראש עיריית כפר סבא לשעבר, יהודה בן חמו. כולם שווים, זאת הנוסחה הכי טובה לשרוד מאסר".
לא פשוט לשוטר למצוא את עצמו בכלא.
"לא, אבל ניסו התאקלם מהר מאוד והפך לאחד מהחבר'ה. הוא מכיר מלכתחילה את כל הקודים בכלא, בכל זאת הוא היה פעם סוכן סמוי שחי את הרחוב של העבריינים. כולם מכבדים אותו כי הוא מדבר בגובה העיניים, לא מתנשא, סחבק. הוא גם איש שיחה מרתק, לדעתי הוא האסיר הכי מעניין היום בחרמון. אפשר לנהל איתו שיחה על כל דבר בעולם".
הוא לא לקח קשה את הכניסה שלו לכלא?
"ממש לא, הוא קול. לא ראיתי אותו לרגע בדיכאון או במחשבות קשות על החיים. לקח לו כמה שעות להבין את עניין הספירות והנהלים, אבל רואים שהוא בא מוכן לכלא. הוא מבין את המעמד שלו כאסיר, לא מעקם את האף ולא עושה פרצופים. יש אסירים מהסלבס שלקח להם חודשים להבין איפה הם נמצאים, היו גם מקרים של אסירים שניסו לסחוט אותם, אבל עם ניסו אף אחד לא מתעסק".
דרכו של שחם למפכ"לות נראתה סלולה, אבל משהו זמזם ברקע. "שוטרים ידעו שנים שניסו מנהל רומנים עם שוטרות וקצינות, אבל כולם העלימו עין", אומר קצין משטרה בדימוס
שחם, שבמרץ השנה החל לרצות את עשרת חודשי המאסר שנגזרו עליו, צפוי להתייצב בקרוב לפני ועדת השחרורים. אם חברי הוועדה ינכו שליש מעונשו, הוא צפוי לקבל גם "קיצור מנהלי" – למעשה הקדמת שחרור שנועדה להקל את הצפיפות בבתי הכלא – ובמקרה כזה ישתחרר מהכלא בתוך ימים.
"השחרור לא כל כך מעסיק כרגע את ניסו", טוען רוני. "היו אסירים, אנשים מוכרים מאוד, שהגיעו לכלא וספרו כל יום ושעה ודקה עד לשחרור. ניסו במקום אחר לגמרי. הוא משתתף בסדנאות טיפוליות, עוזר לאסירים עם בעיות אישיות וביורוקרטיות".
ועדיין, הוא אופטימי לקראת הדיון בוועדה?
"הוא לא רואה סיבה בעולם שהוא לא יקבל שליש".
עו"ד הלה נויבך, מנהלת תחום מניעת הטרדה מינית באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל, כן רואה סיבה. "ניצב ניסו שחם ניצל לרעה את הכוח והמרות שהעניקה לו המשטרה מתוקף תפקידו ומעמדו הרם בהיררכיה הארגונית. הוא עשה את זה באופן שיטתי וניצל לשם סיפוק מאווייו המיניים לא פחות משמונה שוטרות צעירות שהיו במצוקה", אומרת השבוע נויבך למגזין mako. "בכך הוא פגע בהן, ופגע גם באמון הציבור במשטרה. את הנזק שגרם קשה לכמת, אבל ברור שעשרה חודשי מאסר בפועל לא משקפים את מלוא היקפו, ולכן בקשתו לשחרור מוקדם מקוממת. שחם היה מראשי מערכת אכיפת החוק, ואין שום מקום לסלחנות כלפי מי שחטא באופן עמוק שכזה. הדברים נכונים במיוחד לאור העובדה שהוא מעולם לא לקח אחריות אישית או ציבורית על מעשיו ולא התנצל עליהם".
