בית המשפט העליון דחה היום (רביעי) את ערעורו של גבר שרצח את אשתו בשנת 2015 לעיני בתה בת ה-17. עונשו של הבעל יישאר כפי שהוחלט בבית המשפט המחוזי - מאסר עולם. השופטים קיבלו את הפרשנות שניתנה במקרים אחרים בבתי המשפט המחוזיים, שלפיה כאשר הרצח מתבצע לעיני ילדיהם הקטינים של הנרצחת - הוא עונה על ההגדרה של "אכזריות מיוחדת", ולכן מחייב מאסר עולם.
שני מקרים בולטים שבהם נקבעה פרשנות דומה הם מקרי הרצח של מיכל סלה ז"ל ודיאנה דדבייב ז"ל. לצד זאת, הפסיקה העקרונית של בית המשפט העליון תהפוך את הפרשנות הזאת להלכה מחייבת ותשפיע על מקרים אחרים.
המשנה לנשיאת העליון, השופט ניל הנדל, הוסיף בסיום פסק הדין אמירות נוקבות לגבי האלימות הרווחת כלפי נשים: "לצד התקדמות מסוימת בתחומים שונים לקראת שוויון מגדרי, יש כישלון מהדהד ומטריד בתחומים אחרים. המסקנה היא כי אין להניח הנחות נוחות ויש להיאבק נגד תופעות קשות בהקשר המגדרי בכל תחומי החיים גם, ובעיקר, אם הן מפתיעות בעוצמתן ובהיקפן".
"המציאות היומיומית של אלימות נגד נשים ורצח נשים אינה גזירת גורל; ואין להשלים עימה", הוסיף השופט הנדל. "במקרים המתאימים יש לתת ביטוי לחומרתה במסגרת ההכרעה השיפוטית. כך כאשר הנתון של רצח אישה בידי בן-זוגה משתלב עם פגיעה קשה בילד קטין של האישה בשל כך שהוא נאלץ בעל כורחו להיות עד למעשה הרצח. במצב זה ככלל מתקיימת הנסיבה המחמירה של 'אכזריות מיוחדת'".
"האכזריות היא דו-ראשית", סיכם המשנה לנשיאת העליון. "זאת בשל התוצאה החריפה כלפי שתי נפשות. רצח אישה בידי בן זוגה בנוכחות אחד מילדיה, שם קץ לחייה של האישה עם ממד נוסף של פגיעה - ידיעתה על היות ילדהּ עד להירצחה – ומותיר צלקת עמוקה בנפש הקטין שעלולה ללוות אותו שנים רבות מאוד".
השופט הנדל הבהיר כי "המשמעות היא כי מבצע מעשה זה ככלל לא יורשע בעבירת הרצח 'הבסיסית', אלא בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות, שמחייבת הטלת עונש של מאסר עולם מבלי להותיר לבית המשפט שיקול דעת בעניין".