סוף להסתרה? שנה וחצי לאחר פרוץ המגפה, בית המשפט העליון הוציא לראשונה (ראשון) צו על תנאי שמורה לממשלה להסביר למה לא העבירה את תמלילי ישיבות הממשלה והדיונים בקבינט הקורונה שהתקיימו לאורך המשבר.
המשמעות היא שהמדינה תצטרך לנמק מדוע החומרים הללו לא פורסמו לציבור, שעדיין לא יכול לעיין בתמלילי הדיונים השונים וגם לא להיחשף לנימוקים השונים שהובילו את הממשלה לקבל את ההחלטות שקיבלה.
את העתירה לבית המשפט הגישו עיתונאים, כלי תקשורת וארגונים שונים. בהוראת בית המשפט, הממשלה תמסור את תשובתה תוך חודש. התשובה תתייחס גם לישיבות הממשלה שעסקו בניהול משבר הקורונה וגם בדיוני ועדות השרים השונות, בהן קבינט הקורונה. נכון לעכשיו הפרוטוקולים חסויים ל-30 שנה.
עו"ד רחלי אדרי מנכ"לית התנועה לחופש המידע, שמובילה את המאבק לחשיפת דיוני הקורונה: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט והוצאת הצו על תנאי. משמעות הדבר היא כי התקבלה עמדתנו כי יש להתייחס לדיוני הקורונה כדיונים בעניין אזרחי בריאותי ולא כדיונים ביטחוניים. כעת, על המדינה יהיה להסביר מדוע אינה חושפת את הפרוטוקולים מהדיונים בעניין משבר הקורונה. התנועה לחופש המידע תמשיך להיאבק על ניהול האירוע בשקיפות מירבית לטובת קיום דיון ציבורי בריא וענייני בנושא".
עו"ד שחר בן מאיר, אחד העותרים, התייחס להחלטה: "ההחלטה של בית המשפט מאוד חשובה מעבר להיבט הפרטני של תמלילי הקורונה בהיבט העקרוני. אנחנו טענו בדיון כי תקנון הממשלה למעשה קובע מגבלות על פרסום תמלילים שהן מעבר וחמורות יותר מאשר הוראות חוק היסוד. ברור שמבחינה נורמטיבית תקנון הממשלה לא יכול לחרוג מהוראות מפורשות של חוק יסוד. ולכן, יש חשיבות רבה בנושא של מתן צו תנאי, כי כעת הממשלה צריכה לנמק מדוע התקנון חורג מהוראות חוק היסוד".