אסירים קוראים ספרים רק בזכותו
ניסן "ניסו" שחם, יליד השכונה הירושלמית קריית היובל, סגר מעגל בשנת 2011 כשהתמנה למפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל. הדרך אל המפכ"לות נראתה סלולה, אבל משהו זמזם ברקע. "שוטרים ידעו במשך שנים שניסו מנהל רומנים עם שוטרות וקצינות, אבל כולם העלימו עין ושתקו", אומר קצין משטרה בדימוס. "הבכירים לא העזו להעיר לו שזה לא בסדר, אולי כי חלקם עשו דברים דומים. זו הייתה התרבות במשטרת ישראל באותם ימים. גם ניסו בעצמו לא ממש הסתיר את זה, זה נראה ממש לא טוב".
מאז שנחקר במח"ש, ולאחר מכן לאורך משפטו, שחם הכחיש שביצע עבירות מין. הוא הודה שהיו לו יחסים אינטימיים עם שוטרות צעירות, אבל דבק בטענה שהיחסים היו בהסכמה
בדיוק לפני עשר שנים, בקיץ 2012, נשלח למחלקה לחקירות שוטרים מכתב אנונימי שחשף את מערכות היחסים והרומנים שניהל שחם עם שמונה השוטרות. המפכ"ל דאז, יוחנן דנינו, הוציא אותו לחופשה כפויה מהשירות. באוקטובר 2013 פוטר שחם מהמשטרה לאחר שמח"ש הגישה נגדו כתב אישום בגין ביצוע מעשים מגונים, הטרדה מינית, מרמה והפרת אמונים.
מאז שנחקר באזהרה במח"ש, ולאחר מכן לאורך משפטו, שחם הכחיש שביצע עבירות מין. הוא הודה שהיו לו יחסים אינטימיים עם שוטרות צעירות, אבל דבק בטענה שהיחסים היו בהסכמה, ושהדבר לא השפיע על החלטותיו הפיקודיות בנוגע לאותן שוטרות.
"ניסו האמין באמת שלו, וגם היום הוא מאמין שלא היו צריכים להעמיד אותו לדין פלילי. מבחינתו הכל היה צריך להתברר בבית הדין למשמעת של המשטרה", אומר השבוע רמי (שם בדוי), חבר קרוב של שחם. "אם ניסו היה רוצה הנחות – הוא היה חותם על הסדר טיעון מקל כבר בתחילת ההליך המשפטי ומקבל שישה חודשי עבודות שירות, לא יושב בכלא. הוא בטוח שהפרקליטות עשתה לו עוול, סימנה אותו כדי לסכל את הסיכוי שלו להיות מפכ"ל".
אפשר לטעון שהוא עצמו סיכל אותו כשניהל מערכות יחסים עם שוטרות צעירות.
"לשיטתו לא היו במקרה שלו יחסי מרות, כי השוטרות לא היו כפופות אליו ישירות. מבחינתו זה לא פלילי. הוא לא מצטער לרגע על ההחלטה שלו שלא לחתום על הסדר טיעון ולנהל את התיק עד הסוף, למרות שהיו קצינים בכירים מאוד במשטרה שעשו דברים פי כמה יותר חמורים ולא הועמדו לדין".
קצין בכיר במשטרה חושב שהבעיה האמיתית של שחם תמיד הייתה הוא עצמו. "האגו, היהירות והכבוד דפקו את ניסו. אם לא היה לו אגו, הוא היה מזמן מפכ"ל ואולי מהטובים שהיו במדינת ישראל. ניסו לא ייתן לאף אחד לרמוס לו את הכבוד, הוא יילחם עד טיפת דמו האחרונה, ואם צריך לשבת בכלא – הוא יישב בראש זקוף. קצינים בכירים היו במצבים דומים ואפילו יותר גרועים, והחליטו לפרוש מהמשטרה בשקט כשהבינו שמאבק משפטי יכתים את שמותיהם. הם הורידו את הראש, אבל אצל ניסו זה לא יקרה לעולם. הוא לא ישתנה".
