הרחבה הריקה מול בית המשפט המחוזי בנצרת השבוע לא משקפת את הדרמה שמתרחשת בפנים. כבר חמישה חודשים מתנהל משפטו החוזר של רומן זדורוב בתיק הרצח של הנערה תאיר ראדה ז"ל, אבל בשבועות האחרונים, מאז שהחלה עדותו של זדורוב עצמו, הרוחות בפנים סוערות - הטונים עולים ולא אחת הדיון מגיע לנקודת רתיחה.
מצד אחד נשמעות הערות נחרצות של השופטים על מצבה הקשה של התביעה, לצד ויכוחים נוקבים עם צוות הפרקליטות, ומצד שני שוב עדות מלאת סתירות של נאשם שכבר הורשע בשלוש ערכאות. הדברים שמתרחשים בתוך האולם מציפים פעם נוספת ביתר שאת את השאלה האם המשפט הזה ייגמר בהרשעה נוספת או בזיכוי מהדהד? גם המומחים חלוקים בשאלה הזו.
"אני מציע לא לעסוק בפסיכולוגיה של שופטים אלא בראיות, הראיות של התביעה הן עלובות ולכן יש לי תקווה חזקה שרומן זדורוב יזוכה", אומר פרופ' בועז סנג'רו מהמכללות האקדמיות גליל מערבי וספיר, שמשמש ראש המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מנגד עו"ד אירית באומהורן, מומחית במשפט פלילי טוענת: "אני חושבת שאף אחד לא יודע לאן זה הולך, אפילו לא השופטים. המשפט צריך להיגמר עד תומו ורק אז... אני לא מקנאה בשופטים".
הטענות ל"ריח של זיכוי" - והגרסאות של זדורוב שנולדו מחדש
"הדרך הזו לא מובילה להרשעה"
משפט חוזר הוא אירוע נדיר בנוף הפלילי בישראל - השופטים אמורים לבחון את התיק מחדש בעיניים נקיות. מספר אמירות נחרצות של שופטי זדורוב העלו טענה שזה לא המצב, לפחות בקרב חלקם. כך למשל בסוף אחד מימי העדות של זדורוב ראש ההרכב השופט אשר קולה פנה לפרקליטות וטען: "אם יש ספק אין ספק, והספק הזה פועל או אפילו גם בלי שיהיה ספק, הספק הזה פועל לטובת ההגנה ולא לטובת התביעה. יש אלף ואחד דברים שהם בעייתיים מאוד, אני אומר את זה, לא מתבייש לומר את זה, נכון לרגע זה הם קשים מאוד מבחינת התביעה, קשים מאוד".
עו"ד משה גלעד, שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, סבור כי מדובר באמירה יוצאת דופן: "זה חריג - שופט רשאי להתבטא כדי להבהיר נושא שלא מובן. ברור שפה לא מדובר בהבהרה, הוא אומר את דעתו כבר. ולכן זה לא צריך להיות". מנגד, עורך הדין אביגדור פלדמן - שייצג בעבר את זדורוב - מוצא סיבה אחרת: "לפעמים השופט רוצה להעמיד את התביעה על הבעייתיות בראיות כדי שתתאמץ יותר, זה כדי להעמיד את התביעה על המשמר - 'דעי לך, הדרך שאת הולכת בה לא מובילה להרשעה'".
"הפרקליטות התרגלה 70 שנה שהיא מקבלת יחס מועדף בבית המשפט", תוקף פרופ' סנג'רו, "ולכן במקרה הזה אם בית המשפט סוף סוף מפקפק בראיות של התביעה צריך לברך על זה. זה עדיין לא פסק הדין, אדרבא, אפשר גם לראות בכך הזדמנות שבית המשפט נותן לה להסיר את הספקות". וספקות לא חסרים: במהלך השנים נשמעה ביקורת רבה על התנהלות התיק של זדורוב, שהגיעה לשיא בסדרה "צל של אמת" ששודרה בהוט 8 והעלתה שורה ארוכה של סימני שאלה.
התפתחויות אחרונות - סיקור N12:
"ראיתי שמספרים על ילדה שמתה, אין לי קשר לזה"
השופט לפרקליטות: "לא מעניין אתכם להגיע לחקר האמת?"
