מפרצת דרך טכנולוגית, דרך השאננות של החשודים ועד לריענון צוות החקירה – אלה רק חלק מהדרכים לפצח תיק רצח בחלוף שנים רבות. אחרי החשדות שפורסמו אתמול (ראשון) לגבי פרשות הרצח וההיעלמות מלפני יותר משלושים שנה, שוחחנו עם חוקרים לשעבר במשטרה שבדקו תיקי רצח שכבר העלו אבק, ובדקנו באמצעותם כיצד מפענחים תיק ישן כל כך.
"בכל תיק תמיד יש לעשות אינסוף דברים שלא נגמרים", מציין רענן כספי שהיה חבר בצוות "צפנת פענח" שמטרתו הייתה לבחון מחדש תיקים לא מפוענחים. "מה שאנחנו עשינו, היינו מאתרים את כל התיקים שלא פוענחו, אפילו היותר ישנים ובדקנו", הוא מספר. "היה לנו תיק נעדרת משנות השבעים שאני בטוח שהוא היה תיק רצח ואנחנו ממש עשינו שם חקירה לעומק והגענו למישהו שהערכנו שהוא קשור להיעדרות, אבל הבן אדם כבר היה חולה, אי אפשר היה להוכיח את זה".
"קודם כל אני מזמין מיחידת החקירה את כל התיק", מסביר כספי. "ואני הולך למעבדות הפורנזיות כדי לראות מה נשאר מהראיות הפורנזיות שהיו. פעם אחת נתקלנו גם שהיה פענוח כף יד. יש דברים שלא תמיד יש את הזמן והקשב בצוות חקירה רגיל שהוא אונליין. בדרך כלל 4-3 הימים הראשונים הם הקריטיים בחקירה. אחר כך קשה מאוד לצוות המקורי לפענח את התיקים".
כספי מוסיף: "לפעמים לימ"ר מרכז או ימ"ר תל אביב יש תיק רצח אחרי תיק רצח, ערימה של תיקי רצח, זה לא שצוות אחד יושב ומפענח את התיק. אנחנו היינו יכולים לשבת כמה זמן שרוצים על כל תיק, ברור שתגיע יותר לתוצאות".
ההתפתחויות הטכנולוגיות הביאו שורת תיקים לפענוח בשנים האחרונות, כמו למשל רצח ורדית בקרקנוט ורצח נועה אייל. עם זאת, כספי מצביע על קשיים בהקשר הזה בתיקים אחרים: "בתיקים הישנים לא הייתה מודעות שיהיה אפשר לפענח את הד.נ.א ולכן גביית הראיות הפורנזיות לא הייתה ברמה של היום", הוא מדגיש. "הרבה פעמים גם יש פה בעיה אחרת שאתה לא מוצא גופות בחלק מהמקרים ואז אחרי כל כך הרבה שנים זה עוד יותר בעיה למצוא. יש תיקי נעדרים שכמעט ברור שהם נרצחו".
"המציאות עולה על כל דמיון"
מלבד הטכנולוגיה, הזמן שחולף יכול לסייע בגלל השאננות שנוצרת בקרב מבצעי העבירה. "בחלק מהתיקים לאחר כל כך הרבה שנים, פתאום אתה בא בהפתעה לחשוד שהוא לא מצפה בכלל שתתפוס אותו ואז רמת החשד שלו ירדה ואתה יכול למשל לקחת ממנו ד.נ.א", מתאר כספי, כפי שאכן קרה לדבריו בחקירת הרצח של נועה אייל.
גם עו"ד קובי סבג חקר תיקי רצח ישנים. "המציאות עולה על כל דמיון", הוא מעיד בשיחה עם N12. "לפעמים הייתי שותל ידיעה בעיתון, כאשר כל מי שאני חשדתי בו היה מרושת מבחינת האזנות סתר, ואז קלטתי את ההפללות. אין מצב שאדם לא בודק מה יש נגדו ואז הוא מתחיל לדבר והדברים נקלטים אצל הגורם החוקר".
