לורן דהן, נערה בת 15, עמדה לבדה בסיום ההפגנה שנערכה שלשום (שני) ליד בית החולים סורוקה. לורן הייתה שם גם יום קודם לכן, באותו ערב טראומטי שבו פרצה במקום קטטה המונית. היא מספרת שהחליטה להגיע להפגנה בעקבות הטרדה מינית שעברה: "נסעתי באוטובוס, פה בבאר שבע, והוא פשוט, כאילו, שיחק אותה כאילו הוא רוצה לשבת לידי, שם עליי את הידיים שלו. ירדו לי דמעות, אבל כל רגע שהוא הסתכל עליי ניגבתי את הדמעות שאפילו לא יראה שאני מפחדת".
לורן היא לא היחידה שסוחבת איתה צלקות נפשיות בעקבות האלימות הגואה בנגב, ובמגזר הבדואי בפרט. "אתה רואה בן אדם ככה עושה בסכין מול העיניים שלך. אתה לא יכול לעזור לו, לא יכול לקום אפילו", אומרת סמירה, בדואית תושבת רהט ואימא ל-6 ילדים.
סמירה יודעת שהיא עלולה לשלם מחיר כבד על הביקורת שהיא הביעה באופן חשוף. "אני מפחדת שיעצרו אותי, יגידו 'למה אמרת כך?'", היא אומרת. ובכל זאת, היא מרגישה צורך לשתף במה שעל ליבה: "אני מאוד מתביישת, מאוד מצטערת על מה שקרה, ואני מקווה, באמת מקווה שימצאו פתרון. אני לפעמים באמת אומרת לילדים שלי 'אולי אני בדרך אקבל איזה כדור, אל תחכו לי'".
"איבדנו את הנגב"
החשש הגובר בקרב הנשים בנגב מביא את חלקן ללמוד קרב מגע. "אני בפני עצמי בעיקר יותר חזקה", משתפת אחת מהן. "בכל סיטואציה – גם אם זה אם מישהו שילך אחריי בלילה, וגם אם זה יהיה פורץ בבית כשאני ישנה, לא משנה באיזו סיטואציה. זה מחזק".
"איבדנו את הנגב, את באר שבע, איבדנו אותה לגמרי", אומר אבי. לפני כשנה הוא כבר הופיע עם פנים מטושטשות בכתבה אחרת, כשנפל קורבן לתופעת גביית דמי החסות. "אכפת להם תל אביב וירושלים", הוא אומר הפעם בפנים גלויות. "ראש הממשלה החדש, למה לא בא לפה? נולדתי בסורוקה, עד היום אני פה. ואני צריך לעזוב את העיר בגלל פשע, בגלל בלאגן. אבל אין ברירה".
דום שתיקה בממשלה
בינתיים, בתוך מחלקת המיון הגדולה והפעילה בישראל חזרו לטפל בפצועים. כאילו בעולם מקביל, בצוות הרפואי שמורכב מבדואים ומיהודים משתפים פעולה כדי להציל חיים יחד. "קשה להתנתק ממה שקרה, אבל בכל זאת צריך לדעת להתנתק ולהמשיך לתת טיפול מושלם לאנשים שגרים בדרום", אומר ד"ר אוסמה אלעמור, רופא בבית החולים סורוקה.
נטלי גורדסקי, אחות בבית החולים, מצטרפת לאוסמה: "אנחנו כל כך מאוחדים ביחד, ואנחנו כל כך סומכים אחד על השני, שדווקא ברגעים כאלה, כשאנחנו יודעים שקורה משהו בחוץ, אנחנו חד משמעית גם מנתקים את כל מה שהולך מסביב".
ושרי הממשלה? הם, נכון לעשיו, כמעט מתעלמים מהטראומה שעברה על באר שבע. לא ראש הממשלה נפתלי בנט ולא השר לביטחון הפנים עמר בר-לב טרחו להגיע לבקר את התושבים או את הצוותים הרפואיים שהיו תחת אש.