עו"ד הלה נויבך, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: "ניסו שחם ניצל לרעה את הכוח והמרות שהוענקה לו. הוא פגע בנשים ופגע גם באמון הציבור במשטרה"
האם שחם מבין היום את חומרת מעשיו? "הוא מבין שטעה, שלא מגיע לו צל"ש ושהוא צריך להתבייש, אבל לטענתו זה יותר ברמה המוסרית ולא הפלילית", אומר רמי. קצין משטרה שמכיר את שחם אומר על הטענה הזו: "ניסו היה צריך לקחת אחריות מלאה ולהבין שמה שהוא עשה היה פלילי לגמרי, גם אם באמת חיפשו אותו בפרקליטות כדי לסמן וי על זה שהעמידו לדין קצין בכיר. בשורה התחתונה הוא הורשע ואין דרך חזרה".
לפחות עד לוועדת השליש, שחם עובד בכלא כספרן ועוזר הוראה. בתא שבו הוא יושב לבדו יש ערימה גדולה של ספרים – בעיקר ביוגרפיות של מנהיגים, שאולי משמשות השראה לאוטוביוגרפיה שהוא עצמו כותב ומתכוון להוציא לאור - לצד ספרות ישראלית וספרי היסטוריה. "הוא ממליץ פה על ספרים, ולדעתי יש אסירים שקוראים יותר רק בזכותו", אומר רוני. "הוא יודע גם לתת עצות לחיים, ואני בטוח שחלקם יהיו איתו בקשר גם אחרי השחרור. הרבה אסירים מפורסמים היו פה, אבל אותו יזכרו לטובה יותר מכולם. הוא אדם חם ולבבי שיודע לתת יחס אבהי לכל אחד. יש לו אישיות ממגנטת".
שוטרות פחדו להתלונן
שחם (64), בן להורים שעלו לארץ ממצרים, נחשב לאחד מקציני השטח הטובים שהיו במשטרת ישראל. בצבא שירת תחילה בחיל החימוש, אבל התעקש להיות לוחם והועבר לגדוד 12 של גולני. בין השאר השתתף במבצע ליטני.
בשנת 1979 התגייס שחם למשטרה, והיה הסוכן הסמוי הראשון שהושתל בתוך ארגוני פשע בירושלים, בקרב שבטים מהפזורה הבדואית בנגב וברצועת עזה. לאחר מכן שימש גם מפעיל סוכנים, תפקיד שנחשב לרגיש במיוחד. "ניסו לא יודע מה זה פחד", מספר שוטר שמכיר אותו מקרוב. "הוא לא דופק חשבון לשום עבריין, לא משנה מה מעמדו. הוא ראה לכולם את הלבן של העיניים גם כשהיה שוטר זוטר, וקצינים בכירים העריכו את האומץ שלו. הם ידעו שלמשימות הכי קשות שולחים את ניסו, כי הוא בטוח יספק את הסחורה. הוא תמיד חשב מחוץ לקופסה".
הסופר מאיר שלו ליווה את שחם ביום כניסתו לכלא חרמון ואמר: "ניסו הוא חבר טוב, ולצערי נכנס לכלא. לא יום קל. הוא איש חזק וייצא מפה ויחזור לחיים רגילים"
כמפקד מרחב דוד התריע שחם בשנת 2000 כי עלייתו להר הבית של ראש האופוזיציה דאז, אריאל שרון, עלולה לגרום למהומות קשות ולאסון; למחרת הביקור נהרגו במהומות שבעה פלסטינים והאינתיפאדה השנייה פרצה. שמו של שחם עלה שוב לכותרות באירוע אחר שנצרב בתודעה הישראלית כשבשנת 2005 – אז כמפקד משטרת מרחב הנגב – היה חלק מהמפקדה שעסקה בפינוי גוש קטיף. שחם, שהגיע לכפר מימון כדי לטפל בהתפרעויות במקום, תועד על ידי מצלמות ערוץ 10 כשאמר על המתנחלים: "חרא עליהם, שיישרפו. אני א**** את האם-אמא שלהם"'. האמירה חוללה סערה ציבורית וגורמי ימין דרשו מהמפכ"ל דאז, משה קראדי, לפטר את שחם מתפקידו. הוא הועמד לדין משמעתי, ולבסוף נדון לנזיפה חמורה ולקנס כספי.