עו"ד סבג משמיע ביקורת על פעולות מסוימות שלטענתו מקשות על פענוח של תיקים ובכך מובילה אותם למבוי סתום. "בדור שלי כשהייתי מגיע לזירה אף אחד לא היה נכנס לזירה, גם לא הזיהוי הפלילי, עד שאני לא הייתי אומר להם מה לעשות בזירה", הוא טוען. "זו רעה חולה של כל הקצינים הבכירים שהם דוחפים את עצמם לזירת הרצח כדי לקבל תמונה על חשבון הראיות. זה מקומם".
גם הוא מציין את ההתקדמות הטכנולוגית שמסייעת לפענוח. "היום יש טכנולוגיות מדהימות", אומר עו"ד סבג. כך למשל בתיק הרצח והאונס של רינת רואס ז"ל באשדוד שפוענח כעבור 9 שנים. "הלכנו לארכיון של לכיש, לקחנו את התיק ובדקנו אותו", הוא נזכר. "היה שם בדיקות ד.נ.א מתא המטען של הרכב אבל זה התייבש. אחר כך הייתה טכנולוגיה שאפשרה לשחזר את הד.נ.א הזה ואפשר היה לבצע השוואה".
פרשת הרצח של נאווה אלימלך ז"ל שנותרה בלתי מפוענחת, נבדקה אף היא על ידי עו"ד סבג. "זה תיק שנעשתה בו עבודה", הוא מסביר. "בתיק שפוענח אתמול לעומת זאת לא נעשתה עבודה - הייתה יותר שלילה מאשר ראיות שקשרו מאן דהוא לביצוע עבירה".
"אתה רואה מי הרוצח ואתה לא מבין איך לא פענחו"
דוד אביטל התחיל להתנדב במשטרה לאחר שסיים לעבוד שם, והגיע בתור מתנדב 4 פעמים בשבוע כדי לנסות לפענח תיקי רצח. כך למשל ברצח דנה בנט ז"ל הוא טוען כי גילה מי הרוצח ארבע שנים לפני שהתיק פוענח. "נתתי להם את הפענוח ארבע שנים לפני. עברתי על כל הקלסרים, בדקתי את העדויות ומצאתי סתירות", הוא נזכר.
"לא הקשיבו לך?", שאלתי. "כרגיל", הוא השיב. "לא נעים שפתאום בא לך מישהו ולא נעים שלא הם פענחו. התפקיד שלי היה למצוא פאשלות. אתה רואה מי הרוצח ואתה לא מבין איך לא פענחו. אז ברור שלא כל כך אוהבים אותך כי אתה חושף, גם אני לא הייתי אוהב אם מישהו היה חושף את הפאשלות שלי".
"הרבה פעמים אתה מוציא מידעים, נכנס לתיק מודיעין ואז אתה רואה שיש מידע שמשום מה לא טופל", הוא מוסיף. "רוב התיקים האלה זה פספוס. הרבה פעמים אתה רואה את הרוצח, יש מידע עליו ומשום מה לא הגיבו לכיוונו", טוען אביטל וצוחק: "אם הייתי כותב ספר היו מוציאים אותי להורג". אביטל מתאר כיצד מתחילה העבודה על תיק ישן: "זה כמו מבחן כזה, יושבים כמה צוותים ומנסים לראות מי נגד מי".
גם הוא מצביע על ההתקדמות הטכנולוגית כ"גיים צ'יינג'ר" לפענוח תיקי רצח ישנים. בנוגע לפענוח הרצח של נועה אייל הוא מספר: "מה שחשבו זה שאם מישהו מהמשפחה נדגם אז לא צריך לדגום את הד.נ.א. זאת הייתה טעות. התברר שאבא שלו נדגם אז עזבו אותו, הוא לא נדגם בכלל".