זה קרה בערב יום העצמאות, בזמן שהמונים חגגו ברחבי הארץ עם משואות, מסיבות וזיקוקים. שני עבריינים מחופשים לשוטרים נכנסו לביתו של ארנון בושארי (50) בנתיבות וירו בו מטווח אפס. ההערכה היא שחיסולו היה נקמה על חיסולו של שניר כליפא בוחבוט (28), שלושה ימים לפני כן באשקלון.
בושארי השתייך על פי החשד לארגון הפשע של בני שלמה ובוחבוט לזה של שלום דומרני – שניים מהעבריינים הבכירים ביותר בישראל, שצפויים להשתחרר מהכלא בחודשים הקרובים. עם חזרתם של שלמה ודומרני לשטח, החשש הוא שהיריבות בין ארגוניהם על השליטה במפת הפשיעה בדרום תסלים – וייתכן שאף תוביל לשרשרת חיסולים נוספים. היום (חמישי) נעצרו 12 חשודים בחיסול באשקלון, אך מעשה הנקמה עדיין לא פוענח.
הרצח של בושארי נחשב עליית מדרגה בחיסולים האחרונים שהתרחשו ברחבי הארץ, במה שנראה כהתעוררות מחודשת של ארגוני הפשע. והחשש הוא שמדובר רק בתחילתו של גל פשיעה חמורה שילך ויסלים. העובדה שברוב התיקים אף חשוד עדיין לא נעצר רק מבליטה את הקושי של המשטרה להתמודד עם מלחמות העבריינים המחודשות. אלא ששם מבהירים כי מאמצי החקירה יימשכו עד לפענוח תיקי הרצח: "החקירות מנוהלות באופן יסודי ומקצועי תוך חתירה בלתי מתפשרת להבאת החשודים לדין" (תגובת המשטרה המלאה – בסוף הכתבה).
"הקורונה שיבשה את הפשע בישראל", מסביר עו"ד ששי גז, מבכירי הסנגורים הפליליים בישראל. "בתקופת הסגרים היו מחסומים שהקשו על המעקבים אחרי אנשים. אם אני יריב שלך ורוצה להרוג אותך - אני צריך להסתובב עם נשק ויכול להיתקל בדרך במחסום משטרתי. עד כמה שזה נשמע אבסורד, היציאה מהקורונה, כמו שהוציאה אנשים למסעדות - הוציאה גם את הפושעים החוצה".
"היציאה מהקורונה, כמו שהוציאה אנשים למסעדות - הוציאה גם את הפושעים החוצה"
עו"ד ששי גז
בחברה הערבית המצב חמור הרבה יותר, עם לא פחות משבעה נרצחים בשבועיים האחרונים – מאבטין, דיר אל-אסד, טירה, באקה אל-גרבייה ומזרח ירושלים. באופן קבוע, שיעור הנרצחים במגזר הערבי גדול לאין ערוך מחלקו היחסי באוכלוסייה. מתוך 36 נרצחים מאז תחילת השנה, 28 הם ערבים. בשנת 2020 – 96 מ-138 הנרצחים בישראל היו ערבים. בשנת 2019 – 89 מתוך 137.
"אי אפשר לבנות בית בלי פרוטקשן"
בעוד שארגוני הפשיעה התקשו לבצע חיסולים בתקופת הקורונה, תחום עיסוק אחר שבו הם מתמחים, הלוואות בשוק האפור, דווקא צמח. "עסקים קטנים נכנסו לחובות והתקשו לקבל אשראי מהמערכת הבנקאית הרגילה, אז רבים מהם פנו לשוק האפור", מתאר ד"ר מאיר גלבוע, קרימינולוג ונצ"מ בדימוס. "לארגוני הפשיעה יש כסף מזומן בלי הגבלה ובעקבות הקורונה העסקים שלהם פורחים".
מקור הכנסה נוסף שארגוני הפשע מצאו לאחרונה הוא פינוי אשפה. "הם משתלטים על חברות לגיטימיות, שזוכות במכרזים של הרשויות המקומיות ומפרישות להם אחוזים", אומר ד"ר גלבוע. "זה ענף מאוד רווחי, שהחליף עבורם את איסוף הבקבוקים. חוץ מזה שהם לא רשומים כחברות, הם ארגונים כלכליים לכל דבר ועניין והמדינה עדיין לא מספיק מבינה את זה".
לצד התחומים החדשים והמתפתחים, מקור הכנסה מסורתי שארגוני הפשיעה מסתמכים עליו הוא סחיטת דמי חסות. ע', תושב הדרום, בונה בימים אלה בית פרטי באחד היישובים באזור, שבו יתגורר ביחד עם משפחתו. הוא מספר ל-N12 כי כשהגיעה אליו מגורם שלישי דרישה של עבריינים לתשלום "פרוטקשן" - לא הייתה לו התלבטות. "אי אפשר לבנות פה בלי זה. בשלב השלד יש לי ברזל בשווי 200 אלף שקל בשטח. מה אני אעשה? אין לי ברירה".
