בזמן שהרוחות בימים אלו סוערות בשל הסדר הטיעון המסתמן בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לבין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מתעוררים לא מעט סימני שאלה על מהות הסדר הטיעון ועל הטלת הקלון - תוך שנמשכים הדיונים הקדחתניים בפרקליטות באשר לתנאי ההסדר. מהי המשמעות של חתימה על העסקה? והאם הסדר הטיעון עלול להיפסל בידי שופטי בג"ץ? חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר עמיר פוקס וד"ר גיא לוריא, עונים על כל השאלות החשובות שעומדות על הפרק ועושים סדר במתרחש.
סיקור N12 על המגעים להסדר טיעון:
- נתניהו הסכים להסדר טיעון עם קלון
- נתניהו החליט להתקדם להסדר טיעון
- הסדר טיעון - "שערוריה" או "לא מילה גסה"?
- משפחת נתניהו נפגשה עם הפרקליטים לדון על ההסדר
מהו הסדר טיעון?
מדובר בהסכם בין הנאשם ובין התביעה, שבו מסכים הנאשם להודות (באופן מלא או חלקי) בעבירות, בדרך כלל לאחר תיקון עובדות כתב האישום ושינוי סעיפי העבירות הכלולים בו, והתביעה מצידה מוכנה לוותר על חלק מהאישומים או להסכים לענישה מופחתת, בהתאם לכתב האישום המתוקן.
מהו הרציונל התומך בעריכת הסדרי טיעון?
ראשית, הסדר טיעון חוסך זמן ומשאבים רבים למערכת המשפט והתביעה, וגם חוסך עינוי דין ארוך לנאשם. הוא מצמצם את סיכוני אי הודאות שלהם חשופים שני הצדדים להליך הפלילי (למשל, זיכוי נאשם בשל פגם שולי בתשתית הראייתית או הטלת עונש חמור מדי). המערכת הפלילית לא הייתה באמת יכולה לתפקד באמצעות משאביה הנוכחיים אם כל התיקים הפליליים היו מנוהלים תוך שמיעת ההוכחות והכרעת הדין (ככל שהתיק מתקדם יותר, כך פוחתת ההצדקה לעריכת הסדר טיעון, מכיוון שחסכון הזמן השיפוטי מאבד מכוחו).
בתיקים מורכבים מאוד משפט של הוכחות עלול להימשך שנים והזמן שחולף גורע מערכם של הכרעת הדין וגזר הדין. בתיקים בהם יש מתלונן או מתלוננת שהם קורבן עבירה, ההסדר עשוי גם לחסוך מהם הליך שהוא לעיתים מכביד וקשה, שבמסגרתו עליהם למסור עדות ולעמוד בחקירה נגדית. בעצם העובדה שהנאשם מודה, יש בכך לקיחת אחריות מצידו והכרה שלו באמיתות התלונה של הקורבן. בתיק ציבורי, כגון זה של חה"כ נתניהו, יש ערך להודאה, שבעצם תכיר בכך שלא מדובר ברדיפה נגדו וב"תפירת תיקים".
מהו הרציונל הנוגד עריכת הסדרי טיעון?
הסדר טיעון גורם לעתים לפגיעה בצדק - העונש שמוטל בו בדרך כלל לא משקף את חומרת העבירה במלואה, ועלול גם לפגוע בהרתעה עתידית. מנגד, הסדר טיעון שהוא מפתה במיוחד, עלול להוביל להודאת שווא - מתוך רצון של הנאשם לסיים את ההליך היקר והקשה. מעבר לכך, הסדר טיעון עלול לפגוע באמון של מערכת המשפט והפרקליטות, שכן הוא צובע את ההליך המשפטי באור של סחר (ולא באור של הליך לגילוי האמת ). בעיקר בתיק "ציבורי" כמו זה שעומד היום לדיון, זכותו של הציבור לדעת האם נעברה עבירה ומה בדיוק קרה? הסדר טיעון ישאיר את השאלות האלו פתוחות, שאלות שהציבור זכאי לקבל להן תשובה בפסק דין של בית המשפט.
מהו "קלון"? האם בכל תיק נקבע "קלון"?
קלון לפי פסיקת בית המשפט העליון הוא פגם מוסרי חמור שדבק במי שביצע עבירה שנעברה בנסיבות הספציפיות של ביצועה. חוקים מסוימים קובעים הגבלות על כשירות של אנשים למלא תפקידים ציבוריים אם הם עברו עבירה שיש עימה קלון. לעיתים ניתנת לבית משפט בחוק סמכות מפורשת או משתמעת לקבוע את הקלון. לעיתים קבועים בחוק בעלי תפקיד, כגון יו"ר ועדת הבחירות או היועץ המשפטי לממשלה, שעליהם לקבוע אם מדובר בנסיבות עניין מסוים בעבירה שיש עימה קלון. הקלון איננו עונש - אלא אפיון עבירה שנעברה, ותכליתו להבטיח שבתפקידים שיש בהם חובת נאמנות לציבור ישרתו אנשים ישרי דרך.
מהן ההשלכות של קביעה כי יוטל על נתניהו "קלון"?
חוק-יסוד: הכנסת שולל את הזכות להיבחר מאדם שנידון לעונש מאסר בפועל (כולל בדרך של עבודות שירות) לתקופה העולה על 3 חודשים וביום הגשת הרשימות - טרם עברה תקופת צינון של 7 שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר. אלא אם כן, קבע יו"ר ועדת הבחירות כי בעבירה שבה הורשע אין בנסיבות העניין קלון. אם בית המשפט יקבע שיש קלון, לא יוכל להתערב בכך יו"ר ועדת הבחירות.