בפעם הבאה שבה נבחנה במשטרה התנהלותו של שחם, הוא כבר לא עמד לבדו בקו האש. המכתב שהוביל לפיטוריו ולבסוף להרשעתו היה רק תחילתה של "פרשת הניצבים", סדרת אירועים שבמהלכה סיימו את תפקידיהם לא פחות משבעה ניצבים. המקרים שנחשפו בשנים 2012-13 לא היו קשורים זה לזה, אבל ברובם צפה התנהגות מינית לא נאותה של הקצינים הבכירים. "יש לנו דרך, ומי שלא ילך בה לא יהיה איתנו, ותהיה דרגתו ככל שתהיה [...] מי שלא מתאים לערכי הארגון ודרכו לא נראית לו – שיתכבד ויעזוב, שפשוט ילך", הצהיר באחד מנאומיו המפכ"ל דאז דנינו, שהפרשה התפוצצה בשלהי כהונתו.
"אחרי שנחשף הסיפור של ניסו שחם, עשרות קצינים בדרגות זוטרות ובכירות – שחלקם היו מועמדים לתפקידים בכירים, כולל למפכ"לות בעתיד – פרשו מהמשטרה", מספרת אורנה (שם בדוי), קצינת משטרה לשעבר. "הם הבינו שהיום זה שחם, מחר זה הם, וכדי למזער נזקים פרשו. עם פנסיות שמנות, כמובן".
ניקוי אורוות זה דבר אחד; שינוי מהותי של נורמות זה עניין אחר לגמרי. האם משטרת ישראל השתנתה מאז פרשת הניצבים? "מפקדים מבינים היום יותר מבעבר שעל הטרדות מיניות כלפי שוטרות וקיום יחסי מרות לא יעברו לסדר היום ולא תהיה עצימת עין. נגמרו הימים האלה", אומרת אורנה. "בתקופה שלי זה היה מערב פרוע, כולם ידעו ושתקו על מקרים חמורים ויחסים בין מפקדים לפקודות. שוטרות פחדו להתלונן כי חששו שלא יקבלו גיבוי".
ואת מתרשמת שזה נגמר.
"להגיד לך שהתופעה נעלמה מהמשטרה? ממש לא, אבל יש היום הרבה יותר מודעות, וניצבים ומפקדים מבינים שהפרה של הקודים היא עילה להדחה מהמשטרה. יש אפס סובלנות במערכת".
מדובר ביחסים מעוותים
בתחילה היה נדמה שניסו שחם ישלם מחיר מינימלי: לאחר הגשת כתב האישום נגדו התנהלו בין נציגי מח"ש לפרקליטיו מגעים להסדר טיעון שלא יכלול רכיב של מאסר אלא עונש של עבודות שירות. שחם היה מי שהתנגד נחרצות והחליט לנהל את התיק עד סופו. לפני כארבע וחצי שנים הוא זוכה מעבירות של מרמה והפרת אמונים והורשע בעבירה אחת של ביצוע מעשה מגונה בשוטרת; נגזר עליו של 240 שעות שירות לתועלת הציבור ושישה חודשי מאסר על תנאי. אלא שהפרקליטות ערערה על הזיכוי לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ואילו שחם ערער על עצם הרשעתו. הפעם הורשע הניצב לשעבר בעבירות של הטרדה מינית, מרמה והפרת אמונים, ונגזרו עליו עשרה חודשי מאסר בפועל.
ב"פרשת הניצבים", שהתפוצצה בשלהי כהונתו של המפכ"ל דאז יוחנן דנינו, סיימו את תפקידיהם שבעה ניצבים. המקרים לא היו קשורים זה לזה, אבל ברובם צפה התנהגות מינית לא נאותה
"התנהגותו מצביעה על הפרה חמורה של חובת האמון של שוטר במדים. הפער העצום בינו לשוטרות – קרקע להצמחת עשבים שוטים וניצול לרעה", ציינו השופטים. "קצין משטרה בכיר יוצר שוב ושוב זיקה אישית אסורה וחמורה בדמות קשרים מיניים עם שוטרות צעירות [...] ניתן ללמוד מעדותן של השוטרות כי מדובר ביחסים מעוותים שפערי הכוחות מוקרנים מהם". גם גביית העדות מהשוטרות, ראוי לציין, לא האירה באור חיובי במיוחד את המשטרה: שתיים מהן תבעו את מח"ש בטענה שהושפלו בחקירתן, דרשו מהן תיאורים גרפיים ואיימו עליהן. השתיים דרשו פיצוי של 3 מיליון שקל; התיק עדיין נדון בערכאות.