"כבר לא בטוח להסתובב בבאר שבע"
הסיפור של ע' הוא דוגמה לאופן שבו הפעילות של ארגוני הפשע לא מסתכמת רק בסכסוכים פנימיים וחיסולים הדדיים, אלא מגיעה לפתחם של האזרחים שומרי החוק. ניצב בדימוס אורי בר-לב מספר איך טיפל בתופעת ה"פרוטקשן" כשהיה מפקד מחוז הדרום במשטרה.
"לעמק שרה, אזור התעשייה הכי גדול בדרום, היו מגיעים באופן קבוע עבריינים שהסבירו לבעלי העסקים למה כדאי ש'ישמרו' להם על הנגרייה, המסגרייה או המפעל. הם איימו עליהם שאם לא ישלמו - הם יגלו בבוקר את העסק שרוף. אז לקחנו עשרה שוטרים, הלבשנו אותם במדים של חברת שמירה, ואמרנו לעבריינים שמעכשיו לא צריך אותם כבר. הם בתגובה חזרו עם 150 איש מצוידים באלות, כדי להסביר ל'חברת השמירה' למה גם להם כדאי לעוף מהמקום והתחילה אלימות. ידענו שזה יקרה אז חיכינו להם עם חמש משאיות שבתוכן היו 100 לוחמי יס"מ ומשמר הגבול. זה הסתיים כש-70 מהעבריינים הגיעו שבורי ידיים, רגליים וראשים לבית החולים סורוקה".
"אנחנו מייצרים משטרה שהיא מורתעת ולא מרתיעה. גם בתי המשפט צריכים להפסיק להיות רחמנים בני רחמנים"
ניצב בדימוס אורי בר-לב
בר-לב סבור שכיום מבצע כזה לא היה יכול לצאת לפועל. "אם זה היה קורה היום, קציני המשטרה שאישרו את זה היו צריכים לעבור להתגורר ליד מח"ש, כי הם אלה שהיו נחקרים. אנחנו מייצרים משטרה שהיא מורתעת ולא מרתיעה. הפעילות המבצעית לא יכולה שלא להיות אלימה. זה לא עובד בלי הפעלת כוח. גם בתי המשפט צריכים להפסיק להיות רחמנים בני רחמנים, כי בסוף יש אזרחים שצריך לשמור עליהם. זה לא נשאר בין עבריינים".
אורטל פרלמן-שמואלי, תושבת באר שבע בת 35, מתארת כיצד האווירה בעיר מושפעת מהפשיעה באזור. "כבר לא בטוח להסתובב בבאר שבע", אומרת פרלמן-שמואלי, שחברה ב"ועד להצלת הנגב". "אתה כבר מזהה את הטיפוסים החמושים, שהולכים עם עודף ביטחון עצמי ומחפשים להתגרות. זה מפחיד. המדינה דאגה להסיט את המבט לצד השני במשך שנים ועכשיו זה חוזר אלינו כבומרנג. מגיע לנו ביטחון כמו לכל אזרח בהרצליה, בתל אביב, ברעננה וברמת השרון".
"הבן שלי נרצח במכולת המשפחתית"
כמויות הנשק הבלתי חוקי שמסתובב בקרב אזרחים גדולות מאי פעם – הרבה ממנו נגנב מצה"ל בפריצות חוזרות ונשנות לבסיסים ברחבי הארץ. אחת מהן הייתה בתחילת השנה, אז נגנבו יותר מ-90 אלף כדורים מבונקר תחמושת בצאלים. האמל"ח הזה מגיע בסופו של דבר לארגוני פשע, וגם – לעבריינים מזדמנים.
"הילדים שרצחו את הבן שלי הרגישו שהם יכולים להפחיד אותנו, כל עוד יש להם נשק בידיים. במשטרה אפילו לא חקרו אותם"
וטפא ג'באלי, אימו של סעד
הקלות שבה ניתן להשיג נשק חם, במיוחד ביישובים הערביים, היא אחת הסיבות העיקריות לריבוי מקרי הרצח במגזר. וטפא ג'באלי איבדה לפני שנתיים וחצי את בנה, שנרצח באמצעות נשק בלתי חוקי שכזה, על ידי צעיר ממשפחה שאיתה היה להם סכסוך כספי ונער נוסף. סעד בן ה-26 נורה למוות בזמן עבודתו במכולת המשפחתית בטייבה. "הילדים שרצחו את הבן שלי הרגישו שהם חזקים, שיש להם כוח ושהם יכולים להפחיד אותנו, כל עוד יש להם נשק בידיים", אומרת ג'באלי. "ילדים מופרעים שמוכרים למשטרה ולרווחה. הם היו זורקים אבנים ופעמיים ירו לנו על הבית. התלוננו כמה פעמים למשטרה, אבל הם לא לקחו את זה ברצינות ולא עשו כלום. אפילו לא חקרו אותם".