מעבר לכך, לפי חוק-יסוד: הכנסת, חבר כנסת שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק הדין, ביוזמת בית המשפט או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עימה קלון, נפסקת חברותו בכנסת ביום שבו פסק הדין סופי. לכן, אם בנסיבות העניין ייקבע שיש קלון בעבירה שבה יורשע ח"כ נתניהו, תיפסק חברותו בכנסת ובהנחה שיוטל עונש גדול מהעונש המינימלי האמור, הוא גם לא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת במשך תקופת הצינון - וממילא לא יוכל בתקופה זו להרכיב ממשלה.
האם ניתן יהיה לשנות את ההגבלה להתמודד בבחירות עם קלון?
באופן תאורטי, משום שבישראל חוקי היסוד אינם משוריינים (חלקם משוריינים ב-61 חברי כנסת בלבד), אכן ניתן יהיה בעתיד לבטל או לשנות את ההגבלה שנובעת מהרשעה שיש עימה קלון. זו עוד סיבה שמבהירה מדוע חוקי היסוד חייבים להיות משוריינים ברוב גדול, שלא מאפשר לשנות ולתקן את חוקי היסוד כל אימת שיש רוב מקרי בכנסת. יש לעשות זאת באמצעות חקיקת חוק-יסוד: החקיקה שאמור לשריין את חוקי היסוד ברוב גדול. יש להניח כי אם הדבר יתבצע באופן החל גם על הרשעות עבר, יעלו טענות לגבי תקינות המהלך מבחינת הרטרואקטיביות והפרסונליות שלו (כפי שהועלו לגבי ניסיונות לחוקק באופן שימנע מנתניהו להרכיב ממשלה).
האם חתימה של היועמ"ש מנדלבליט על הסדר טיעון, או הסכמה לכל הפחות, מחייבת גם את ממלא המקום שייכנס לתפקיד אחריו בעוד שבועיים?
אם תהיה חתימה של היועץ המשפטי לממשלה על עסקת טיעון, היא תחייב את הבא אחריו. לעומת זאת, כל עוד מדובר בהצעות גישוש ובתהליך של מו"מ, אין לו תוקף והיועץ המשפטי הבא אחריו לא מחויב להן, גם אם ראוי שהוא ייתן משקל לעמדתו של היועץ המשפטי שקדם לו וינהג בהגינות כלפי נאשמים שנשאו ונתנו עם קודמו.
נניח שיש הסכמה להסדר בין הצדדים, איזה תהליך מתקיים כדי להתאים את האישומים החדשים לאלה של הנאשמים האחרים?
בהנחה שההסדר יגרור תיקון עובדתי של כתב האישום (והתאמתו לעבירות קלות יותר), כמובן, תוך שמירת הליבה של האישומים, יתחייב לתקן בהתאם את כתבי האישום של הנאשמים האחרים, ככול שהדברים מתייחסים אליהם והתאמה של סעיפי האישום לעובדות עליהן יוסכם.
אם לא תהיה עסקה בסופו של דבר, האם עצם קיום המו"מ משפיע על המשך התיק הפלילי?
לא אמורה להיות לכך השפעה על התיק. לראיה, לאחר שחזר בו הנשיא לשעבר קצב מהסכמתו לעסקת טיעון מקלה מאוד, הלכה התביעה למשפט והוא הורשע באונס. לעצם קיום המו"מ לא אמורה להיות השפעה, לא במובן של החלשת האישומים וגם לא במובן של "נכונות להודות" של הנאשם.
האם אפשר יהיה לסגור את כל הקצוות בתוך שבועיים עד למועד פרישתו של מנדלבליט?
משך הזמן שנותר הוא קצר, אבל אין הוא מונע הגעה להסדר. מדובר בשאלה של רצון מצד שני הצדדים ונכונות להשקיע מאמץ רב.
האם ייתכן מצב שבית המשפט לא יקבל את הסדר הטיעון?
כן. במקרים נדירים, בית המשפט יכול שלא לאשר את הסדר הטיעון. בעיקר לעניין העונש, בית המשפט יכול לסטות מכך, ככל שהעונש סוטה באופן בלתי סביר מהעונש הראוי והתואם את כתב האישום המתוקן בו יורשע הנאשם. לכן, סביר שכתב האישום יתוקן מבעוד מועד, גם מבחינת סעיפי האישום וגם מבחינת התיאור של המעשים, תוך שמירה על ליבת האישומים הנובעים מהמעשים.
האם בג"ץ עשוי להתערב בעסקת הטיעון?
בית המשפט הגבוה לצדק מוסמך גם הוא לקיים ביקורת שיפוטית על הסדר טיעון שפגם מהותי נגלה בו. אולם, הביקורת השיפוטית בהקשר זה היא מצומצמת מאוד - בשל שיקול הדעת הרחב והמקצועי המוקנה ליועץ המשפטי לממשלה, והיא תופעל רק כאשר קיימת חריגה מהותית וברורה ממתחם שיקול הדעת המקצועי המסור לו. בית המשפט קבע, לדוגמה בדחיית העתירות נגד הסדר הטיעון עם הנשיא משה קצב, כי הוא אינו נכנס לנעלי היועץ המשפטי לממשלה.
