"למה לזלזל ולהפקיר את נשות בת ים?"

מאז שחרורו בשבוע שעבר מתגורר אלון קסטיאל, שריצה עונש של כארבע שנים על ביצוע עבירות מין, בפנטהאוז של הוריו בגבול בת-ים ויפו. לפי תנאי השחרור המוקדם שלו הוא מורחק מתל אביב, רמת גן וגבעתיים, הערים שבהן מתגוררות הקורבנות שלו – אבל בפועל, חי בסמוך מאוד לגבול תל אביב.

שכנות ערניות בבת ים מיהרו להתאגד ופנו לראש העיר, צביקה ברוט – שהעביר את הפנייה בסוגיה לבית המשפט העליון ולפרקליט המדינה. "קסטיאל החליט להתגורר בבית הוריו בבת-ים, מרחק שלוש דקות הליכה מתל אביב, כך שההרחקה היא למראית עין בלבד - ואינה יוצרת שום הפרדה אמיתית בינו לבין הקורבנות", אמר ברוט. "אמון הציבור במערכת היה גובר אם ההרחקה הייתה אמיתית ונראית לעין, ולא לוקחת בחשבון רק גבולות טופוגרפיים שקופים", כתב ברוט לנשיאה אסתר חיות ולפרקליט עמית איסמן.

בקבוצת הפייסבוק "אלון קסטיאל מגיע לבת ים" אותה פתחה אורית צרניאנסקי, אמא לחמש בנות, כתבה צרניאנסקי: "לאחרונה אני ועוד אימהות גילינו שאלון קסטיאל השתחרר מהכלא וועדת השחרור החליטה שהוא יתגורר בבת ים, ממש על הראש של הילדים שלנו. אין סיכוי שניתן לזה לקרות, הילדים שלנו לא יוכלו להמשיך להסתובב ברחובות! אני זועקת לעזרתכן ולהבנתכן! אם ועדת השחרורים כל כך מתחשבת בו הם מוזמנים לקחת אותו איתם לנצרת".

גולש נוסף התרעם על ההחלטה: "מדוע לזלזל ולהפקיר את נשות בת ים? האם האחיות שלנו, האמהות שלנו והבנות שלנו שוות פחות בעיני בית המשפט? ההחלטה להרחיק אותו מערים ספציפיות ולהשתמש בבת ים כעיר מקלט בלתי מתקבלת על הדעת!".

עוד תושבת מודאגת כתבה: "הדם של בנות העיר בת ים הוא לא הפקר!!! הרחיקו את האנס הנאלח מהקורבנות שלו בגבעתיים ושלחו אותו אלינו לבת ים. ותר לו להסתובב ברחובות בת ים מתשע בבוקר עד תשע בערב. עכשיו חופש גדול, הבנות שלנו יוצאות עם חברות, הולכות לים, לבריכה. למה צריך לשלוח אותן בפחד? למה צריך לשקול פעמיים אם לתת להן לצאת מהבית? הוא מהווה סיכון לבנות גבעתיים? אז הוא מהווה סיכון גם לבנות ים, תחזירו אותו לכלא, שיירקב שם!!!!". יש לציין כי על פי תנאי השחרור קסטיאל אינו מחויב באיזוק אלקטרוני. 

טרם המחאה בבת ים, פוזרו בשבוע שעבר בתל אביב שלטים עם תמונתו של קסטיאל ואזהרה: "אנס מסתובב חופשי". מי שיזמה את המהלך, תמרה בן נתן, מנהלת הבר אוקטובר, מספרת ל-mako שהיוזמה הייתה ספונטנית: "הקובץ שוכפל ושיתפתי אותו עם עשרות נשים במייל, שידפיסו ויתלו. זה נעשה מאד רלוונטי בבת-ים, כשאימהות הבינו שהוא גר איתן בשכונה. הן כועסות ונלחצו. הוא פגע בהמון נשים, רובן המרכזי לא נתנו עדות. בשעה שהפוגע מובהק - הקורבן אמורפי. מתוך 17 תלונות שהוגשו הובאו לדין רק ארבע. מעטות עוד יותר הן האמיצות שיצאו בפנים גלויות מול המצלמה. יש עשרות נשים שאפילו לא דיווחו, לא בזמן אמת וגם לא לאחר מכן על שאירע להן. עטפו אותו בצמר גפן. מגוחך להגיד שהוא שילם את חובו לחברה אחרי שבכל נקודה בדרך שבה הוא יכול היה לקבל הנחות - הוא קיבל, וגם עכשיו כשהוא גר שלוש דקות הליכה מתל אביב. זו בדיחה עצובה מאוד".

מתווכי נדל"ן מקומיים שביקשו להישאר בעילום שם סיפרו שדמי הניהול במגדלים באזור הזה נעים בין 600-2,000 שקלים לחודש, ומחיר השכירות תלוי בגודל הנכס, ברמת הגימור ובנוף, והוא יכול להגיע ל-20 אלף שקל. "לא הייתי מתחלף עם בעלי הדירות שם כי זו סיטואציה מורכבת, לא רק ברמת הביטחון האישי. הנוכחות של קסטיאל שם יכולה גם לפגוע בערך של הדירות".