מעטים הם האנשים שהצליחו לעקוב אחר 33 הדיונים בעדותו של אילן ישועה, מנכ"ל אתר "וואלה!" לשעבר, שהסתיימה היום (שני) לאחר יותר מחצי שנה. הדיונים כולם נערכו בדלתיים פתוחות ומרבית כלי התקשורת שלחו לפחות נציג אחד אליהם. למרות זאת, הרעש הגדול שליווה את אחד התיקים הפליליים החשובים ביותר שהתנהלו כאן, דעך אט אט ככל שהעדות התארכה והסתבכה לה. אם גם אתם התקשיתם לעקוב אחר המתרחש בקומה השלישית בבית המשפט המחוזי בירושלים, בכתבה הזו ננסה לתמצת לכם יותר ממאתיים שעות עדות ואלפי עמודי פרוטוקול.
באופן לא מפתיע, בכל אחד מהצדדים – הפרקליטות וההגנה – מביעים שביעות רצון מעדותו של ישועה. הסנגורים משוכנעים שהצליחו לכרסם באמינותו של עד המפתח, להוכיח שהוא היה מנכ"ל דומיננטי שמתערב בתכנים חדשותיים ושאתר "וואלה!" נענה בהוראתו לדרישותיהם של פוליטיקאים שונים. בכך, יטענו הסנגורים, נסדקת תזת כתב האישום שלפיה הייתה "היענות חריגה" לדרישות סיקור מצד נתניהו וסביבתו.
בפרקליטות מנגד, סוברים שעדותו של ישועה הייתה מוצקה, אמינה ומגובה בהתכתבויות והקלטות המחזקות אותה. באשר להתערבויות ישועה בתכנים שונים, יטענו בפרקליטות שהן היו כאין וכאפס לעומת ההיענות לדרישות של סביבת נתניהו. כמו כן, יסבירו בתביעה שהחריגות המתוארת בכתב האישום לא מתייחסות להתערבות של המנכ"ל אילן ישועה, אלא של בעל השליטה שאול אלוביץ' ורעייתו איריס. דווקא אופיו המרצה של ישועה, משוכנעים בפרקליטות, היה התשתית שאפשרה את המעשים המתוארים בתיק 4000.
דבר אחד בטוח – מוקדם מדי לחרוץ את גורלו של תיק 4000. טועים מי שממהרים לקבוע שהתיק "קרס" כבר בעדות הראשונה, כשם שתהיה זו טעות לטעון שמדובר בהרשעה בטוחה. הדבר משול לנוסע המשוכנע שהמטוס מתרסק, בעוד שהוא עדיין רק במסלול ההמראה. כדי לדעת מה יעלה בגורל התיק צריך לגלות סבלנות. לאמת יש קצב משלה, ובמשפט נתניהו הוא איטי למדי.
"תן לגברת כל מה שניתן. הוא (נתניהו) מתאבד בשבילי"
מבחינת הפרקליטות, החשיבות המרכזית בעדותו של ישועה לא הייתה במה שאמר, אלא בהתכתבויות ובהקלטות שסיפק. במהלך החקירה הראשית הציגה התובעת, עו"ד יהודית תירוש, חומרי חקירה רבים שהצביעו על התערבויות מצד בני הזוג אלוביץ' לטובת סיקור ראש הממשלה לשעבר נתניהו. חלק מהשיחות הללו אף קשרו בין הסיקור באתר "וואלה!" לבין הפעולות השלטוניות שנתניהו ביצע, לפי כתב האישום, לטובת האלוביצ'ים.
"תן לגברת כל מה שניתן. הוא (נתניהו) מתאבד בשבילי", כתב שאול אלוביץ' באחת ההודעות שהוצגה בבית המשפט. בהזדמנות אחרת הוא דרש מישועה: "תוריד את זה מיד, אני אהרוג אותך. זה ימנע את אישור יס". ישועה תיאר בבית המשפט לחצים אדירים בכל פעם שעלתה ידיעה נגד נתניהו, לצד דרישות רבות להעלות ידיעות נגד יריביו הפוליטיים של ראש הממשלה לשעבר.