ג'באלי מתארת את המציאות הבלתי אפשרית שאיתה נאלצים להתמודד התושבים שומרי החוק. "יש יותר מדי נשק בכל מקום. בכל כמה שעות אתה שומע ירי - על רכב, בית או חנות. היום המשטרה כבר לא יכולה להשתלט על המצב גם אם היא תרצה. כל אחד סומך על עצמו".
"כדור השלג הזה ידרוס את כולנו"
סכסוכי המשפחות בחברה הערבית מאפשרים לארגוני הפשע דריסת רגל במגזר. "בזמן שהמשטרה פעלה למגר את ארגוני הפשע בנתניה וביישובים היהודיים, היא לא הייתה נוכחת במגזר הערבי ונוצר ואקום", מסבירה עולא נג'מי-יוסף מעמותת "יוזמות אברהם". "זה התחיל כמשפחות פשע, ועם השנים הם התפתחו והפכו לארגוני פשע ממוסדים".
הדלק של אותם הארגונים הוא העוני והאבטלה בחברה הערבית. "כמעט 40% מהצעירים הערבים בגילאים 23-18 הם ללא אופק תעסוקתי או אקדמי כלשהו ודרכם לארגוני הפשיעה סלולה. כל עוד המדינה לא תיתן להם מענה, הם ימשיכו להיות חיילים בארגוני הפשע. כשבאים לצעיר כזה ואומרים לו 'לך תאיים על מישהו ותקבל 5,000 שקל' הוא יעשה את זה, כי אין לו משהו אחר. גם היעדר התכנון והבנייה, שמוביל לסכסוכים על קרקעות ועל דיור, מסייעים לכניסת ארגוני הפשע".
חולשת הרשויות במגזר יוצרת ואקום, שאותו ממלאים העבריינים. "בזמן הקורונה, המשטרה ראתה מ-50 מטר כל אדם שלא עוטה מסכה, אבל היא חירשת לשמוע את היריות שיש פה בכל לילה. בגלל שאין אכיפה, התושבים לוקחים את החוק לידיים. מי שמאוים לא יפנה למשטרה, אלא לארגוני הפשע. אפילו המשטרה עצמה, כדי לטפל במקרה של חטיפת הילד מקלנסווה, פנתה אליהם לסיוע. המשטרה אומרת לחברה הערבית – ארגוני הפשע הם הכתובת שלכם".
באופן מפתיע, דווקא העבריינים מצליחים במקום שבו מנהיגי הציבור נכשלים. "יש שיתוף פעולה משגשג בין ארגוני הפשע היהודיים והערביים", אומרת נג'מי-יוסף. "המשטרה לא באמת הצליחה למגר את ארגוני הפשע בחברה היהודית כפי שהיא טוענת, הם פשוט מצאו לעצמם מקום אחר לגדול ולפרוח בו, דרך ארגוני פשע בחברה הערבית. זה כדור שלג שגדל כל יום ואם לא נעצור אותו – בסוף הוא ידרוס את כולנו, ערבים ויהודים כאחד".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "חקירות מקרי רצח מנוהלות באופן יסודי ומקצועי תוך חתירה בלתי מתפשרת להגיע לחקר האמת ולהבאת החשודים לדין, ללא קשר לזהות הקורבן או הרוצח. חקירות תיקי רצח נמשכות עד לפענוחם, תוך השקעת משאבים רבים וביצוע מגוון רחב של פעולות חקירה במישור הגלוי והסמוי, לאורך זמן ובכל האמצעים העומדים לרשותנו".
"בעקבות חקירות מאומצות ואינטנסיביות הוגשו בשנת 59 כתבי אישום נגד חשודים במעורבות באירועי רצח בשנת 2020. תיקים רבים אחרים נמצאים בחקירה ומשטרת ישראל תמשיך לפעול במאבק לסיכול הפשיעה החמורה, תוך מיצוי הדין עם כל החשודים במעורבות במעשי רצח באשר הם".
"לצערנו אירועי אלימות וירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי".
"בשנה החולפת, שהייתה בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית למעלה מ-5,000 חשודים בעבירות ירי ואמל"ח. כמו כן, בשנה החולפת הוגשו בתום חקירות המשטרה 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל"ח בכל רחבי הארץ, כ-85% מהם נגד חשודים מהחברה הערבית. משטרת ישראל תמשיך להיאבק בפשיעה החמורה על כל גווניה בנחישות ולהעמיד לדין את כל העבריינים המעורבים במעשי רצח בפרט ופשיעה בכלל, בכל זמן ובכל מקום".