בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע לאחרונה את יניב שירום, שהיה מנהל הספא בבריכת גורדון בתל אביב, אחרי שהודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע מעשה מגונה במטופלת במהלך עיסוי. לפני כחודש וחצי, מעסה אחר בשם שמואל כהן שעבד במכון באבן יהודה הורשע גם הוא בביצוע מעשה מגונה.
בעקבות שני המקרים, הנפגעות דורשות לחדד את הנהלים ולהבהיר מה מותר ומה אסור לעשות במסגרת עיסוי. "זה טלטל את כל עולמנו, זה עצר את כל החיים", אמרה ל-N12 מיכל, אימה של אגם (שמות בדויים), שנפגעה על ידי המעסה שמואל כהן.
"לא ראוי להמשיך לטפל"
במקרה שאירע בבריכת גורדון, נגע שירום באיברי מינה של המתלוננת ללא הסכמתה. בכתב האישום שהוגש נגדו אף צוין כי הוא לא שלח לאזורים האלו את ידיו בלבד, אלא גם נגע באמצעות שפתיו בחזה של הנפגעת. שירום נאשם תחילה גם בעבירת אונס, אך במסגרת הסדר הטיעון שגובש עם הפרקליטות הוא הודה והורשע בביצוע מעשה מגונה. בית המשפט הורה לו לשלם למתלוננת 50,000 שקל, אך מועד הטיעונים לעונש נקבע רק לעוד כחצי שנה.
בתיק השני, נגד המעסה שמואל כהן, הוא כפר בעבירות ואישר רק חלק מעובדות כתב האישום, אך בית המשפט קבע כי גרסתה של המתלוננת אמינה והרשיע אותו. לפי ההרשעה, כהן נגע באיבריה המוצנעים של המתלוננת במהלך הטיפול בה. בנוסף, הנפגעת נותרה בחלק מהטיפול ללא סדין על גופה. כהן אישר את העובדה שהיא נותרה חשופת חזה על שולחן העיסוי, אך טען שהדבר נעשה לצורך טיפולי וללא כל כוונה מינית. גם בהקשר זה בית המשפט דחה את טענתו.
"נגלה קו ברור של הסלמה בהתנהלות בעלת הגוון המיני מצידו של הנאשם", נכתב בהכרעת הדין בעניינו של כהן. "הוא ניצל את מעמדו כמטפל ואת העובדה שהמתלוננת הצעירה סמכה עליו בעיניים עצומות, כדי לבצע בה מעשים מיניים, מתוך מחשבה שגויה או אסורה בנסיבות, שאולי היא חפצה באותם מעשים או נהנית מהם".
עורכת הדין רוני אלוני-סדובניק, המייצגת את המתלוננות, התייחסה למקרים: "מעסים ומסאז'סטים לעולם לא מורשים לגעת בחזה של מטופלת ובוודאי שלא באיבר מינה. בתיק שהתנהל בבית משפט השלום בנתניה ניסה סנגורו של עבריין המין לטעון כי שיטת הטיפול המיוחדת כוללת גם מגע באיברי המין, טענה שריסקנו לרסיסים.
"גם בתיק שהתנהל במחוזי תל אביב, התנגדנו נחרצות לניסיון לכפות עלינו הסדר טיעון ממנו עולה כאילו המגע באיבר המין של המטופלת היה מקרי, בטעות. זו לא טעות, ומעסה שגורם נזק נפשי למטופלת לא ראוי להמשיך להיות מטפל. אני מצפה מקהילת המעסים ומטפלי הגוף לרענן נהלים ולפרסם כמה שיותר ברבים את כללי המותר והאסור בטיפולי גוף, ואם יש בין המטופלות מי שבעבר כבר נפגעה מינית? רצוי לתת העדפה לבחירת מטפלות נשים, עד שקהילת המטפלים עצמה תקיא מתוכה את התופעה – ואכן זו תופעה ולא מקרי שוליים נדירים".
"טלטל את כל עולמנו"
מיכל, אמא של של אגם שנפגעה על ידי המעסה שמואל כהן, סיפרה על הדרך של בתה להכרה ולהחלמה.
כיצד השפיעה הפרשה על הבת שלך ועל המשפחה?
"זה טלטל את כל עולמנו, זה עצר את כל החיים. הבת שהייתה לי לפני והבת של אחרי, זו לא אותה בת. היא איבדה בין רגע את התמימות, את האמון הנקי במטפלים ובאנשים ואת שמחת החיים. זה שבר מאוד גדול. כשאני רואה אותה בבית מהורהרת, או פשוט סוגרת את הדלת של חדרה ומעדיפה להיות לבד, קשה לי עם זה מאוד. בהיבט הטיפולי, עד היום היא איננה מסוגלת ללכת לטיפולים פרא-רפואיים, למרות שבשל בעיותיה הרפואיות, היא בהחלט צריכה. האמון נשבר באקט אחד, וייקח שנים רבות עד שיבנה מחדש, אם בכלל".
