פרסום ראשון: מדריכה במוסד לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים הגישה תביעה נגד המדינה והשוטר שירה למוות באיאד אל-חאלק, הצעיר הפלסטיני בעל הצרכים המיוחדים שנורה לפני כשנה וחצי בידי שוטרי מג"ב בעיר העתיקה בירושלים. התובעת היתה נוכחת בירי לעבר אל-חאלק, שהשוטרים חשדו בו כמחבל, והיא תובעת בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו לה באירוע לטענתה. היא דורשת מהמשטרה ומהשוטר היורה פיצוי בסכום של מיליון שקלים.
לפי כתב התביעה, המדריכה עבדה במועדים הרלוונטיים לתביעה במוסד לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים "אלווין" בעיר העתיקה, והייתה נוכחת גם באירוע שבו נורה אל-חאלק. היא היתה בדרכה לעבודתה בעת ששמעה ירי וצעקות "מחבל מחבל", והבחינה באל-חאלק שאותו היא מכירה מהמוסד שבו היא עובדת. השוטרים רדפו אחריו וירו לעברו אש חיה.
עוד נטען בכתב התביעה כי המנוח רץ לכיוון התובעת, שצעקה לשוטרים כי מדובר באדם נכה, אך הם התעלמו מקריאותיה והמשיכו בירי חי – שחלקו הופנה גם לאזור שבו עמדה המדריכה. לנוכח הירי, היא ברחה לחדר אשפה במעלה הרחוב כדי להסתתר, ואל-חאלק רץ אחריה. בכניסה לחדר האשפה קרס אל-חאלק על הרצפה כאשר הוא מדמם בגלל הירי. מיד לאחר מכן נכנסו השוטרים וצעקו "איפה האקדח?". המנוח הזיז את ידו לעבר המדריכה, והשוטרים כיוונו את נשקיהם הטעונים לכיוונה, והפנו את אותה שאלה אליה.
המדריכה התחננה על נפשה, כך נטען, תוך שהיא מרימה את ידיה לכניעה וצעקה שוב שאל-חאלק הוא אדם נכה. למרות תחנוניה של המדריכה ולמרות שאל-חאלק שכב פצוע ומדמם, ירה אחד השוטרים (שנתבע) באל-חאלק בפלג גופו העליון, ירי שהביא למותו. המדריכה ראתה את כל המתרחש, ואף הבינה כי השוטרים עשויים לירות גם בה על לא עוול בכפה.
זמן קצר לאחר אירוע הירי, הגיעו למקום שוטרות שביצעו במדריכה חיפוש, שבו לא נמצא כל דבר, ולאחר מכן נלקחה לחקירת משטרה מתישה. המדריכה טוענת בכתב האישום שמשחרורה מהחקירה היא סובלת ממצוקה נפשית, ובכלל זה קושי בדיבור, רעידות וחוסר תפקוד. בתביעה גם צורפו אבחנות מקופת החולים שלה ומאנשי מקצוע, לפיהן היא עברה טראומה נפשית קשה, וכי היא "במצב נפשי גרוע, לא מצליחה לישון, כל הזמן חושבת על מה שקרה ומתחילה לבכות ולצעוק".
עוד היא טוענת כי לאחר חופשת מחלה של 16 ימים היא לא הצליחה לשוב לעבודתה בשל הטראומה שממנה היא סובלת, ופנתה לטיפול פסיכולוגי. היא אובחנה כסובלת מהפרעת PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) בעוצמה גבוהה, שפוגעת באופן רציני בתפקודה וברווחתה הנפשית. לפי כתב התביעה, בעיותיה הנפשיות נמשכים עד היום, ובכלל זה בעיות שינה, חרדות, כאבים ותחושת ריקנות.
לטענת התובעת, המדינה לא נקטה באמצעים סבירים כדי למנוע את האירוע ולא סיפקה הוראות מתאימות. השוטרים הפעילו כוח לא סביר, באופן שלא מותאם לדין ולנהלי המדינה. כמו כן, נטען בתביעה כי השוטרים התעלמו מקריאותיה של התובעת, כיוונו אליה נשק חי, וביצעו ירי בקלות דעת לעבר אל-חאלק אל מול עיניה של התובעת.
התובעת טוענת כי בנוסף לנזק הישיר מהאירוע, נגרמו וייגרמו לה הוצאות רפואיות רבות, ובכללן דמי השתתפות בתשלומים למוסדות רפואיים בגין טיפולים, בדיקות, תרופות, נסיעות והוצאות נלוות. לתביעה צורפה גם חוות דעת פסיכיאטרית, שמיחסת לתובעת נכות צמיתה בשיעור של כ-30%.
לפי התביעה, המדריכה הפסידה השתכרות וספגה פגיעה בכושר ההסתכרות בעתיד, איבדה תנאים סוציאליים, ספגה הוצאות רפואיות והוצאות נלוות נוספות, צרכים שיקומיים ועוד. הנתבעים נדרשים לפי התביעה לשלם פיצויים על נזקי התובעת, בשל אחריותם המלאה, הישירה או השלוחית למעשים.
ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר באירוע שנסיבותיו הובילו לתוצאה טרגית. תפקידם ומשימתם של כוחות השיטור בירושלים ובפרט בעיר העתיקה, היא משימה מורכבת במיוחד וכרוכה פעמים רבות בקבלת החלטות מורכבות, הקרבה וסיכון חיים. בשנים האחרונות כולל בתקופה האחרונה, היינו עדים למספר ניסיונות לפגוע ולהרוג שוטרים ולוחמי מג״ב בעיר העתיקה ובסביבתה. נציין כי כתב התביעה התקבל רק היום ואנו נשיב לו בבית משפט באמצעות הפרקליטות כמקובל".