זה לקח 4 שנים, 3.5 בכלא בתאילנד ועוד חצי שנה בכלא חרמון, אבל נתי חדד שוב אדם חופשי. כעת מדבר הישראלי שהסתבך עם החוק התאילנדי עם mako: "אם זה היה תלוי בתאילנדים הייתי נשאר בכלא ולא היו מחזירים אותי לארץ. הם עשו הכול כדי לטרפד את ההעברה שלי, אני לא יודע איך הצלחתי לשרוד בכלא."
חדד סיפר על תקופת המאסר: "הכלא בקוסומוי הוא הגרוע בתאילנד. יש 55 איש בתא אחד, ג'וקים, עכברים וחרקים. זה תת תנאים אנושיים. התפילות לבורא עולם והמאבק של אימא שלי החזירו אותי בחיים אחרת הייתי מת מזמן. מבחינת התאילנדים היה עדיף שאמות בכלא ולא אחשוף כל מה שאני יודע עליהם ולמה עצרו אותי. בבוא היום אחשוף הכול".
לאחר שהוסגר לישראל עבר חדד לבית הכלא חרמון שליד הכנרת והשווה אותו לכלא התאילנדי: "פה זה גן עדן שם זה גיהינום. לא מאמין שהייתי שורד עוד כמה חודשים".
חדד טוען גם שהופלל ולא ביצע שום עבירה פלילית: "ניסו לצייר אותי כעבריין ראש ארגון פשע, אני חף מפשע, אני אוכיח את זה שתפרו לי תיק. אין לי קשר לעולם הזה", חדד המשיך: "אני אדם טוב שעשה המון דברים טובים למען אלפי אנשים בישראל שהגיעו לתאילנד והיו זקוקים לעזרה שלי. צריך להקים ועדת חקירה על כל השלוש שנים שהייתי בכלא בתאילנד".
חדד, עצמו נרגש מההמולה סביבו ומתקשה להאמין שהשתחרר. אבל לא מתכוון לשתוק על כליאתו ועל התיק שתפרו לו לטענתו: "שלוש וחצי שנים מהחיים נרקבתי בכלא סתם על דבר שלא עשיתי. אני לא מתכוון לעבור על זה בשתיקה. לא גנבתי, לא שדדתי. לא סחרתי בסמים. האשימו אותי בדברים שלא עשיתי ואין לי קשר אליהם רק בגלל שידעתי המון דברים. רצו להשתיק אותי אז תפרו לי תיק".
חדד הוסיף: "העוול שעשו לי זועק לשמיים. פחדתי שישכחו אותי בכלא ואני אמות. מזל שאימא שלי נלחמה כמו לביאה להציל אותי ולהוכיח שמדובר בעלילה שרקמו עליי אנשים רעים". בנוסף חדד כתב ספר בזמן שישב בכלא ומאיים: "בספר אחשוף דברים חדשים שירעידו את האדמה"
כאשר הגיע לבית אימו בטבריה מאות בני אדם הגיעו לקבל את פניו ביניהם: חברים, שכנים, זמרים, וכמובן בני משפחה רבים: "זה היה מרגש לראות את כולם. אני עדיין לא מעכל שהשתחררתי מהכלא והגעתי ליום הזה. אני בהלם מוחלט. ייקח לי המון זמן כדי להתאושש. ממצב של מוות חזרתי לחיים. נולדתי מחדש היום", סיפר חדד בהתרגשות רבה.
את היום המשיך בנסיעה עם כמה חברים לכנרת לנשום אוויר צלול ולהביט דקות ארוכות במים התכולים: "כמה שהתגעגעתי לכנרת, לטבריה. שלוש שנים חלמתי על הזה ולא האמנתי שהיום הזה יגיע. המטרה שלי עכשיו לנוח ולהוכיח את חפותי. הכול אצלי מתועד וממוסמך"