המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופט חנן מלצר, התראיין בסוף השבוע (לפני כניסת השבת) לראשונה מאז פרש לפני מספר חודשים. מלצר מתח ביקורת על הפרקליטות, על הכוונה לחוקק פסקת התגברות, המליץ לחוקק חוק הגבלת כהונה - אולי אפילו גם לשרים - וסיפר על אחת מפסיקותיו האחרונות: ההחלטה לקיים משפט חוזר לרומן זדורוב.
מלצר סיפר שהוא פרש מכס השיפוט בתחושה מעורבת. "אני שמח שהגעתי לאן שהגעתי, וחש שמחה להיפטר מעול האחריות הגדול שהיה מונח עלי. אני הולך להגיד גם את ברכת הגומל וגם את ברכת שהחיינו", שיתף.
בחודש מאי האחרון קיבל מלצר את בקשתו של רומן זדורוב למשפט חוזר, הליך די נדיר במחוזותינו. מאחר שבפרקליטות החליטו להגיש גם כתב אישום חדש, הוא ביקש לא להיכנס יותר מדי לנושא. עם זאת, ביקש להדגיש שהוא חושב שיש מקום לזיכויים מן הספק, ויש מקום - במקרים ראויים - גם להליכי משפט חוזרים כשיש ראיות חדשות. "במקרה אין הזה אין חולק שהיו ראיות חדשות", אמר.
על עצם העובדה שהפרקליטות בחרה לא לשחרר את רומן זדורוב מהכלא עד לקיום המשפט החוזר, כשיש תיק פתוח נגד אדם נוסף באותו נושא - שנסגר רק לאחרונה - אמר: "אני חושב שזה מעורר קשיים והערתי על זה בהחלטה שלי".
השופט בדימוס דחה מכל וכל את האפשרות שהלך הרוח בציבור, שלא נתן אמון במערכת המשפט בתיק זדורוב, השפיע על החלטתו בדבר קיום המשפט החוזר. "אני חושב שבנושאים מקצועיים, לרבות פליליים, לא נלך לפי 'דעת הציבור'", הבהיר מלצר.
תיקי נתניהו
השופט בדימוס מלצר היה חלק מהרכב השופטים שאפשר פה אחד לראש הממשלה נתניהו להקים ממשלה, למרות כתב האישום נגדו. עם זאת, אותו הרכב התנה את היכולת של נתניהו להמשיך לכהן בהסכם ניגוד עניינים, ואמר שאם נתניהו לא יעמוד בהסכם אז ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות להכניס אותו לנבצרות. מלצר טוען שלא היה צריך להכניס אותו לנבצרות. "בסופו של דבר, מאחר שהוא לא חתם, אנחנו קבענו איזה הוראות מתוך ניגוד העניינים חלות עליו, ואז הוא כבר לא היה צריך לחתום כי אנחנו קבענו את זה בפסק דין", הסביר.
המתקפות על מערכת המשפט
לפי סקר של מכון הדמוקרטיה, מ-2015 הייתה ירידה של 15% באמון של הציבור בבית המשפט העליון. לדבריו של מלצר, הסיבות לכך נובעות בין השאר ממתקפה מוכוונת ומכוונת נגד הרבה מרשויות השלטון, גם הרשות השופטת, וזה מטריד אותו. "שתי הרשויות הנוספות התקיפו אותנו כי רצו לכרסם בלגיטמציה של הרשות", הוא טען, ודחה את הטענות על התנשאות, ואת התחושה שאסור לבקר אותה. "אם יש חריגה מהחוק במעשה, או של הרשות המחוקקת או של הרשות המבצעת, אז צריכים להתערב. כולל ביטול חוקים. אני נגד פסקת ההתגברות כמובן".
בנושא הגבלת הכהונות, מלצר ממליץ לחוקק חוק הגבלת כהונה - אולי אפילו גם לשרים. "אני מאוד בעד הקצבת כהונות, זה לא שייך לאיזו מפלגה. ההקצבה תגרום לכך שכל ראש ממשלה ואולי גם שר, ינסה בתוך התקופה הזאת לעשות את המרב כדי שהוא ייכנס להיסטוריה. לעומת זאת, אם הוא ידע שהוא יכול להיבחר עוד ועוד ועוד, אז הוא ינסה לדחוק את הקץ ולא לקבל את ההחלטות העקרוניות - כי יהיה לו עוד זמן להיכנס להיסטוריה".