כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט תיזכר ככל הנראה בעיקר סביב החלטה אחת - ההחלטה להעמיד לדין את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. אולם, היועמ"ש מטפל מדי יום במגוון רחב של נושאים - מוכרים יותר ופחות. לקראת כל סוף כהונה "מנקה" היועץ את שולחנו ומפרסם החלטות שונות שנותרו על שולחנו, כפי שראינו רק אתמול (שלישי) בהגשת כתב האישום נגד ח"כ חיים כץ במסגרת הסדר טיעון. לצד זאת, יש גם נושאים שישארו לטיפול היועמ"ש הבא. אז אילו החלטות נוספות צפויות להתפרסם בחודשיים וחצי הקרובים?
נתחיל עם ההליכים הפליליים נגד פוליטיקאים, תחום שתופס נפח קטן יחסית מפעילותו של היועץ, אך לצד זאת גם התחום המוכר ביותר לציבור הרחב. מנדלבליט יצטרך לקבל החלטה בתיקים של השרים לשעבר יעקב ליצמן ואריה דרעי, לאחר שהעמיד לדין כבר שלושה פוליטיקאים במהלך כהונתו - נתניהו, ביטן וכץ.
החקירה הפלילית בעניינו של ח"כ דרעי החלה לפני כמעט 6 שנים, יחסית בתחילת כהונתו של מנדלבליט, אך טרם התקבלה החלטה סופית לגבי העמדתו לדין. בימים אלה מתקיים משא ומתן אינטנסיבי על הסדר טיעון.
השאלה החשובה ביותר בעניינו של דרעי היא אם יוטל עליו קלון, מפני שהדבר ישפיע על המשך חייו הפוליטיים. נכון לעכשיו מיוחסות לדרעי עבירות מס, זאת אף שבשלבים מוקדמים יותר הוא היה חשוד בעבירות נוספות, חמורות יותר.
בחודש מאי הודיע מנדלבליט כי הוא שוקל להעמיד לדין את השר לשעבר יעקב ליצמן, כפוף לשימוע, בעבירות של הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט. מדובר בשתי פרשות - הראשונה עוסקת בהתערבות לכאורה בהליך הסגרתה של מלכה לייפר לאוסטרליה, שם היא נאשמת שפגעה מינית בתלמידותיה. בפרשה השנייה חשוד השר לשעבר ליצמן כי סייע לכאורה לבית עסק שנמצאו בו ליקויים תברואתיים חמורים, בזמן שהוא קיים כשרי ידידות עם בעליו ונהג לקנות בבית העסק. כעת מנדלבליט יצטרך להחליט אם להגיש כתב אישום ובאילו סעיפים.
היועמ"ש עשוי להכריע לפני סוף כהונתו גם בנוגע להעמדה לדין של התאגידים שהיו מעורבים בתיקי נתניהו - "בזק", "וואלה!" ו"ידיעות אחרונות". פעמים רבות כאשר מתנהל משפט נגד בעלים של תאגיד, מוגש כתב אישום גם נגד התאגיד עצמו. המטרה היא להגביר את ההרתעה בתיקים כלכליים כך שלא רק מבצע העבירה ישלם מחיר, אלא גם הגוף שהרוויח ממנה. בתיקי נתניהו, מנדלבליט תחילה החליט שלא להעמיד לדין את התאגידים, אך בהמשך זימן אותם לשימוע.
להחלטה בנוגע לתאגידים עשויה להיות השפעה מסויימת על תיקי נתניהו. אם יוחלט שלא להגיש נגדם כתב אישום, הסנגורים עשויים לטעון לאכיפה בררנית. מצד שני, אם התאגידים יועמדו לדין, משמעות הדבר היא שיתנהל הליך מקביל עם אותם עדים לאחר שהרכבת של משפט נתניהו כבר יצאה מהתחנה. יש גם אפשרות נוספת - שלפחות חלק מהתאגידים, "וואלה!" ו"בזק", יודו במסגרת הסדר טיעון. יחד עם זאת, יתכן שההחלטה תעבור לטיפול היועמ"ש הבא.
נושא נפיץ נוסף שנמצא על שולחן היועמ"ש הוא פרשת אהוביה סנדק שנהרג במהלך מרדף משטרתי. הפרשה נבחנה בלשכת פרקליט המדינה, אך לאחרונה נמסר למשפחת סנדק כי היא הועברה לבחינת היועץ המשפטי לממשלה. בימים האחרונה נערכו הפגנות בקריאה למנדלבליט להעמיד לדין את השוטרים, וההחלטה תימסר ככל הנראה לפני פרישתו של מנדלבליט.