בפעם השלישית: לא נמצא זכר ל-DNA של זדורוב על תאיר ראדה
בלי ידיעת הצדדים: השופט במשפט זדורוב שוחח עם דובר הפרקליטות
תיעוד: הבדיקה החדשנית שעשויה להכריע את משפט זדורוב
טביעת הנעל - והשוטרים שהעידו אחרי 15 שנה
הממצא הדרמטי ביותר היו עקבות שנמצאו בזירה, ועד היום לא ברור למי הן שייכות אבל אין מחלוקת שהן לא של זדורוב. העקבות הללו היו סיבה מרכזית בהחלטה של משפט חוזר. עד כה בתביעה ניסו לשכנע את בית המשפט שהזירה הייתה פרוצה זמן רב לפני שנסגרה ולכן סברו שמדובר בעקבות שהשאיר "מחלץ אלמוני". צוות ההגנה של זדורוב טוען שאלו הן העקבות של הרוצח האמיתי.
גם בנקודה הזו השופט קולה לא חסך ביקורת מהפרקליטות: "אתם רוצים לשכנע אותי שהיה מחלץ אלמוני? קשה לשכנע בזה, קשה לשכנע בזה. אני מדבר איתכם בגילוי לב - אנחנו רוצים להגיע לחקר האמת. בשיטה שלכם יהיה לנו קשה מאוד, קשה מאוד. ואנחנו אומרים לכם, יש נקודות שמפריעות, מפריעות נורא".
לדבריה של עו"ד באומהורן, "העובדה שהפרקליטות לא מצליחה להביא את מי שטביעת הנעל היא שלו היא בעייתית מבחינת הפרקליטות, זו ראיה מאוד חזקה לטובת ההגנה אבל היא לא עומדת בפני עצמה". מנגד אומר עו"ד פלדמן: "אין להעלות על הדעת שבית משפט שאמור להרשיע מעבר לספק סביר יזנח את טביעת הנעל, יעלה ספקולציות כאלה ואחרות - זה צריך פתרון. אם זה לא ייפתר, הזיכוי לדעתי מובטח".
מה הסיכוי לאתר את הבעלים של טביעות הנעל האלה, 15 שנה אחרי?
"כמעט אפסי", משיב פלדמן. ובכל זאת, כמעט 15 שנה אחרי הרצח, בתביעה עדיין מנסים למצוא עדויות חדשות שישפכו אור על אותה טביעת נעל מסתורית. במהלך חריג תוך כדי המשפט החוזר ומבלי לעדכן את השופטים והסנגוריה, זומנו להשלמת חקירה שני שוטרים לשעבר שנכחו בזירה ולא נחקרו בעבר: תנ"צ בדימוס ניר מריאש, ששימש מפקד מרחב הגליל בעת הרצח, ומאיר קרן ששימש אז קצין פיקוח ובקרה גליל
"זה לא מקובל אבל לא בלתי אפשרי", מסבירה עו"ד באומהורן. "לפעמים רוצים לעשות השלמת חקירה ואתה לא רוצה לספר אותה לצד השני מחשש של שיבוש או משהו דומה, אבל התוצר של השלמת החקירה חייב להגיע לסנגור". עם זאת, עורך הדין והשופט בדימוס גלעד מאשים: "לא להודיע בכלל ולחקור בלי להודיע - לא תקין. יש תחושה של 'אנחנו לוחמי צדק ובמסגרת הצדק אנחנו עושים כל מה שניתן'".
"אם לא מצאת ממצאים מפלילים - זה מצטבר"
בפרקליטות אומרים שפעלו באישור פרקליט המדינה. מחומרי החקירה עולה שהחוקרים ניסו להבין אם ייתכן שהעקבות הזרות שייכות לאותם שוטרים, אבל הגיעו למבוי סתום. כשדבר החקירה התגלה לסניגורו של זדורוב, הוא החליט להזמין את השוטרים לשעבר להעיד מטעם ההגנה.
"חקירה שמתבצעת אחרי 15 שנה לשוטרים, שאני לא יודע כמה נעליים הם כבר החליפו מאז ומה קרה איתם, אין לה הרבה משמעות", מעריך עו"ד פלדמן. "אני מניח שהעובדה שלא נמצא דבר גם היא מוסיפה עוד כמה גרמים למטען שנושאת הסנגוריה שאומרת וחוזרת ואומרת: אין לכם תשובה לטביעת הנעל", ופרופ' סנג'רו מחמיר עוד יותר: "לא מוצאים את המחלץ האלמוני מן הסתם כי אלה לא טביעות של מחלץ אלמוני. אלה אולי טביעות של הרוצח. ידוע שיש משמעות גדולה לא רק לזה שאתה מוצא ממצא מפליל, אלא גם אם חיפשת ומצאת הרבה ממצאים ואף אחד מהם לא מפליל - זה מצטבר לעניין בעל משמעות הסתברותית עצומה בכיוון שזה לא הוא".
