כחודש וחצי אחרי הלידה - ל', תושבת המרכז, הגיעה לחדר החקירות. היא נעצרה בחשד שהזיקה במזיד לרכוש וסיכנה חיי אדם, לאחר שהשליכה במספר הזדמנויות בקבוקי יין ריקים מחלון מגדל היוקרה שבו היא מתגוררת. ל' טוענת כי המעשים הקיצוניים נגרמו כתוצאה מהדיכאון שממנו סבלה מאז לידת בנה. "הבנתי שיש לי בעיה רק כשהמצב נחשף", אמרה ל-N12.
אב הבית של המגדל שהבחין בבקבוקים המנופצים הציב תצפית, איתר את הדירה ממנה הם מושלכים והזעיק את המשטרה. ל' נעצרה ונלקחה לחקירה.
האם הצעירה סיפרה לחוקרים כי בשבוע ה-37 להיריונה, החל ברחמה דימום בלתי פוסק – שהוביל לאשפוזה בבית החולים למשך יומיים. "הלידה עצמה נמשכה עוד 14 שעות ולא התקדמה כמצופה, ולקראת סופה, כשכבר הייתי בפועל כמעט שלוש יממות בלידה, תשושה לחלוטין, החלו האטות דופק שהסתיימו בלידת ואקום וחתך גדול".
בהמשך לניתוח המורכב, ל' סיפרה שכאב לה לשבת וללכת, ושיתפה שנאלצה לעבור 2 ניתוחים נוספים לתפירה מחודשת. למרות זאת – היא מציינת שחזרה לביתה שמחה ו"קורנת מאושר מהתינוק המושלם". ל' טוענת שהעיסוק הבלתי פוסק בהכנות לקראת הלידה לא איפשר לה לדאוג לעצמה: "כל הזמן הייתי בעשייה, ללא הרף. חיפשתי דרך לא להרגיש".
הרגשתי ממש בפוסט טראומה מהלידה, אכזבה נוראית מעצמי, מהגוף שלי, מהפחד המשתק שהרגשתי
האם הצעירה חוותה תנודות במצב רוחה – תחושות חיוביות שברגע מתחלפות באכזבה וכעס: "בכל רגע נתון של היממה הרגשתי מוצפת, רגשית ופיזית. הרגשתי ממש בפוסט טראומה מהלידה, אכזבה נוראית מעצמי, מהגוף שלי, מהפחד המשתק שהרגשתי. אכזבה שאני לא יכולה לתפקד, לישון שלא בישיבה, להתקלח בלי בכי. כעסתי על כולם סביבי. בתקופה ההיא הייתי מוקפת באנשים, אבל הרגשתי שאני ברקע של התינוק. לא הייתה לי שניה לעצמי, וגם לא ידעתי לבקש".
היא תיארה תחושות מצוקה ומחשבות על נטילת כדורי הרגעה – אותן שללה כי ידעה שיש לכך השפעה שעלולה למנוע ממנה להניק את העולל הטרי."הדבר האחרון שהייתי רוצה לעשות זה לסכן את הילד שלי", הדגישה והוסיפה כי החליטה לשתות אלכוהול - שלטענתה נצרך בכמויות מדודות שנעלמות מהגוף אחרי כמה שעות: "פיתחתי הרגל - הייתי שואבת 'חלב נקי' ל- 5-6 שעות קדימה - ופעם ביום שותה כוס יין לבן, לעתים שתיים. לא חיפשתי להשתכר, חיפשתי להוריד קצת את מפלס הלחץ, החרדה, להרגיש לכמה רגעים שהכל בסדר".
היא ביקשה להעיד על עצמה שהיא בחורה "מתוקתקת" - בעלת קריירה מפוארת ותארים בהצטיינות: "בתור מישהי שתמיד הכל אצלה מוחזק, שתמיד בפרונט – להודות שקשה לי ושאני לובשת טיטול למבוגרים כבר 8 שבועות, שכואב לי בכל תנוחה ושאני מפחדת פחד נוראי מעוד ניתוח ועוד שיקום ועוד כאבים - שאני לא באמת יודעת מה עושים עם תינוק בן שבועיים - היה לא סביר".
עוד סיפרה האם הצעירה שפחדה לאכזב את בן זוגה, משפחתה וחבריה, ומוסיפה שלא הבינה כי התחושות האלו הן לכאורה דיכאון: "רק ידעתי שאני מרגישה שאני נכשלת בכל יום מחדש". לטענתה, הבחירה להשליך בקבוקי זכוכית ריקים מחלון ביתה נבעה מפחד שבן זוגה ימצא אותם בפח. היא מספרת שלא ידעה כי הם מתנפצים על בריכת השחייה שבמגדל היוקרה בו היא חיה, וטוענת שחשבה שהיא זורקת אותם על גג בטון שמעל החניון בבניין.
"הבנתי שיש לי בעיה רק כשהמצב התרחש ונחשף", אמרה ל'. "כמובן שידעתי קודם, אבל הדחקתי. הסיטואציה הזו של החשיפה בעל כורחי אילצה אותי לא רק להודות במה שעשיתי, אלא להודות בסיבה - קודם כל מול עצמי. היום אני בטיפול אצל מטפלת מדהימה, ונוטלת כדורים נוגדי דיכאון וחרדה שמותאמים להנקה".
פרקליטה של ל', עו"ד שלומי ביזק, הגיש לאחרונה בשמה בקשה למשטרה להימנע מלהגיש נגדה כתב אישום ולסגור את התיק הפלילי בעילה של היעדר אשמה. לדבריו, רישום פלילי יאיים על עתידה המקצועי של האישה, עובדת בכירה מאוד בחברת הייטק, וישליך קשות על מעמדה החברתי, המשפחתי והכלכלי.
המסר של ל' לנשים אחרי לידה: "אין דיכאון מסוג אחד - את יכולה לתפקד, לחייך, לארח, לאהוב את הילד שלך יותר מכל דבר אחר בחייך ועדיין להיות בדיכאון עמוק ובחושך. יש אינסוף וריאציות, תהיי קשובה לעצמך. אם את מרגישה קושי, עצב, תסכול, כעס או תחושות שליליות בעוצמה גבוהה יותר משבועיים, שלושה אחרי הלידה - זה סימן אדום. גם תפקוד מוגבר בכל המישורים, לא לקחת שניה, להיות כל הזמן ב'היי' - זה סימן. אל תתכונני רק לתינוק - תכיני גם את עצמך למה שצפוי לך - פיזית ונפשית".
"לא מדברים מספיק על מה שנשים עוברות אחרי הלידה: על הטראומה הגדולה לגוף וגם לנפש - לצד האושר הגדול. הכיני את עצמך לכך שיהיו הפתעות לא נעימות ואולי תצטרכי לקבל החלטות מורכבות ברגע האמת. תדעי שיהיה קושי, ותהיי מוכנה לקבל גם אותו. תזכרי שחשוב לקבל עזרה מקצועית - כי לבן הזוג, לחברות ולמשפחה – האנשים שהכי אוהבים אותך ודואגים לך, אין את הכלים לעזור לך במידה ומדובר בדיכאון".