הפרסום הדרמטי ב-N12 על משא ומתן מתקדם עם ראש הממשלה לשעבר נתניהו שבמסגרתו מוכנה הפרקליטות לוותר על הרשעה בתיק 2000 ועל סעיף השוחד ב-4000, מעורר תגובות רבות, וגם לא מעט סימני שאלה. היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, שמסיים את תפקידו בסוף החודש, מתעקש שיוטל קלון על נתניהו - שמשמעותו הרחקתו מהזירה הפוליטית ל-7 שנים. מוקדם יותר אמש (חמישי) פרסם גיא פלג ב-N12 כי בשאר השאלות המרכזיות צומצמה המחלוקת משמעותית.
מנדלבליט הסכים לוותר על הרשעה של נתניהו בתיק 2000 ועל סעיף השוחד בתיק 4000: אם אכן יושג הסדר - הוא צפוי לכלול הרשעה בשתי פרשות, 1000 ו-4000, בעבירת מרמה והפרת אמונים.
לפי הדיווחים ייתכן שהסדר הטיעון ייחתם כבר בימים הקרובים. מה המשמעות של הסדר טיעון שכזה, איך הוא משפיע על העונש האפשרי ואילו הודאות הוא יכלול מצד נתניהו, אם וכאשר ייחתם? שאלנו שלושה בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה את דעתם.
"יותר מאשר משפט רגיל"
עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית: "ברמה העקרונית הסדר טיעון זה רע הכרחי, וברור שברוב התיקים הפליליים זה דבר שצריך לעודד אותו, גם כדי לחסוך זמן שיפוטי וגם כדי להגיע לתוצאה הצודקת ביותר. כשמדובר בתיק מהסוג הזה, תיק של נבחרי ציבור, אני בכלל נגד - ובוודאי בתיק הזה, שהפך להיות יותר מאשר משפט רגיל, גם משפט ציבורי עם האשמות מופרכות על מניעים זרים על המשטרה והפרקליטות, וגם משפטה של התקשורת והאובייקטיביות שלה. לכן יש חשיבות עצומה לבירור העובדות ולקביעות עובדתיות ומשפטיות".
גם עו"ד אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות וכיום יו"ר התנועה לטוהר המידות, סבורה שמנדלבליט לא צריך להסכים להסדר טיעון עם נתניהו, במיוחד לא בתנאים שפורסמו. "הסדר טיעון מקל, בלי ענישה הולמת זו שערוריה, ביזוי כתב האישום. נראה כמו ניקוי שולחן רע. עיין ערך כץ, עיין ערך דרעי ועכשיו נתניהו. נתניהו קיבל כבר הנחה בכתב האישום, שכן כל מערכות היחסים בכתב האישום הן שוחדיות.
על פחות מכך הלך ראש ממשלה לשעבר (אולמרט) לכלא. בנוסף, חשוב להתעקש במקרה זה על קלון", היא מסבירה.
"אם יהיה הסדר טיעון כפי שמסתמן, אלה שחשבו שמדובר בפוטש משפטי ימשיכו להאמין כך, ושנתניהו רק מיזער נזקים, נכנע לכוחות גדולים ממנו", מוסיף עו"ד שפר. "אפילו כבר ראיתי שמציגים את עצם הדרישה לקלון כהוכחה לכך - 'הנה, כל מה שמעניין אתכם זו רק הרחקתו מהפוליטיקה. בתיק המתנות (תיק 1000 - י"א) אני חושב שכולם מבינים שתהיה הרשעה ממילא. בתיק 4000, למיטב הערכתי של המצב כרגע, די סביר שאלוביץ' יורשע במתן שוחד, וגם די ברור שנתניהו יורשע בהפרת אמונים. הוא לא עושה פה שום טובה בהודאה שלו, מפני שברור לחלוטין שהוא היה בניגוד עניינים חריף עם אלוביץ' ושהוא לא היה אמור לטפל בענייניו כלל".
מלבד התנגדותך העקרונית להסדר טיעון עם נתניהו, מה דעתך בנוגע לוויתורים שהפרקליטות מוכנה לעשות?
"אם היה מדובר בתיק לא של נתניהו אלא בתיק שוחד רגיל, סביר וזו לא פעם ראשונה שבהסדרי טיעון שינמכו את העבירה להפרת אמונים. למרות שהעונש של עבירת השוחד הרבה יותר חמור מהפרת אמונים, בנסיבות מסויימות הפרת אמונים היא עבירה חמורה יותר. למשל, אם אתה נותן למישהו כסף כדי שהוא יקבל החלטה מנהלית שהוא אמור לקבל ממילא - זה שוחד. הפרת אמונים זה למשל כשאתה מקבל החלטה בניגוד לטובת הציבור כדי להיטיב עם מקורב שלך, בלי לקבל שוחד".