לטענת הסנגורים, ישועה הגזים פעמים רבות באמצעות תיאורים דרמטיים יתר על המידה. כך למשל הוא סיפר בחקירה הראשית: "זה היה abuse, הייתי כמו אישה מוכה במובן מסויים. עשו לי abuse ואני עשיתי לאלו שמתחתיי".
חנופה לכל דורש
תשעה ימים לאחר תחילת החקירה הנגדית חשפו הסנגורים הפתעה – התכתבויות שהפרקליטות העבירה להם בטעות ושלא נכללו בחומר החקירה.
ההודעות הראשונות הוצגו זמן קצר לאחר שנשיא המדינה הרצוג הודיע על התמודדותו לתפקיד. עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ', הציגה התכתבויות שונות בינו לבין ישועה. כך למשל, מיד לאחר הניצחון של הרצוג על שלי יחימוביץ' בפריימריז לראשות מפלגת העבודה, ישועה כתב לו: "ברכות! אל תהסס להיעזר בי בכל דבר ועניין". הרצוג השיב: "תודה. אשמח שהכותרת תהיה 'ניצחון מוחץ להרצוג למרות ההתקפות נגדו'. אני חייב להראות שליטה והדרה של הכלבה" (יחימוביץ'). לאחר פרסום ההתכתבות, הרצוג התנצל בפני יחימוביץ'.
ההודעות האלה והתכתבויות נוספות נמצאו במקרה על ידי עו"ד ז'ק חן, המייצג את שאול אלוביץ'. הוא זיהה שבוצע סינון תחת אחת הלשוניות בקובץ האקסל שהועבר להגנה, הסיר את הסינון וגילה 20,000 שורות של הודעות שהועברו בטעות. חלק מההתכתבויות הללו כלל שיחות עם פוליטיקאים ואנשי עסקים בנושאי סיקור.
בעקבות כך, השופטים הורו לפרקליטות לבצע חיפוש בטלפון של ישועה ולהעביר להגנה התכתבויות נוספות. הדבר הוביל להפסקה בדיונים שבסופה הועברו לסנגורים 2,000 מיילים ו-7,000 הודעות מהטלפון של ישועה.
בין הדמויות הפוליטיות שנכללו בהתכתבויות: ראש הממשלה נפתלי בנט, דוברו ובנו של שר האוצר אביגדור ליברמן, ח"כ אופיר אקוניס, השר לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר ז"ל ויו"ר מפלגת העבודה לשעבר אבי גבאי. כך למשל, ישועה כתב לבנט: "אשמח אם תנחה את קלוגהפט לשים את הקמפיין הקרוב במובייל בוואלה. אחד - קמפיין קודם הוא שם רק ב-ynet. שתיים - מבטיח לך תמורה מעל ומעבר".
היענות חריגה
לא ניתן להבין לעומק את הדיונים בשלב ההוכחות בלי שתי המילים "היענות חריגה", מונח שנולד מתוך הקושי להגדיר במדויק מהו המתת ביחסי השוחד המתוארים בתיק 4000. בניגוד לסברה הרווחת, המתת בתיק הוא לא "סיקור חיובי", אלא "היענות חריגה לדרישות בקשר לפרסומים באתר 'וואלה'". מה ההבדל? הפרקליטות לא קובעת בכתב האישום אם הסיקור של נתניהו ומשפחתו באתר "וואלה!" היה חיובי או שלילי, אלא טוענת שבני הזוג אלוביץ' נענו באופן חריג לדרישות הנוגעות לסיקור באתר.
על פניו, המונח "היענות חריגה" אמור היה להקל על הפרקליטות בהתמודדות עם טענות הסנגורים על סיקור שלילי של נתניהו ב"וואלה!", כפי שאכן עלו בדיונים על ידי עו"ד בעז בן צור, סנגורו של נתניהו. אולם, השימוש במונח "היענות חריגה" הוליד קשיים חדשים.
הסנגורים ניסו להתמודד עם המושג המסורבל באמצעות ההתכתבויות הרבות של ישועה עם פוליטיקאים אחרים. הטענה הייתה פשוטה – אם ישועה נענה בחפץ לב לדרישות מכל הבא ליד, כיצד ניתן לטעון שנתניהו זכה להיענות חריגה? תשובת הפרקליטות תהיה שכתב האישום קובע כי בני הזוג אלוביץ', ולא ישועה, הם שנענו באופן חריג לדרישות סיקור מצד נתניהו וסביבתו.
