הודעת היועמ"ש היום (חמישי) על הסדר הטיעון עם שר הפנים לשעבר אריה דרעי סיימה סאגה ארוכה למדי שנמשכה קרוב לשש שנים. חקירתו של דרעי החלה בתחילת כהונתו של מנדלבליט, והסדר הטיעון גובש סופית כחודש לפני פרישתו. זה מה שניתן להסיק ממקרי העבר - עושים סדר.
מדובר בהסדר טיעון מקל ביחס לעבירות שיוחסו לדרעי בתחילת הדרך, או כמו שמנדלבליט הגדיר זאת בהקלטות שפרסם גיא פלג - "מהתיק הזה לא נולד אפילו עכברון". לא רק שהעבירות שונו מהותית והעונש שהוסכם עומד על 180,000 שקלים קנס בלבד ומאסר על תנאי, אלא שמנדלבליט גם לא ידרוש להטיל על דרעי קלון.
גם בהסדר הטיעון עם חיים כץ - עבירות פחותות ואין דרישה לקלון
ההחלטה הזאת מצטרפת להסדר הטיעון שגובש עם חה"כ חיים כץ - גם במקרה שלו מדובר בעבירות פחותות משמעותית מאלו שיוחסו בתחילת ההליך, וגם בו היועמ"ש לא ידרוש להטיל קלון. ההחלטות עוררו ביקורת ציבורית, אך ניסיון העבר מלמד שבתי המשפט לא מרבים להתערב בהסדרי טיעון.
"ברוב רובם של המקרים נוהג בית המשפט לכבד את עסקאות הטיעון ונמנע מלהחליף את שיקול דעת התביעה בשיקול דעתו שלו", הסביר עו"ד טל גבאי, מומחה לעבירות צווארון לבן במשרד פריד-גבאי. "לכן הסיכוי שבית המשפט יתערב בענישה שהוטלה על דרעי הוא קלוש ביותר, ועל אחת כמה וכמה שלא יתערב בסוג העבירות שהמדינה בחרה לייחס בכתב האישום".
"טירוף שעבריין שיורשע בפעם השנייה יוכל לחזור לכהן בממשלה"
מנגד, ד"ר אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון סבור שהמקרה של דרעי מספיק חריג כדי להצדיק התערבות שיפוטית. "ההסדר הזה שונה ויוצא דופן מכל ההסדרים האחרים, כי מדובר כאן בעבריין מורשע שישב בכלא", הוא טען. "לכן, לא ניתן להגיע איתו לעסקת טיעון, וגם אם היה ניתן - לא בלי קלון, כי מה המשמעות? שעבריין שיורשע בפעם השנייה יוכל לחזור ולכהן בממשלת ישראל. זה הטירוף".
"זה אירוע מטורלל שאני לא מבין איך היד של היועץ המשפטי לממשלה לא רעדה כשחתם על עסקת הטיעון הזאת", הוסיף ד"ר שרגא. "זה פשוט אירוע שהוא בלתי נתפס בעליל ולא דומה לאף אחת מעסקאות הטיעון. גם ביחס לעסקאות טיעון עם אנשים אחרים, נראה שהיועץ המשפטי לממשלה הלך אקסטרה-מייל".
ההתערבות במקרה של הרב הראשי לשעבר
למרות שמדובר במקרים חריגים, בית המשפט התערב בעבר בהסדרי טיעון, כך למשל במקרה של הרב הראשי לישראל לשעבר יונה מצגר. עו"ד גבאי שייצג את הרב מצגר, הסביר: "סנגור טוב ניחן ביכולתו להציע תזה חלופית, משכנעת ובלתי מופרכת לכתב האישום ובכך להוביל לשינוי משמעותי. עסקת הטיעון של הרב מצגר עוררה גלים רבים עקב העובדה שבית המשפט המחוזי דחה אותה בשל היותה מקלה במיוחד, ואולם, למעשה עסקת הטיעון נתנה ביטוי הולם לכשלים הראייתיים שנכללו בתיק, כאשר מנגד המדינה נהנתה מהרשעה בטוחה בתיק דגל לצד חיסכון משפט יקר. לכן טוב עשה ביהמ"ש העליון שאישר בסופו של יום את עסקת הטיעון".
"באופן דומה", הוא הוסיף. "ניתן להניח שבעניינו של דרעי עסקת הטיעון מחויבת המציאות שכן יש להניח שהיא מתבססת על קשיים ראייתיים משמעותיים ביותר שלא הובאו לידיעת הציבור, לצד חלוף הזמן החריג מאז פרוץ החקירה שהוביל לעינוי דין ניכר במשך 6 שנים".
הסדר הטיעון שנחתם תחילה עם קצב לא כלל את עבירת האונס
כדי להמחיש עד כמה נמנעים בתי המשפט מהתערבות בהסדרי טיעון, אפשר לקחת לדוגמה את הנשיא לשעבר משה קצב. הסדר הטיעון שנחתם איתו לא כלל את עבירת האונס והעתירות שהוגשו נגד הסדר הטיעון נדחו. לבסוף, קצב חזר בו מהסדר הטיעון, הפרקליטות הגישה כתב אישום חמור יותר שהוביל להרשעתו באונס, מעשה מגונה והטרדה מינית, והוא נידון ל-7 שנות מאסר.
ד"ר שרגא סבור כי משפטו של קצב מוכיח כי יש להימנע מהסדרי טיעון עם נבחרי ציבור. "כאמירת בסיס", הוא ציין. "אנחנו חושבים שאם יש ראיות להגיש כתב אישום נגד נבחר ציבור צריך ללכת כל הדרך ולהביא את האירוע לבית המשפט".
לעומתו, עו"ד גבאי טען כי הסדרי טיעון לא משרתים רק את הנאשמים. "לא ניתן לקיים שיטת משפט אשר לא מבצעת שימוש נרחב במוסד הסדרי הטיעון", הוא טען. "הסדרי הטיעון משרתים באותה המידה - אם לא יותר - את המדינה, שהרי אין למדינה יכולת או רצון לנהל כל תיק פלילי עד תומו".
"יש לזכור שכתב האישום איננו חזות הכול, אלא משקף תזה חד צדדית של התביעה, אשר צריכה לעמוד במבחן בית המשפט", הוסיף עו"ד גבאי. "על כן, הציפיה שבסיומו של כל הליך, ככל שינוהל ללא הסדר, כתב האישום יוותר במתכונתו הנוכחית - היא ציפייה לא ריאלית".
שאלה נוספת, ואולי החשובה ביותר עבור דרעי היא שאלת הקלון. בית המשפט יכול להטיל על דרעי קלון גם ללא בקשת היועמ"ש. סוגיית הקלון הינה סוגיה נפיצה יותר", הסביר עו"ד גבאי. "עם זאת, להערכתי בית המשפט לא יתערב גם ברכיב זה שכן המדובר בעניין המהווה את ליבת ההסכמה בין הצדדים, כאשר ההצדקה להעדר הקלון נעוצה בהתפטרותו של דרעי מיד מהכנסת על כל המשמעויות הכרוכות בכך".
ד"ר שרגא, שכבר מתכונן לעתירה נגד החלטת מנדלבליט, הודה: "אין ספק שזה יהיה תיק קשה. העתירה נכתבת בדקות אלה ואני חושב שאם יש סיכוי להתערבות של בית המשפט בעסקת הטיעון, לרבות שאלת הקלון, זה לאור העובדה שדרעי הורשע בעבר".