השבוע פרסם ברהנו טגניה ב"מהדורה המרכזית" חומרים נדירים מתוך המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה. במעבדה בדקו מחדש בחודש שעבר את חפציו של זדורוב מיום הרצח, בהם הנעליים שלו, בניסיון למצוא עליהן ראיות פורנזיות שיקשרו אותו לרצח. זאת הפעם השלישית שהחפצים נבדקים ועכשיו נעשה שימוש בחומר מיוחד שאמור לאתר אפילו כתמי דם סמויים, אבל גם תוצאות הבדיקה הזאת לא העלו ממצאים שממקמים את זדורוב בזירה.
"זה כמובן פועל לטובת ההגנה במידה מסוימת, על אף שהכלל הוא 'מה שאין - לא קובע'", מנמק עו"ד גלעד. "להגיד שזה לא עובר במוח של השופטים וזה לא משפיע? בוודאי שזה משפיע. ה'אין' הזה צועק וייתכן שהוא יהווה חיזוק כזה או אחר לקביעה הסופית של השופטים".
פלדמן מוסיף וטוען: "זה אומר שזדורוב לא היה שם. יש מעט מאוד תיקים שבהם לא נמצאו ממצאים פורנזיים שקשרו את הנאשם לזירה, באמת זירה מדממת - הדם שהיה שם והסתובב והתנועע שם, העובדה שלא מצאו שום דבר שקושר אותו זו עובדה שהולכת ומקבלת יותר ויותר משקל".
ככל שהלכו והתקדמו החקירות והדיונים האינטנסיביים, עלה המתח בין השופטים לנציגי התביעה. הדברים הגיעו לשיא ביום השני לחקירה הנגדית של זדורוב, כשהחל ויכוח סוער בין עו"ד מיטל חן רוזנפלד מצוות הפרקליטות לבין השופט אשר קולה. הרקע לוויכוח: שאלה של התובעת לזדורוב. השופטים קטעו את התובעת, סיפקו הסבר אפשרי והיא מצידה זעמה וטענה שהם מחבלים בעבודתה.
"הוויכוח הזה בדרך כלל חריג אצל רוב רובם של עורכי הדין משני הצדדים, בעיקר מצד הפרקליטות. זה חריג מצד רוב רובם של השופטים, והוא פחות חריג אצל כבוד השופט קולה ובהרכב שלו", אומר עו"ד גלעד. "גם אני לא פעם אמרתי לשופט - 'תשמע, אתה רוצה לחקור את העד במקומי? תחקור אותו במקומי. אל תקלקל לי את הסדר של החקירה'", נזכר פלדמן. "לכן זה אולי חורג מהאיפוק שאתה מצפה משופט, יחד עם זאת השופט אמור להשגיח שהתביעה לא מטעה את הנאשם, לא שואלת שאלות מטעות". ובאומהורן סבורה אחרת: "אני חושבת שהשופט לא היה צריך להגיד את זה אלא הסניגור. העובדה שהשופט יורד לזירה ומתכתש כאילו הוא אחד החוקרים היא טעות".
לא במקרה המתיחות באולם המשפט הגיעה לשיאה דווקא בזמן עדותו של זדורוב, שממשיך להתעקש שהוא לא הרוצח. אלא שלאורך ימי העדות זדורוב סיפק פתאום גרסאות חדשות במגוון נושאים שנתקלו בחשדנות גם מצד השופטים.
המשפט החוזר מתנהל במהירות יחסית אבל הסיבות המרכזיות לקיומו - הספקות, הראיות החסרות - עדיין לא נפתרו. סביר להניח שהמשך המשפט יספק עוד ויכוחים וכותרות רבות עד להכרעה, וכנראה שגם אחריה. אבל בסוף חשוב לזכור שמאחורי הסערות יש נערה אחת שנרצחה ואימא אחת שכבר 15 שנים מחכה לסגירת מעגל.