מרצה כלפי חוץ, אסרטיבי כלפי פנים
בחקירה הראשית ישועה יצר רושם כי הוא כמעט ולא נוהג להתערב בתכני האתר, למעט התערבויות לטובת נתניהו בהוראת האלוביצ'ים. בחקירה הנגדית התבררה תמונה אחרת – ישועה היה מנכ"ל דומיננטי מחד ודמות מרצה מאידך. בוס אסרטיבי שגוער בעובדיו, רגע אחרי שהתחנף והבטיח לעזור לפוליטיקאי נוסף.
הסנגורים יטענו שהתנהלותו של ישועה מוכיחה כי הוא לא פעל לטובת נתניהו בשירות האלוביצ'ים והאינטרסים הכלכליים שלהם, אלא דאג לפוליטיקאים שונים בהתאם לאינטרסים שלו. בפרקליטות לעומת זאת, בטוחים כי אופיו של ישועה דווקא מחזק את תזת כתב האישום. ללא מנכ"ל מרצה, סבורים בפרקליטות, האלוביצ'ים לא היו יכולים לממש את דרישותיהם.
שקר בזמן אמת
בהזדמנויות שונות ניסו הסנגורים לפגוע באמינותו של ישועה. כך למשל, הם מצאו חוסר התאמה בין אמירותיו בעדות לבין דברים שכתב בזמן אמת. ישועה טען בבית המשפט ששיקר בחלק מההתכתבויות שהוצגו, במטרה להסתיר את הנעשה ב"וואלה!". באחד הדיונים האחרונים שאל אותו השופט בר-עם לגבי פתק שכתב לעצמו ב-2015: "אני לא מצליח להבין מתי הדברים שכתבת הם אמת, ומתי הם לא אמת. בסופו של דבר אנחנו בוחנים את הכתובים. איך נדע מתי אדוני חושב שהדברים שכתב לעצמו הם אמת? האם אדוני יכול לתת סימנים?"
בכך, מבקשים הסנגורים לטעון כי קשה להבחין מתי הדברים שכתב ישועה היו אמת ומתי לא. בנוסף, הם סוברים כי באופן כללי לא ניתן לסמוך על עדותו של ישועה משום שהוא אדם מניפולטיבי ולא אמין. בפרקליטות מנגד, חושבים שעדותו של ישועה הייתה מוצקה ואמינה. לטענת הפרקליטות, גם אם יש פערים נקודתיים, הם נובעים ברובם מפרק הזמן הממושך שחלף ומעודף המידע שישועה נדרש לזכור. עוד יטענו בתביעה שניתן להבחין בקלות מתי ישועה שיקר בזמן אמת כדי להתגונן ומתי הוא כתב אמת.
לאט לאט
בתחילת שלב ההוכחות עוד קיוו בפרקליטות להגיע לעדותו של העד השמיני, ניר חפץ, לפני הפגרה בבתי המשפט שהחלה בחודש יולי. רק כעת, חודש אוקטובר, מסתיימת עדותו של העד הראשון, אילן ישועה. אמנם ששת העדים בין ישועה לחפץ לא צפויים להעיד זמן רב, אך ברור לכל שבקצב הנוכחי המשפט עשוי להימשך שנים ארוכות.
ומה הלאה?
מיד עם סיום עדות ישועה הבוקר, עורך אתר "וואלה!" לשעבר אבירם אלעד החל להעיד. עדותו צפויה להיות קצרה משמעותית מזו של ישועה – כמה ימי דיונים ספורים. אחרי אלעד, תעלנה שתי עיתונאיות נוספות שעבדו ב"וואלה!", מיכל קליין ועמית אשל. בפרקליטות מצפים לעדויות של אלעד, קליין ואשל משום שבניגוד לישועה, הם יוכלו לשקף את המתואר בכתב האישום מזווית עיתונאית.
לאחר שלושתם, יעידו שלושה עדים שיספרו על הצד הרגולטורי של תיק 4000 ואחריהם יופיע עד המדינה הראשון, ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של נתניהו. עדותו של חפץ צפויה להיות העדות הארוכה הבאה במשפט נתניהו והיא עשויה להימשך בסדר גודל דומה, פחות או יותר, לזו של ישועה.