מה גורם לתופעה להיות רחבה?
"הנשים נמצאות עם המטפל או רופא לבד בחדר סגור, יש לגיטימציה למגע, וזה מאוד מבלבל. בטיפולים רפואיים או פרא-רפואיים, המגע מותר והוא עיקר הטיפול. זו בדיוק הנקודה שבה מאוד קל למטפלים לחצות את הקווים, לנצל את מרותם ולפגוע בנשים שבטיפולן. הנשים מהצד השני, מאמינות למטפל ולמקצועיותו, מתקשות לזהות מתי הגבול נחצה, צריכות להבחין מתי המגע הופך להטרדה, וכשזה קורה, בחדר סגור, ללא עדים למעשה, זו סיטואציה מאוד קשה ושבר גדול מאוד".
מה היו התחושות שלכן לאחר הכרעת הדין?
"התרגשות עצומה, הקלה גדולה והרגשה שהצדק נעשה. מחמם את הלב לדעת שמערכת המשפט עומדת לצד המתלוננות, מאמינה להן ומחזקת אותן. כבוד השופטת הדס רוזנברג שיינרט כתבה הכרעת דין נוקבת, על כך אני מוקירה לה תודה. בתי עברה עינוי דין במהלך החקירה של הסנגור שנמשכה לאורך שני דיונים ובמשך שעות רבות, תוך חדירה איומה לפרטיותה. זה הליך קשה מנשוא, שרבים לא היו עומדים בו. בתי עמדה בו באומץ רב, ועל כך אני גאה בה מאוד. פס"ד נותן הרגשה שכל הקושי והסבל בהליך, היה 'שווה' את זה, ושהצדק נעשה בבית המשפט".
מה הציפייה שלכן מבית המשפט מבחינת העונש שצפוי להיגזר בהמשך?
"אנחנו מצפות לענישה מקסימלית – במיוחד לאור חוסר הבעת החרטה של הפוגע, ניסיונו הבלתי פוסק להכפיש את בתי, והחדירה הבלתי מידתית לפרטיותה במהלך המשפט. רק ענישה רצינית תהיה אפקטיבית ותעביר מסר מרתיע לכלל המטפלים בישראל".
"ברמה האישית, הכי חשוב לנו שלא יטפל עוד לעולם. המחשבה שהוא יכול לפגוע באופן דומה בנשים נוספות, היא מחשבה שמדירה שינה מעיננו. אני חושבת שהמטריד אם יהיה בסיטואציה דומה שוב, הוא ינצל את מרותו ויטריד מינית שוב וזה מעורר בי חלחלה".
מה המסר שלך לנשים אחרות?
"המסר שלי הוא שכשיש ספק, אין ספק. אם את חשה שלא בנוח ומרגישה שמשהו אסור מתרחש, אל תפקפקי בתחושותייך ודווחי לבעלי הקליניקה. רק כך, נוכל לעצור את התפשטות התופעה המטרידה הזו. אגב, יש נשים רבות, שאחרי שהן מרגישות לא בנוח בטיפול 'גבולי' שכזה, לא מדווחות ופשוט מפסיקות להגיע לאותו מטפל. אני קוראת להן לנקוט צעד אקטיבי ולדווח למנהלי הקליניקה, ובכך למנוע מהמטרידנים הללו מלהטריד נשים נוספות".
"בנוסף, חייבים להעלות את רף המודעות לנושא זה, ולהדגיש שהגבול בין מגע מותר למגע אסור הוא חד וברור ביותר. הבת שלי למשל, בגלל האמון הרב שלה במטפל ובשל גילה הצעיר, לא הבינה אפילו שהבקשה של המטפל לטיפול בחזה חשוף, ללא כל כסות, הינו הטרדה ואינו חוקי לפי כל פרוטוקול רפואי".
כמו כן, ביקשה מיכל להעביר לנפגעות אחרות מסר שלפיו אסור להן לוותר על ייצוג משפטי. לדבריה, כל הצדדים במשפט מיוצגים על ידי עורכי דין ולכן היעדר ייצוג מקצועי הוא חסר מהותי. "עו"ד רוני אלוני-סדוביק עזרה לבתי במסע המשפטי", סיפרה.
עורכת הדין סוזי עוזסיני ארנייה המייצגת את יניב שירום מסרה בתגובה: "אני סבורה שהסדר הטיעון אשר אליו הגענו אל מול הפרקליטות ואשר אושר על ידי בית המשפט הוא ראוי ונכון, בנסיבות התיק הנדון. הנאשם משתלב בימים אלו ממש במסגרת טיפולית. הסדר הטיעון משקף את האיזונים הראויים ואת כלל השיקולים שנלקחו בחשבון משני צדי המתרס".
מטעמו של שמואל כהן לא נמסרה תגובה.