סוף לפרשה: תיק 512 שהסתיים היום (שלישי) הוא אמנם הישג יוצא דופן במאבק בפשיעה, ובמבחן התוצאה הוא הוביל במידה רבה לשינוי למרות שכוחות חדשים נכנסו לוואקום שנותר. כל הסופרלטיבים שניתנו למשטרה ולפרקליטות בחקירה ובניהול המשפט בתיק 512 - נכונים ומוצדקים.
10 שנות חקירה בימ"ר תל אביב וביאחב"ל של לה"ב 433, כמו גם 7 שנות ניהול המשפט - הובילו לריסוק הארגון ששלט על הפשיעה הישראלית, ואף חצה גבולות למדינות אחרות בעולם. במאבק הזה מערכת אכיפת החוק הציבה רף כזה שקשה שוב להגיע אליו. כך נלחמת מדינה בפשיעה.
אך לצד ההישג הזה, המציאות מוכיחה שוב שבתחום הזה אין וואקום. בהיעדר רציפות והמשכיות בעוצמת המאבק, אל החלל שנוצר נכנסו בתוך תקופה קצרה עבריינים אחרים שפעלו בהתארגנויות שונות.
ריסוק ארגון הפשע של אברג'יל הוביל לשינוי מפת הפשיעה בישראל בשני מאפיינים בולטים: את מקומם המסורתי של ארגוני פשיעה גדולים ומשפחות פשע, ששלטו עד אז בפשיעה כמו אברג'יל, אבוטבול, אלפרון ורוזנשטיין - תפסו ארגונים או כנופיות קטנות יותר, שפועלים בקבוצות מצומצמות ובעיקר בשיתופי פעולה חד פעמיים עם עבריינים או כנופיות אחרות. בהמשך, הם כבר חוברים לקבוצות אחרות לצורך שיתוף הפעולה ביעד הבא.
המציאות הזאת, שבה יש פחות ופחות יעדים קבועים ומוכרים, מקשה מאוד על המשטרה בכל הקשור לפיקוח, מעקב והתחקות אחר מוקדי השליטה בפשיעה הארצית בכלל והמקומית בפרט.
השינוי הבולט השני במפת הפשיעה הוא במרכז הכובד, שעבר מהמגזר היהודי אל המגזר הערבי - ביישובי הצפון, במשולש שבמרכז הארץ ובפזורה הבדואית שבדרום. במשטרה אומנם עמדו על השינוי המתהווה בזמן אמת, אך בשני העשורים האחרונים לא הוקצו המשאבים והאמצעים הנדרשים להתמודדות נכונה עם הפשיעה הערבית, שצמחה בינתיים למימדים כאלה שכבר התחילו להשפיע גם על האלימות בחברה היהודית.
במציאות של היום אין למשטרה ולפרקליטות די משאבים, כוח אדם ואורך נשימה כדי לנהל מאבק כמו זה שנוהל נגד ארגון הפשע של אברג'יל. במציאות של היום, גם ארגוני הפשיעה מתאימים את פעילותם לרוח הזמן ולעידן הנוכחי: יותר פשיעה מכוונת ומתוחכמת שפועלת באמצעים דיגיטליים מתקדמים, ופחות פשיעה קלאסית שעוסקת בזנות ובהימורים.
בהארכת המעצר הראשונה של אברג'יל ניסיתי לשאול אותו כמה שאלות בכניסה לאולם בית המשפט. הפניתי אליו את המיקרופון וקראתי לו, כפי שכולם קראו לו אז: איציק. בתגובה הוא הישיר אלי מבט ואמר לי: "אני לא איציק. אני יצחק". במציאות של היום, אני כבר לא מכיר עוד עבריינים שהיו עונים לי כך.