שחם ערער על גזר הדין לבית המשפט העליון, אבל ערעורו נדחה. המשנה לנשיא בית המשפט, השופט ניל הנדל, מתח ביקורת נוקבת על התנהלותו: "מהחומר עולה כי הלה קצין משטרה בכיר שתרם רבות לחברה בשירותו בתחומים שונים, וחבל כי קצין כזה בעל מעמד וניסיון לא הפנים את הפסול שבמעשיו [...] יש לקוות כי חשיפת הפרשה, ההעמדה לדין ותוצאותיה, יתרמו לכך שמקרים כאלה לא יישנו ולא ימצאו את מקומם במשטרת ישראל".
ב-1 במרץ השנה נכנס שחם לכלא חרמון, מלווה בשתי בנותיו ובנכדיו התאומים. לצדו צעדה אשתו, ורדה – בעצמה קצינה בכירה לשעבר ומי שהייתה ממקימות המחלקה לחקירות שוטרים. היא והבנות הביעו תמיכה בלתי מסויגת בשחם במשך כל ההליך המשפטי. "סלחתי לו על הבגידות", אמרה ורדה שחם בריאיון לניב רסקין.
דקות לפני הכניסה לכלא אמר שחם לכלי התקשורת: "אני מתרגש לקראת הכלא, נעבור את זה כמו כל אסיר. הכל בסדר, לא לדאוג. צר לי מאוד שהמשפחה הגיעה ללוות אותי לכלא". הסופר מאיר שלו, חבר קרוב שמלווה את שחם שנים רבות והצטרף למשפחה באותו יום, אמר אז: "ניסו הוא חבר טוב, ולצערי נכנס לכלא. לא יום קל. הוא איש חזק וייצא מפה ויחזור לחיים רגילים".
אשתו של שחם, ורדה - קצינה בכירה לשעבר וממקימות המחלקה לחקירות שוטרים - עמדה לצדו לכל אורך ההליך המשפטי. "סלחתי לו על הבגידות", אמרה בריאיון לניב רסקין
במהלך מאסרו ביקרו את שחם קצינים בכירים לשעבר, חברים קרובים ובני משפחה. לפני מספר שבועות יצא לחופשה בת 48 שעות ובמהלכה נפגש עם שני קצינים בכירים – מפקד מחוז המרכז, ניצב אבי ביטון, ומפקד מרחב השרון, תנ"צ נתי גור – שהגיעו לבקר אותו בביתו. במשטרה היה מי שטען שהביקור מעיד לכאורה על תמיכה במעשיו של שחם; קולות אחרים טענו שהקצינים בסך הכל ביקרו חבר בשעת צרה (מהמשטרה נמסר אז בתגובה: "מדובר במפגש על רקע הכרות רבת שנים בין הקצינים, וללא כל קשר לתפקידם. למרות האמור המקרה ייבדק, ובמידת הצורך יחודדו הנהלים בנושא").
בעוד כעשרה ימים יתייצב שחם לפני ועדת השחרורים ויגיש בקשה לניכוי שליש ולשחרור מוקדם. הפרקליטות אמורה למסור את עמדתה בעניין, וחברי הוועדה יצטרכו לקבוע אם שחם למד את הלקח ומצטער על מעשיו – או שהוא עדיין מתעקש שמעשיו לא עברו את הרף הפלילי. "כמו שאני מכיר את ניסו", אומר לנו קצין משטרה, "הוא יצטרך לשבת כל המאסר שלו".
פרקליטתו של ניסן שחם, עו"ד חן מאירי, מסרה בתגובה: "את מה שיש לנו להגיד נשמיע בפני הוועדה"