מנאר חג'אג' ובתה חדרה בת ה-14 נרצחו ביריות מטווח אפס ברכבן ברחוב הרב קוק בלוד ביום ראשון. בין עשרות בני המשפחה והחברים שליוו אותן בדרכן האחרונה, ממנה נעדרה אחותה התאומה של חדרה שנפצעה בינוני ולא הגיעה מחשש לחייה, הייתה גם אמינה אבו סיאם - אימה של רבאב אבו סיאם שנרצחה בחודש יולי האחרון. "אצלנו בלוד זה כבר נהיה שגרת חיים – פעם בשבועיים, בשלושה שבועות – עוד אישה נרצחת", היא סיפרה בכאב בריאיון שקיימנו עימה היום (רביעי).
אבו סיאם סיפרה כי שמעה על אודות הרצח של חג'אג ובתה, בעת שערכה טקס לזכר בתה רבאב בביתם. "אמרו שנרצחו שתיים בלוד, האמת היא שאני לא כל כך התרגשתי - ידעתי. אני אמרתי את זה לתקשורת בריאיון הראשון שלי ביום הרצח, אחרי ההלוויה: 'אם הרוצח לא נתפס, אני לא אתפלא שעוד שבועיים יהיה רצח ועוד רצח. מאז היה רצח אחד של גבר ועכשיו אישה והבת שלה. אצלנו בלוד זה כבר נהיה שגרת חיים – פעם בשבועיים, בשלושה שבועות – עוד אישה נרצחת אבל אף אחד לא נתפס. לא לפני הרצח של הבת שלי ולא אחרי".
אבי בנותיה של רבאב נעצר לפני כשבועיים לאחר שחזר מחו"ל. לדברי אבו סיאם הוא נמצא כעת בבית הוריו, ולא במעצר. משנשאלה אם לדעתה הוא זה ששלח את רוצחי בתה ענתה בבירור: "אני לא חושבת אני בטוחה. רבאב הייתה מאוימת מזה שנה על ידי בעלה. יש לה תיק במשטרה על איומים, היא פנתה אלפי פעמים למשטרת לוד, הגשנו המון אבל המון ריאיות, אבל כלום לא עזר 'או שתלכי למקלט או שזה הפתרון היחיד'".
"ביום שישי האחרון של הבת שלי - 4 ימים לפני הרצח, באה המשטרה לקחה אותה ואמרה לה 'רבאב, יש מידע מודיעיני קונקרטי שהחיים שלך מאוד בסכנת חיים. אנחנו חייבים לקחת אותך למקלט. זו החלטה שלך – את רוצה או לא רוצה?'. היא אמרה להם: 'לא, אני לא רוצה ללכת למקלט, אני רוצה להישאר בבית ההורי זה הבית הכי מוגן שאני יכולה להיות, אני אמא לבנות שלי, אני מורה'. אנחנו במדינת ישראל 2022, המקלט זה הדבר הכי מוגן? מי אמר שהמקלט זה הדבר המוגן? היו מקרים שנכנסו לתוך המקלט. המקלט זה לא הפתרון להגן".
לדבריה של אבו סיאם, היא מאוימת על ידי בעלה לשעבר של בתה. "הוא בא ליד הבית שלי ואני הודעתי למשטרה, הוא מסתובב ועוקב אחרינו, הוא כל הזמן בעיר מסתובב אחרי הרכב שלי, ראיתי אותו, הוא יודע איפה אני - המשטרה לא עושה שום דבר. אני אמרתי למשטרה: 'אני בטוחה שהוא עוד יאיים עלי'. אני מאוימת בסתר אבל אני לא מפחדת כבר. אחרי הרצח של הבת שלי, הרוצח נכנס אלי הביתה. ירה בבת שלי מול העיניים, אני הסתכלתי על הכדורים שיוצאים מהאקדח לראש של הבת שלי. ראיתי הכל".
"אם המשטרה הייתה עושה עבודה נכונה לבת שלי, כמו שעשו לבחורה שרצחו לפני כמה שבועות, היהודייה, שתפסו את הרוצח אחרי כמה ימים, אם המקרה של הבת שלי היה קורה בהרצליה, בבת-ים או בירושלים בתל אביב, היו תופסים את הרוצח" הדגישה. "אין דבר כזה שאין עדות. הבת שלי באה לקצין ואומרת לו: 'בעלי מאיים עלי', מה את רוצה יותר מזה בעדות? הם לא עושים כלום".
בעלה שעבר של רבאב, דורש כעת לקבל חזקה על בנותיה. "הוא רוצה את הבנות. הבנות עברו את הטראומה הזאת. הן היו משחקות ליד הבת שלי, אחת ישבה לה על הברכיים. הוא פשוט ירה בה תוך כדי, הבנות ראו הכל. הן עכשיו חיות בזוועה, בטראומה. הן עכשיו מקבלות טיפול אישי ממני וגם מפסיכולוגים. אבל הן לא רוצות לחזור לבית כי הן יודעות שאבא שלהן מהווה סכנה". "אני כבר לא מפחדת, אני רוצה קודם כל לשמור על הבנות. אני רוצה שהמילה שלי תשמע: 'תפסיקו כבר, המדינה והמשטרה – תעשו משהו'" אמרה בכאב.
ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה מנהלת חקירה מקצועית ונחושה, תוך הפעלת כלל האמצעים, היחידות והסמכויות העומדות לרשותינו עפ"י דין, במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם מבצעי הפשיעה האלימה במגזר הערבי".