"השאלה היא בסוף מה האינטרס הציבורי"
עו"ד נורית ליטמן, שעד לא מזמן כיהנה כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, מסבירה כי השיקול המרכזי שצריך להיות לנגד עיניו של היועץ הוא טובת הציבור. "אני לא מכירה התנגדות עקרונית של הפרקליטות להגיע להסדר טיעון באף תיק. מעולם לא שמעתי שסנגור הגיע להציע הסדר טיעון והפרקליטים אמרו לו - 'אנחנו לא מעוניינים לדבר איתך'. כשמציעים הסדר טיעון, הפרקליטות, כמו בכל תיק, צריכה לשמוע מה מציעים. אז התנגדות עקרונית להגיע להסדר טיעון בתיק הזה או בכל תיק אחר, אני לא חושבת שצריכה להיות".
"יש תיקים שרוב השיקולים יכריעו בסוף נגד ויש תיקים שרוב השיקולים יכריעו בהם בעד", מוסיפה עו"ד ליטמן, "בסוף, זו שאלה של מה האינטרס הציבורי מרוויח מהסדר טיעון. זה יהיה לא אחראי בעיניי להגיד אם צריך או לא צריך לעשות פה הסדר טיעון, בלי שאני מכירה את הפרטים, בלי שאני מעורבת בהם היום, בלי שאני יודעת מה בדיוק הוצע או מה חושבים לסכם, אבל אני חושבת שהמילה 'הסדר טיעון' - גם כשמדובר בתיק נתניהו - היא לא מילה גסה. מותר לדבר על זה ומותר לחשוב שזה אפשרי. השאלה היא בסוף מה האינטרס הציבורי. פעם נהגו לומר - הסדרי טיעון הם 'רע הכרחי'. אני חושבת שהיום, בטח בעולם המשפט, רוב האנשים מבינים שזה לא בהכרח רע. יש לזה גם יתרונות. לפעמים זה פשוט הכרחי, ולפעמים זה לא הכרחי אבל עדיף".
לדברי המשנה לשעבר לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, "צריך לקחת בחשבון שבהסדר טיעון האינטרס הציבורי מרוויח, למשל מהעובדה שהנאשם לוקח אחריות ומודה במעשים שהוא עשה. זה קרה גם בתיקים קודמים של אנשי ציבור, כך למשל בהסדר הטיעון עם הרב יונה מצגר. הוא קיבל עונש מאוד משמעותי ולקח אחריות על המעשים. בתיקים מהסוג הזה, בטח בתיק הזה, הנושא של חיסכון במשאבים הוא לא רלוונטי. זה יכול להיות שיקול רלוונטי בתיקים קטנים, אבל כן יכול להיות שיקול רלוונטי הרצון שנאשם ייקח אחריות ויודה. כן יכול להיות שיקול רלוונטי גם הסיכונים".
"לא שמעתי שקרה משהו בבית המשפט שהוא שינוי של 180 מעלות ממה שהיה בחומרי החקירה"
"במשא ומתן כל אחד מוותר על משהו", מסכמת עו"ד ליטמן, "אף אחד לא יוצא מהסדר טיעון כשמלוא תאוותו בידו. כל אחד מוותר על משהו ולפעמים הוויתורים האלה, גם אם כל אחד מהצדדים מרגיש שהוא מפסיד משהו - בסופו של דבר מביאים תועלת ציבורית. לכן, אני לא חושבת שצריך לפסול מכל וכל את האפשרות להגיע להסדר טיעון, בלי שאני יודעת מה היה, ואם המשא ומתן עדיין מתקיים. ברור שאם יסיימו בהסדר טיעון מקל שאינו תואם את חומרת העבירות שיוחסו, אז אני אחשוב שההסדר הזה לא ראוי, אבל השאלה הזו מאוד באוויר. אני לא יכולה להגיד - 'ההסדר הזה יהיה טוב', 'ההסדר הזה יהיה רע'".
עו"ד ליטמן מעריכה כי צוות ההגנה של נתניהו הוא זה שיזם את המגעים להסדר טיעון וכי הטענות שמדובר בניסיון של הפרקליטות להימנע מקריסה של התיקים הן מופרכות: "לפי מה שאני מבינה, במקרה הזה, ואגב ברוב המכריע של המקרים למיטב ידיעתי, היוזמה למשא ומתן הזה הייתה יוזמה של הסנגוריה. זה חשוב להגיד את זה מהטעם שיש טענה שמסתובבת עכשיו באוויר שהפרקליטות מרגישה שהתיק מתרסק, כל מיני מילים מפוצצות כאלה, ולכן היא רצה לעשות הסדר טיעון. מההתרשמות שלי מבחוץ, זה ממש ממש לא העניין".
"אני לא התרשמתי לאורך הדיונים עד עכשיו שחל איזשהו שינוי דרמטי בראיות שהובאו לבית המשפט לעומת מה שהפרקליטות הכירה וידעה שעומד להגיע", היא מסכמת, "לא שמעתי שקרה משהו בבית המשפט שהוא שינוי של 180 מעלות ממה שהיה בחומרי החקירה שנמצאים אצל הצדדים. לכן, המחשבה שהפרקליטות רצה לעשות את זה כדי להציל את התיק היא בעיניי מופרכת ממש, לא פחות".